דב בהרב: "בתעשיית הביטחון נעים לעתים בקצב צב"

"במידה מסוימת התחרות בין החברות הביטחוניות הישראליות בלתי סבירה. לעתים היא מגיעה למצב של חבלה בייצוא הביטחוני הישראלי", כך אומר יו"ר התעשייה האווירית (תע"א), דב בהרב, בראיון ראשון מאז התמנה, באוגוסט 2011, ליו"ר החברה הביטחונית הגדולה ביותר בישראל.

- צריך להגביל את התחרות?

"צריך לקיים אותה אבל להגביל אותה. האם צריך בישראל כמה יצרנים של טילים? לדעתי לא. למשל בארה"ב יש רק שתי חברות שעוסקות במנועי טילים".

- בעבר תע"א רצתה להתמזג עם התעשייה הצבאית (תעש). עדיין יש לה עניין בזה?

"כן. קיימות סינרגיות עצומות בין שתי החברות ובעבר היה עניין גדול במהלך כזה מצד תע"א, וכך גם היום. תעש יכולה להיות מכפיל כוח לתע"א, היא תעמיד לה יכולות לפתח אמצעים חדשים".

עם זאת, לדבריו התעשייה האווירית לא לוטשת עיניים למרחבי הפעילות הקלאסיים של חברות מתחרות בשוק הביטחוני: "אם אתה שואל אותי בעניין הרצון לייצר קסדות טיס כמו אלה של אלביט מערכות, או לקנות את חטיבת היבשה שלה, אז התשובה היא לא. האם יש לנו עניין בחטיבת טילי האוויר-אוויר של רפאל? אני לא בטוח שאנחנו רוצים. גם לא את אירונאוטיקס".

20% - בתחום האזרחי

כשהגיע לתע"א מאמדוקס, שבה כיהן כיו"ר ומנכ"ל, הוא החליף את יאיר שמיר, היו"ר במשך 6 שנים, שבימים אלה מתמודד לכנסת הקרובה ברשימת הליכוד-ביתנו. לפחות את חלקה האחרון של כהונתו בתע"א, הקדיש שמיר לקידום ההפרטה של החברה. לאחר שמונה לתפקיד בידי שר הביטחון, אהוד ברק, ושר האוצר, יובל שטייניץ, ניכר היה שבהרב מתכוון לשים את כל יהבו על קידום המהלך המורכב - לא בלי גיבוי נרחב מצד רשות החברות הממשלתיות.

צמרת תע"א התייצבה מאחורי חזון ההפרטה ודיברה על תקרת הזכוכית שאליה היא מתקרבת במהירות, ובה היא עלולה להיתקע בשוק ביטחוני סבוך ומורכב כחברה ממשלתית שנתונה לכללי רגולציה קשוחים. תנאים אלה יקשו עליה להתחרות בחברות ענק על מכרזים משמעותיים בעולם.

"ההפרטה של התעשייה האווירית לא על סדר היום", אומר כעת בהרב: "יש הרבה משימות שצריך להשלים לפני כן. אני מוביל את הגיבוש של האסטרטגיה העדכנית לחברה וחותר לשינוי בתרבות הארגונית והניהולית שלה. אלה משימות עמוקות ומורכבות נוכח האתגרים ואני מרוכז בהן כרגע".

בהרב ישתתף ביום שני הקרוב בפאנל החברות הביטחוניות הישראליות, במסגרת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס" במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב, לצד יו"ר רפאל, האלוף (במיל') אילן בירן; מנכ"ל התעשייה הצבאית (תעש), אבי פלדר, ונשיא ומנכ"ל אלביט מערכות, יוסי אקרמן. נציגי החברות הביטחוניות המרכזיות בישראל ידונו בין השאר על השפעת הקיצוצים הנרחבים בתקציבי ההצטיידות של צבאות בעולם על תעשיית הנשק.

בהרב מזהה את המגמה דווקא כהזדמנות: "במצב שוק שכזה, אנחנו יכולים להעמיד פתרונות יצירתיים יותר, כי בחלק גדול מהשווקים רעיונות נחתכים בגלל מגבלות של תקציב. ויש לנו כמובן גם שווקים משמעותיים במקומות שבהם לא ראינו קיצוצים, כמו בארה"ב ובאירופה".

- בשונה מרוב ראשי החברות הביטחוניות, באת אל התפקיד מהסקטור האזרחי. מה מצאת?

"יש משהו באופי הבסיסי של הפעילות של חברה ביטחונית לעומת הפעילות של תעשיית ההיי-טק: כאן, הכול סודי. אנשים עוברים סיווג, קבוצת אנשים קטנה שמדברת בעיקר בינה לבין עצמה - מסיבות מובנות. עולם ההיי-טק לעומת זאת מתפתח במהירות עצומה, כי קיימת בו שקיפות ויש אינטרנט ולכן מקבלים שם את הטוב ביותר מכל העולם. התעשייה הביטחונית סגורה, אטית, וזה משפיע עליה. לפעמים נעים בה בקצב של צב, בחסות הסודיות. כשאתה מוכר משהו למדינה, זה סודי כי הלקוח לא רוצה שהאויב שלו ידע מה הוא קנה ומה יש לו. והדברים זוחלים.

"פעם הכול התחיל בתעשיות הביטחוניות וחלק מהפיתוחים הוסבו לשוק האזרחי. כיום מערכות אזרחיות עוברות הסבה לשימושים צבאיים וביטחוניים. מהירויות הפיתוח בחברות אזרחיות גבוהות יותר כי הכול שם חשוף, הכול בחוץ. בחברות הביטחוניות הכול קורה בשושו".

- מאז תחילת המשבר הכלכלי, הפעילות בתחום המטוסים האזרחיים נפגעה קשות.

"20% מהפעילות של תע"א היא בתחום האזרחי ומבחינתנו היא מהווה רגל נוספת שמאזנת את תיק המוצרים של החברה ומספקת לה הגנה מפני התנודות בשוק העולמי. אנחנו גאים בענף הזה, שמאפשר לנו להתחרות מול כל חברת ענק בתחום זה בעולם. קיים קשר בין המצב הכלכלי בעולם לבין היקף הפעילות בענף כזה וזה חלק מהעניין של התנודתיות. באופן טבעי, כרגע קיימת בו האטה ולכן אנחנו ממקדים את הפעילות שלנו במקומות אחרים, כמו בתחום השיפוצים של מטוסים והסבות של מטוסי נוסעים למטוסי תדלוק לשימושים צבאיים, לצד הרחבת הפעילות בתחום מטוסי המנהלים".

את פריצת הדרך בתחום הוא רואה בעיקר בזכות מטוס המנהלים החדש שלה, G-280: "המטוס נכנס לקצבי ייצור גדולים ובשנה הקרובה הוא יספק רווחים נאים אחרי תקופה ארוכה שבה החברה הפסידה כסף בגין הוצאות פיתוח. אנחנו אחת מ-10 החברות היחידות בעולם שמחזיקות ברישיון לפתח ולייצר מטוס. זה לא דבר של מה בכך".

"הטמענו נוהלי עבודה שמקובלים בהיי-טק"

את השבועות הראשונים שלו בתפקיד היו"ר של תע"א, עשה בהרב בשטח, בסדנאות של חטיבות הייצור השונות של תע"א, למד את הפעילות מרמת הבורג ועד לרמת החיישן המתקדם ביותר. הוא הסתובב שם עם מחברת, כתב הערות. לאחר מכן, קידם את פרישתו לגמלאות של המנכ"ל הקודם של החברה, יצחק ניסן, ומינה במקומו את יוסי וייס. כשסרק את תוכניות הפיתוח שקידמה ההנהלה הקודמת של החברה, עשה בדיקה נוספת ובסופה קבע שחלק מהמיזמים הירוקים שתכננה - כמו השתלבות בתחום הפקת חשמל באמצעות אנרגיית רוח - ירדו מסדר היום שלה.

"בשנה וחצי האחרונות תע"א הטמיעה נוהלי עבודה שמקובלים בחברות היי-טק", הוא מסביר. "החלטות מתקבלות על בסיס של טכנולוגיה והיתכנות כספית. את עניין טורבינות הרוח בדקנו לעומק. בהנחייתי, הובאו מומחים עולמיים שבחנו את הטכנולוגיות הקיימות ואת הסיכונים שקיימים בתחום הזה והסקנו שזה לא רעיון טוב להמשיך ולהשקיע בענף הזה. תוכנית פיתוח אחרת בתחום התפלת המים נפסלה כבר בדרגים נמוכים יותר, אך עדיין נעשית בדיקה כלשהי בעניין. החברה תאמץ נושאים חדשים רק במסגרת אסטרטגיה מובנית ולא נאמץ כל רעיון שמישהו מעלה".

- אם כך, לאילו תחומים חדשים התעשייה האווירית מכוונת?

"סייבר. אנחנו מאוד רוצים להיות שם ולהשקיע שם, אך לטעמי עדיין לא מתקדמים בזה מספיק. בשל הצרכים הפנימיים שלה, ובשל העובדה שרוב פעילותה מבוססת על מחשבים, עניין הסייבר נתפס בתעשייה האווירית כנושא חשוב. עוד לא הפכנו אותו לביזנס, לפעילות שעומדת בפני עצמה, וטרם עשינו בה קפיצת דרך. כעת אנחנו במצב של גיוס אנשים, לקראת מצב של הפיכת התחום הזה ליחידה בתוך החברה".