קיבוצים, אונ' וחברה קדישא משתתפים במכרזי אג"ח

לכאורה אין דבר המקשר בין חברה קדישא, חברת המכשור הרפואי מדינול של קובי ויהודית ריכטר, מפעל הפיס וקיבוץ בארי. ובכל זאת, דבר אחד משותף לכולם: הפיכתם בעת האחרונה לשחקנים בשוק הנפקות האג"ח בבורסה המקומית. כל הגופים הללו, לצד חברות נוספות, אנשים פרטיים ואוניברסיטאות, משתתפים בחודשים האחרונים בשלבים המוסדיים של הנפקות.

מה פתאום בשלב המוסדי? ובכן, תיקון לחוק ניירות ערך, שנכנס לתוקף בשנה שעברה, מאפשר לגופים ולאנשים פרטיים שעומדים בקריטריונים מסוימים להיחשב כ"לקוח כשיר", ולהשקיע כבר במכרז המוסדי בהנפקות - השלב שמקדים את ההנפקה לציבור.

היתרון למשקיעים אלה הוא ברור: הם מקבלים הנחה בתמורה להתחייבות המוקדמת להשקיע בהנפקה, הנחה שלא היו זוכים לה אם היו משתתפים בשלב הציבורי. בדרך כלל מדובר על הנחה של 0.4%-0.6% מהסכום, שמוגדרת כעמלת התחייבות מוקדמת.

"לפי התיקון, לקוח יהיה כשיר להשתתף במכרז המוסדי אם הוא עומד בשניים מתוך שלושה תנאים", מסביר אחד החתמים בשוק. "הראשון הוא שיש לו ידע בשוק ההון, או שעבד שנה בבית השקעות. השני הוא ביצוע של לפחות 30 פעולות בניירות ערך ברבעון. הקריטריון השלישי הוא שיש לו 12 מיליון שקל שפנויים להשקעות. במקביל בוצע תיקון של ההון העצמי הנדרש מתאגיד על מנת שיחב כלקוח כשיר, וזה הופחת מ-250 מיליון לשקל ל-50 מיליון שקל".

לדברי החתם, לא תמיד פשוט לבדוק שאדם או גוף מסוים עונה על הקריטריונים, ולכן חלק מהחתמים מבקשים הצהרה שמאומתת על-ידי עורך דין. אגב, גם מי שעונה על הקריטריונים לא חייב להשתתף במכרז המוסדי, והוא יכול להחליט לבצע את ההשקעות שלו דווקא דרך ההנפקה הרגילה (וכך השקעתו לא תיחשף בדיווח החברה לבורסה). כדי להשתתף במכרז המוסדי הוא צריך לתת את הסכמתו בכתב.

התיקון לחוק ני"ע בוצע במטרה לפתוח את הדלת למשקיעים נוספים במכרז המוסדי, וככל הנראה המטרה הייתה למשוך בעיקר גופים זרים להשתתף בהנפקות של החברות המקומיות. הדלת אכן נפתחה, וכך גופים, שייתכן שקודם לא היו משתתפים בהנפקות, נכנסו לפעילות בתחום.

עבור החברות המנפיקות מדובר כמובן בחדשות טובות בכל הקשור ליכולתן להגדיל את הנזילות. אולם עולה התהייה, למה בעצם מגיעה לאותם משקיעים עדיפות בהנפקה על פני המשקיע הקטן, אותה "גברת כהן מחדרה"?

נראה שהתשובה לכן טמונה בכך שבכל זאת, המשקיעים הללו מתחייבים מראש להשקיע בהנפקה. גם אם הסבירות לכך אינה גבוהה, ייתכן תרחיש שבו המכרז המוסדי בהנפקה נערך, ההתחייבויות ניתנו, ואז חל אירוע כלשהו שבעקבותיו השווקים נופלים רגע לפני ההנפקה לציבור. המשקיעים שהתחייבו לרכוש אג"ח ייאלצו לעשות זאת בכל מקרה.

קפצו על העגלה

קיבוצים, חברות פרטיות או ציבוריות, אנשים פרטיים, אוניברסיטאות - כל אלה "קפצו על העגלה" והשתתפו במכרזים המוסדיים בהנפקות האג"ח שבוצעו בחודשים האחרונים. בד בבד, החתמים פועלים באופן אקטיבי כדי לעניין את המשקיעים הפוטנציאליים בהנפקות, ומנסים ליצור לעצמם "קאדר" של משקיעים כאלה.

אחת השחקניות החדשות הבולטות במכרזים מוסדיים שבוצעו בשנה החולפת היא חברת בי קומיוניקיישנס שבשליטת שאול אלוביץ', המוכרת בתור החברה האם של חברת התקשורת בזק. נכון לסוף הרבעון השלישי היו בקופתה של בי קומיוניקיישנס - שזוכה לדיבידנדים נדיבים מבזק - 2.1 מיליארד שקל.

עם קופה דשנה כזאת, ברור שבי קומיוניקיישנס יכולה להרשות לעצמה להשתתף בהנפקות שונות, ולגוון את פורטפוליו ההשקעות שלה. וכך, לדוגמה, השתתפה בי קומיוניקיישנס בחודשים האחרונים בהנפקות של אפריקה נכסים, אבגול, חברה לישראל, איירפורט סיטי ועוד.

איירפורט סיטי עצמה, שבשליטת קובי מימון, מוצאת את עצמה בעמדה מעניינת משני צדי המתרס: גם כחברה שמנפיקה אג"ח, וגם כזאת שמשתתפת בהנפקות אג"ח של חברות אחרות.

החברה, העוסקת בתחום הנדל"ן המניב, גייסה לפני כחודש סכום של כ-270 מיליון שקל באג"ח, ועיקר הסכום הובטח לה כבר במכרז המוסדי. במכרז השתתפה, בין היתר, גם חברת אפריקה ישראל מגורים, שרכשה אג"ח בהיקף של כ-250 אלף שקל. במקביל השתתפה איירפורט סיטי כמשקיעה בהנפקות אג"ח של חברות ציבוריות אחרות, ובהן אפריקה נכסים, המשתייכת אף היא לקבוצת אפריקה ישראל.

גם קבוצת עזריאלי, שחלק מרכזי בפעילות שלה הוא בתחום הנדל"ן, בחרה להשקיע בחברות אחרות שעוסקות בתחום. הקבוצה השתתפה בין היתר בהנפקות האג"ח של אלוני חץ, אפריקה מגורים ואלרוב, ורכשה בכל אחת מהן אג"ח בהיקף 800 אלף שקל.

מתברר שגם חברי קיבוץ בארי שבנגב מאמינים בשוק הנדל"ן, והקיבוץ השתתף בהנפקות של אפריקה מגורים ואלוני חץ. בכל אחת מהן רכש הקיבוץ, בעל מפעל דפוס מצליח, אג"ח בסכום של 800 אלף שקל. לעומת זאת, בקיבוץ סאסא שבגליל (בעלי מפעל ציוד המיגון פלסן) מאמינים דווקא בשוק הליסינג: הקיבוץ וקרנות של חברי הקיבוץ רכשו אג"ח בהנפקות של שלמה החזקות ושל אלבר.

ההשקעות של בלינקוב ופרופר

כאמור, גם אדם מן היישוב יכול להשתתף במכרזים המוסדיים - אם יש ברשותו מספיק כסף, כמובן, ואם הוא עונה על שניים משלושת הקריטריונים שצוינו. בין האנשים הפרטיים שהשתתפו בחודשים האחרונים בהנפקות ישנם גם שמות מוכרים.

אחד מהם הוא רם בלינקוב, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר ומנכ"ל חברת הכבלים הוט. בלינקוב רכש אג"ח בהנפקות של אלון חיפושי גז ושל כלכלית ירושלים, בהיקף מצטבר של 1.8 מיליון שקל. גד פרופר, ממשפחת מייסדי אסם, מימש בתחילת השנה את החזקתו בחברה, כשמכר 5% מאסם לתאגיד נסטלה, תמורת 370 מיליון שקל. פרופר השתתף בחודש מאי בהנפקת אבגול, ורכש אג"ח במיליון שקל.

משקיעה נוספת היא כלת פרס ישראל פרופ' רות ארנון, ממפתחי תרופת הקופקסון של טבע. ארנון, שהשקיעה בשנים האחרונות בחברות ביומד, השתתפה בהנפקת האג"ח של נפטא, ורכשה אג"ח בהיקף 1.2 מיליון שקל.

מי יכול ליהנות מתנאים של גוף מוסדי

התיקון לחוק ניירות ערך, שנכנס לתוקף ביוני 2011, מגדיר מיהו "לקוח כשיר". לקוח מסוג זה מצטרף לגופים המוסדיים, שלגביהם יש פטורים מסוימים בחוק. אחת האפשרויות שעומדות בפני הלקוח הכשיר היא כאמור השתתפות במכרז המוסדי בהנפקות.

לקוח ייחשב לכשיר אם יעמוד בשניים משלושת הקריטריונים שלהלן, וייתן מראש את הסכמתו בכתב להיחשב כלקוח כשיר.

1. "השווי הכולל של מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים וניירות ערך שבבעלותו עולה על 12 מיליון שקלים חדשים".

2. "הוא בעל מומחיות וכישורים בתחום שוק ההון, או הועסק לפחות שנה בתפקיד מקצועי שדורש מומחיות בשוק ההון".

3. "הוא ביצע לפחות 30 עסקאות, בממוצע, בכל רבעון במשך ארבעת הרבעונים שקדמו להסכמתו".

 גופים בולטים

 מי משתתף