לרגע היה נדמה כי משפחת עופר מרכינה מעט את הראש. אחרי שבמחאה החברתית המטירו עליה ועל שכמותה אש וגופרית, אחרי שקלונה נחשף והשיטות הבעייתיות שבהן התעשרו הטייקונים על-חשבון המדינה התגלו, אחרי שהתברר שהעופרים עטים על אוצרות הטבע שלנו ומותירים בידי הציבור תמלוגים מגוחכים, ועל הדרך הם גם שותים לנו את ים המלח - כל קבוצה עסקית סבירה הייתה יורדת לשוחות. נחבאת אל הכלים.
לא משפחת עופר. אצלם, אם ניתן לעשות איזה "שטיק", הם לא יצליחו להתאפק; אם אפשר איזה תחמון קטן על-חשבון הציבור, תרגילונצ'יק שעורך הדין מאשר בקריצה - הם יתקשו לעמוד בפיתוי. אחר-כך יגלגל עידן עופר עיניים לשמיים, ובפנים מיתממות נוכח הביקורת ייבב, "הכול חוקי וכשר ובכלל, מה כבר עשינו?"
אז זה מה שעשיתם מר עופר:
הממשלה חוקקה חוק שנועד לרסן את שכר הבכירים בחברות ציבוריות. החוק אמנם קלוש ונועד לבלום חוק אפקטיבי יותר, פרי יוזמתה של יו"רית מפלגת העבודה, ח"כית שלי יחימוביץ, אבל בכל זאת הוא חוק.
החוק קובע באופן אמורפי למדי כי חברות ציבוריות יגבשו את שכר הבכירים, בין היתר, גם בהתאם לביצועי החברה לאורך שנים, והמדיניות תאושר על-ידי בעלי המניות מקרב הציבור.
משפחת עופר, בעלת השליטה בחברה לישראל עושה צחוק מהחוק. החוק אמור להיכנס לתוקפו בימים הקרובים. ביצועי החברה לישראל בשנים האחרונות עלובים. בטר פלייס זללה מאות-מיליוני שקלים; "צים" כמעט הטביעה את החברה; ולקורוס, מיזם הרכב היומרני בסין, הזרימה החברה לישראל יותר ממיליארד שקל, ועתידה לא ברור.
על אף שרוב העסקים מדשדשים, עידן עופר מבקש לתגמל את שני האנשים שאחראים לכישלון - המנכ"ל ניר גלעד והיו"ר אמיר אלשטיין - בחבילת אופציות בשווי של 50 מיליון! שקל. אין לכך הצדקה עסקית, בטח לא צידוק מוסרי. מדובר בניסיון לעקוף את המחוקק, ולשדוד את הקופה של החברה הציבורית.
מנהלי החברה לישראל לא הביאו לה לא הצלחה ולא שגשוג. אלמלא הרווחים העצומים של חברת כי"ל מאוצרות הטבע השייכים לכולנו, היה מדובר בקבוצה מפסידה.
נגן על הציבור
עזות המצח של משפחת עופר מעוררת מחשבה מחודשת על המדיניות שיש לנקוט כלפיה. על המוסדיים למנוע את מחטף השכר השערורייתי, ואם הם ימעלו באמון הציבור - ניאלץ אנחנו, הפוליטיקאים, להתערב.
בעיקרון, אני נגד הלאמה. אמנם המדינה נתנה יותר מדי הטבות לקומץ עשירים ומכרה להם בנזיד עדשים נכסים ציבוריים - ברם הלאמה היא רעה להשקעות ולא עומדת על הפרק. חוץ מאשר במקרה של משפחת עופר - שעשתה הרבה מיליארדים לאו דווקא בזכות כישרונה העסקי, אלא על-חשבון הציבור. לא נאפשר שקשוקה נוספת, נגן על הציבור ועל משאביו.
ואם תמשיך להגזים מר עופר, ניקח בחזרה את מה שממילא שייך לנו.
* הכותב, יוצר הסרט "שיטת השקשוקה", הוא מועמד לכנסת מטעם מפלגת העבודה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.