חיפשה צמיחה ומצאה ניפוח

ענקית המחשוב ושירותי ה-IT, היולט פאקרד (סימול: Hewlett-Packard ), דיווחה לאחרונה על מחיקת ענק - 8.8 מיליארד דולר, שקשורה לרכישה של החברה הבריטית אוטונומי לפני כשנה. הנהלת החברה האשימה את מנהל אוטונומי במצג שווא ובהונאות חשבונאיות בדוחות, והיא תובעת את הפסדיה. ייתכן שבצדק, אבל היולט פאקרד (המוכרת יותר כ-HP) לא יכולה להתנער מאחריות - היא צריכה להאשים בעיקר את עצמה במחיקת הענק. אחרי הכול, היא זו שנגמרה לה הצמיחה, היא זו שהשתעבדה לאנליסטים ולמשקיעים בוול-סטריט ויצאה מגדרה כדי לרצותם; היא זו שחיפשה בלהיטות אחר רכישות שיחזירו אותה לפסים של צמיחה, עבורה הייתה מוכנה לשלם סכומי עתק.

את אוטונומי רכשה HP בתמורה ל-11 מיליארד דולר, מחיר ששיקף פרמיה של כ-80% על מניית אוטונומי בשוק, וכן מכפיל מכירות של מעל 10 ומכפיל רווח בשמיים. אז נכון, HP היא לא רוכשת רגילה, כמו עוד משקיע בבורסה שמסתכל על הנתונים האלו כמו שהם; היא רוכשת שמטמיעה את הנרכשת מיד בתוך מערכת הענק שלה, ולכן היא מיד חוסכת בשורה של הוצאות תפעוליות.

ואם כך, אז הרווח של אוטונומי מבחינתה גדול בצורה משמעותית לעומת הרווח שרואים בשוק, וזאת עוד מבלי להתייחס לסינרגיה בשורה העליונה, שהרי HP אמורה למנף את המוצרים של אוטונומי, למכור יותר ובהתאמה להרוויח יותר. בקיצור, כאשר ענקית כזו רוכשת חברה היא רואה רווח אחר לגמרי ממה שמפורט בדוחות, ובהתאמה הערך שהיא מוכנה לשלם גבוה יותר ממחיר השוק, לפעמים בעשרות רבות של אחוזים.

ובכל זאת, לדוחות הכספיים יש משמעות - הבסיס לערך/שווי העסקה הוא הרווח בדוחות הכספיים, כאשר על הרווח הזה הרוכשת עושה את ההתאמות ומגיעה לרווח שהיא תצליח לייצר מפעילות הנרכשת. וכאן נמצאות הטענות של הנהלת HP כלפי אוטונומי - לפיהן הדוחות לא ביטאו את מצבה האמיתי של החברה.

ב'תחרות יופי' הקוסמטיקה חוקית

לפני פרוט הטענות להונאות חשבונאיות, נזכיר ש-HP לא לבד במשחק הרכישות. ככל שחברה גדולה יותר, קשה לה יותר לפתח בעצמה מנועי צמיחה, כשהצמיחה כבר יותר תלויה במצב הכלכלות בעולם ובנתוני מאקרו מאשר במוצרים עצמם. הגודל מיישר את הצמיחה לממוצע, וזה לא תמיד מספיק. מנגד, חברות קטנות ובינוניות תלויות בעיקר במוצרים/בפתרונות שלהן, ופחות רגישות לתנודות בכלכלות בעולם. מעבר לכך, הבסיס לצמיחה בגדולות הוא נמוך, ובדוגמה פשוטה - הרבה יותר קל לצמוח מ-10 ל-20 מיליון דולר מאשר מ-1 מיליארד ל-2 מיליארד דולר.

המצב הזה גורם לענקיות של וול-סטריט לחפש צמיחה בחוץ, משמע ברכישת חברות ופעילויות צומחות; ומהצד השני - חברות רבות מפתחות את החוסרים של חברות הענק ונבנות לצורך רכישה. הן מכירות ויודעות את הבעיות ואת צרכי חברות הענק ומנסות לפתות את הרוכשות לרכוש אותן. זו מעין 'תחרות יופי', והמועמדות הפוטנציאליות 'מתייפייפות' לקראת רוכשים פוטנציאליים, כשבין היתר הן גם יכולות לייפות את הדוחות הכספיים.

הנתונים בדוחות הכספיים נמדדים ומוצגים בהתאם לתקינה החשבונאית, אבל במקרים רבים מדובר בתחומים שהם לא ברורים לחלוטין ונזקקים לפרשנות, ואז יש כבר פער בין פרשן לפרשן - חברה אחת יכולה לפרש את התקינה בצורה ליברלית יותר מאחרת, וכך להכיר ברווח גבוה יותר. כך גם לגבי הבדלים בהצגה של הנתונים - חברה אחת יכולה להציג הוצאות מסוימות בסעיף אחר מאשר חברה שנייה. מעבר לכך, הנתונים בדוחות הכספיים נשענים על אומדנים והערכות של הנהלת הפירמות ושל גורמים חיצוניים (מעריכי שווי ושמאי מקרקעין).

פרשנות לגיטימית הופכת להונאה

ומדובר במספרים גמישים. לדוגמה - הנהלות מעריכות את ההפרשה שיש לעשות בגין חובות של לקוחות שלא ישולמו; חברה אחת עשויה להפריש בגין חובות מסופקים (חובות של לקוחות שיש ספק לגביהם) יותר מאשר חברה אחרת (באותו התחום), והשמרנות היחסית הזו תביא לרווח קטן יותר לעומת החברה האחרת. במילים אחרות, דוחות זה לא מדע מדויק, יש גמישות במדידה ובהצגה ויש יכולת תמרון. היכולת הזו של חברות 'להתייפייף' כדי להימכר, עוזרת להצגת נתונים טובים יותר, וזה עשוי להביא לקבלת תמורה גבוהה יותר עבור החברה.

אפשר גם להסתכל על זה כך - נניח שהחברה הרוכשת מוכנה לקנות חברות לפי מכפיל רווח עתידי של 20. זה אמנם נראה מכפיל רווח גבוה, אבל כאמור הרוכשת רואה ערכים נוספים (סינרגיה במכירות ובעלויות). המשמעות הפרקטית היא שכל 1 מיליון דולר של רווח מתורגם ל-20 מיליון של תמורה לבעלי המניות, וזה מסביר את המוטיבציה החזקה להעלות את הרווח כלפי מעלה (תזוזה של 1 דולר ברווח מתורגמת ל-20 דולר בכיס).

השאלה היא עד כמה מותחים את הפרשנות הלגיטימית שהחשבונאות מאפשרת, עד שהיא הופכת להונאה. בכך כאמור נחשדת ההנהלה של אוטונומי הבריטית. ב-HP טוענים כעת שהדוחות של אוטונומי היו מבושלים לחלוטין. מג וויטמן, מנכ"לית HP, הסבירה שמידע שנמסר על ידי חבר בהנהלת אוטונומי לאחר שמייסד החברה ומנכ"לה לשעבר, מייק לינץ', פוטר בחודש מאי, הביא לפתיחת חקירה. וזו, לדבריה "חשפה שגיאות והטעיות חשבונאיות מכוונות באוטונומי, שהתרחשו לפני הרכישה. נראה שהיה מאמץ מכוון של כמה מעובדי אוטונומי להציף את המדדים הפיננסיים הבסיסיים, בתקווה להטעות את המשקיעים והקונים הפוטנציאליים".

ההאשמות של HP מתמקדות בשני תחומים חשבונאיים - ניפוח שיעור הרווח הגולמי בעזרת סווג עסקאות ועלויות שלא במסגרת ההכנסות ועלות המכירות, והכרה מוקדמת בהכנסה דרך הכרה מיידית של עסקאות למכירת רישוי תוכנה, למרות שהן אמורות להתממש בדוחות על פני זמן או על פני המימוש של שדרוגי ועדכוני התוכנה. ניפוח שיעור הרווח הגולמי היה קריטי, כי זה מה שבשעתו HP הייתה צריכה - חברות עם רווחיות גולמית גבוה, כשהכרה מוקדמת בהכנסה משמעה גם הכרה מוקדמת ברווח ותמורה גבוהה יותר.

בטור הבא, פירוט ההאשמות של HP ומשמעותן מבחינת הדוחות הכספיים של אוטונומי.

 מספרי הרכישה