ורשביאק? "הגיע זמנו לפנות את הכיסא"

אין שום דבר שיכול להעיב על הנתונים של 2012 בטוטו. המספרים ממשיכים לטפס. זו הולכת להיות שנת שיא בתולדות הטוטו וכתוצאה מכך גם בכמות הכסף שיזרום לספורט הישראלי. בפגישה עם ראשי הטוטו לסגירת הרבעון השלישי, הם מציגים את גרף ההכנסות שמראה גידול של 20% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי נכון לסוף רבעון 3 עומד על 346 מיליון שקל ומשקף עלייה של כ-15%. בזכות הגדלת כמות המשחקים בתוכנייה, השקת מורים בסלולר ועוד הקלות רגולציוניות, יעד הכנסות ל 1.8 מיליארד שקל ל-2012 אכן בדרך.

אבל מעבר לדוחות הפיננסיים, יש הרבה דברים שמטרידים את ראשי הטוטו. למשל, אותה מועצה לאומית לספורט שעליה הוחלט לא מכבר ושעתידה להפוך את הטוטו לזרוע שמגייסת כסף בלבד ללא שום שיקול דעת איך לחלק אותו. או סוגיית הבחירות ושר הספורט הבא, אחרי ירח דבש רגולציוני שחווה הטוטו בתקופת לימור לבנת. ויש עוד מישהו שצריך לסגור איתו חשבון: הוועד האולימפי ובעיקר העומד בראשו, צבי ורשביאק. "התקופה שלו הסתיימה, הוא צריך לפנות את הכיסא", אומר ל"גלובספורט" יו"ר הטוטו, צחי פישביין.

***

אבל עוד לפני כל אלו, ברמה האופרטיבית קיימת בטוטו מחשבה ראשונית שאחרי שנים ארוכות של מלחמת שוטרים וגנבים בהימורים הלא-חוקיים, ייתכן והגיע הזמן לשנות גישה. "אני חושב שהגיע הרגע לשים את היד על המהמרים הכבדים ולמשוך אותם אלינו", אומר פישביין. "המחשבה הראשונית שלי היא לאפשר במסגרת הווינר שתי פלטפורמות נפרדות - אחת למהמרים הרגילים ואחת למהמרים כבדים. אנחנו מודעים לזה שיחסי ההימורים שלנו פחות טובים מהיחסים באתרים הלא-חוקיים, ובנוסף הרגולציה לא מאשרת לנו לייב-בטינג (הימורים תוך כדי משחק), וככה אנחנו לא אטרקטיביים למהמרים הכבדים".

איך תעשו את זה ברמה הפרקטית?

"אני בעד להקים אתר נפרד למהמרים כבדים. אם צריך להילחם באתרים הלא-חוקיים, אז צריך להילחם בהם כלכלית ולראות איך מושכים אותם לשחק אצלנו. לא הכל זה משטרה. יש הבדל עצום בינך וביני שאנחנו מהמרים ב-10 שקל, לבין המקצוענים שמהמרים בעשרות או מאות אלפי שקלים. אותם אנחנו רוצים. לא צריך לשנות את היחסים בשביל מי שמהמר ב-40 שקל. זה לא משפיע על שיקול הדעת אם להמר או לא, האנשים האלו שמהמרים בכסף קטן עושים את זה בשביל הפאן. אבל בהחלט אפשר לומר שחלק מהמשימה של הטוטו בשנה הבאה היא להביא שחקנים מההימורים הלא חוקיים, ובעיקר את המהמרים הכבדים, ובשביל זה צריך להציע להם מחירים יותר טובים".

על מה בונים בטוטו? "אנחנו מחכים למערכת הממוחשבת שתיכנס תוך כמה חודשים", מסביר מנכ"ל הטוטו איציק לארי. "מדובר במערכת מהמתקדמות בעולם, וברגע שהיא תיכנס כל מערך ניהול הסיכונים שלנו יהיה פשוט ונוח יותר, ונוכל גם לאפשר יחסים יותר טובים".

***

עניין אחד שבטוטו מתקשים להודות בפה מלא בהשפעות העתידיות שלו הוא הבחירות הקרובות. בשלוש השנים האחרונות נהנה הטוטו מרוח גבית מכיוונה של שרת הספורט לימור לבנת, שהביאו לשינויי חקיקה רבים ולגליזציה מהותית בהימורים שאפשרו סל מוצרים מגוון - מהימורים על סוסים, הרחבת התוכנייה, הגדלת כמות הענפים המותרת, והימורים בסלולר. "עד שאין בחירות ואין שר ספורט שנבין מה המדיניות שלו, אין טעם בכלל לבוא ולהגיד מה עוד אנחנו רוצים", אומר פישביין. "ללכת אחורה אין סיבה שנלך, מה שאושר לנו אושר כבר ברמת החקיקה. ברמה האופרטיבית, הדבר הגדול שאנחנו חושבים עליו הוא כמובן לייב-בטינג, אבל צריך לחכות ולראות מי תהיה הממשלה הבאה. לגבי לייב-בטינג, כבר הצלחנו לשכנע את שרת הספורט, אבל לא את האוצר ומשרד המשפטים. בכלל, אם דברים תלויים במשרד המשפטים אז מבחינתם לא היה בכלל טוטו ופיס. משרד המשפטים התנגד להגדלת התוכנייה, התנגד להימורים על סוסים, התנגד לכל דבר שיש בו הימור נוסף, וזה לא חדש שהם מתנגדים לכל דבר".

עוד דבר שמטריד את ראשי הטוטו היא אותה "מועצה לאומית לספורט" שהכנסת אישרה את הקמתה במארס 2011, ושאמורה להתחיל לפעול בקרוב. ההחלטה הופכת את המועצה לגוף שאחראי על האסטרטגיה של חלוקת הכספים, כאשר הטוטו הופך לחסר שיניים ברמה ההחלטות, ואמור להתרכז מעתה בדבר אחד - גיוס הכספים מהמהמרים. "אני לא בטוח שהמועצה הלאומית לא מיותרת", אומר פישביין. "המועצה אמורה לקבוע מדיניות, אבל זה בדיוק מה שאנחנו עושים. בשלוש השנים האחרונות יושבים בדירקטוריון הטוטו אנשי ציבור מעולים, שפועלים ללא שיקולים זרים, עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד הספורט. למה צריך עוד גוף, שיש סיכוי גבוה שבגוף הזה ממילא יישבו אותם אנשים שיושבים במועצת המנהלים של הטוטו? אני לא רואה שהמועצה תביא איזו בשורה. היא בסך הכל תייצר עוד מנגנון בירוקרטי, ואני חושש שהספורט יפגע מזה".

אתם מנסים לבטל את הקמת המועצה?

"כרגע זה לא רלוונטי כי אין שר ספורט. אבל כשיבוא שר חדש, אז כן, נפעיל עליו לחץ לבטל את המועצה הזאת".

כשפישביין ולארי מדברים על אסטרטגיה לטווח ארוך, הם מציגים את התוכנית החדשה של הטוטו. היעד העיקרי שהיה השקעה במתקנים, הופך כעת להשקעה בהגדלת כמות הספורטאים. "הגענו עם משרד הספורט למסקנה שמספר הספורטאים נמוך בהשוואה לאירופה בצורה איומה. סך הספורטאים הרשומים בישראל הוא כ-70 אלף. אנחנו בכלל לא קרובים למה שקורה בעולם המערבי. בנינו אולמות, הקמנו מגרשי כדורגל, באתלטיקה המצב גרוע מאוד אז השקענו גם שם, טניס יש מספיק מגרשים - עכשיו אנחנו רוצים ילדים שיצטרפו למעגל הספורטאים. מספר הפעילים כל כך נמוך שנפל לי האסימון, והבנתי שזו הבעיה. אנחנו מנסים לגדל ספורטאים איכותיים ולהשקיע ברגע האחרון רגע לפני שהספורטאי מגיע לאולימפיאדה, אבל הכסף הזה לא יכול לעשות קסמים. ראינו שאנחנו משקיעים יותר מדי כסף בשפיץ, אבל הבסיס רעוע".

הכוונה היא להקים קרן משותפת של הפיס, הטוטו והעיריות. להקים מועדוני ספורט, ולשלם שכר מכובד למאמנים. המטרה הראשונית היא לצרף עוד 20 אלף ילדים למעגל הספורטאים. הכסף: 100 מיליון שקל שיגיעו מטוטו, הפיס ומהעיריות. "הפעילות הזאת תהיה מסובסדת, היא תהיה קרובה לילדים לבית. הילד ישלם הרבה פחות כסף מאשר היום", מסביר לארי. זו בעצם הפעם הראשונה שלא מדובר על כסף למתקנים אלא לאנשים, "וזו גם הפעם הראשונה שנוצר חיבור בין הטוטו לפיס, שיתוף פעולה שהוא לטובת הספורט".

 ההכנסות של הטוטו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2012

***

אבל הסדין האדום הכי גדול של הטוטו הוא הוועד האולימפי. פישביין טוען כי הכישלונות של הוועד האולימפי להצמיח ספורטאים שיביאו מדליות, היו יכולים להיחסך אילולא הוועד היה פועל באופן מקצועי, ויותר חשוב - היה מנער מראשו את היו"ר המיתולוגי צבי ורשביאק.

"הטוטו תומך בוועד האולימפי באופן קבוע, אבל תמיד שנה לפני משחקים אולימפיים הם באים ורוצים תקציב מיוחד. אנחנו אמרנו במקום לבכות רגע לפני המשחקים שצריך תקציב מיוחד שגם ככה לא יוצא ממנו כלום, בואו נחשוב לרגע איך מייצרים תוכנית ארוכת טווח שתביא אותנו בשלב ראשון לאולימפיאדת ריו 2016 מוכנים יותר. כדי שזה יעבוד, אני חושב שקודם כל הגיע הזמן לשנות את זה שעומד בראש הוועד האולימפי, כי בדרך הקיימת הספורט בישראל לא הולך קדימה. פה ושם יש מדליה, אבל אם יש מדינות קטנות יותר שמגיעות להישגים הרבה יותר גדולים, אז צריך לנהוג כמו שנהוג בכל חברה עסקית - להחליף את מי שיושב בראש אם אין תוצאות".

למה זה מטריד אתכם? אולי הבעיה היא אתכם - אתם רוצים לקבוע מי יהיה יו"ר ההתאחדות לכדורגל, ועכשיו מי יהיה יו"ר הוועד האולימפי?

"זה מטריד אותי קודם כל כאזרח. אחר כך מטריד אותי שבמסגרת מי שמעביר תקציבים לספורט, אני שואל מה עשו עם הכסף הזה? האם התקדמנו בזכותו? אני רוצה להאמין בגוף שיודע לקחת את הכסף, ויידע להפיק תוכנית שכולם יאמינו בה שהיא ארוכת טווח. ראיתי בקדנציה הקודמת, כשבדקו מה עשו עם הכסף, התברר ש-30% ממנו הלך למוזיאון החוויה האולימפית. אני לא חושב שממוזיאון אפשר לבנות ספורטאים.

"גם לא ראינו תוכנית ארוכת טווח לגדל ספורטאים", ממשיך פישביין. "מי שנזכר בחצי שנה האחרונה לזעוק שאין לו כסף - אתה הרי לא מצפה שאפשר כבר יהיה לשנות משהו גם אם תיתן לו. ראיתי גם את צורת המענקים שלהם, שמי שיבטיח מדליה יקבל מיליון שקל. הזדעזעתי. כאילו שאם ישימו גם מיליארד שקל אז תבוא מדליה. אם רוצים מדליית זהב אפשר לקנות ספורטאים מחו"ל, זה יותר זול. מקניה, מרוסיה, נעטוף אותם בדגל ישראל והכל יהיה נהדר. זו המטרה? לא. המטרה היא להגדיל את מספר הספורטאים. באתלטיקה למשל אין כלום. זה בושה. מי שיכול להוביל כזה דבר הוא אדם שיש לו חזון, שיש לו יכולת השפעה, מנהיגות, שחייב להיות מחובר לקהילה העסקית, כי בסוף כסף גדול מגיע גם מהקהילה העסקית. הטוטו יהיה מוכן להשקיע יותר כסף, אבל שנדע שמוביל את זה מישהו שאפשר להאמין לו, לא פונקציונר, בעל שיעור קומה".

אתם מציעים להם יותר כסף, ובתמורה להיות אלו שקובעים את הכללים?

"אנחנו מבטיחים להם יותר כסף אם יעבדו נכון. למשל, הם אומרים לנו, 'אנחנו נותנים כסף לספורטאים צעירים למלגות' כדי להראות שהם בונים את דור העתיד, ואז מתברר שהספורטאים הבודדים האלו קיבלו 6,000 שקל בשנה כמלגה. מה זה, 500 שקל בחודש? זה פחות ממה שאני נותן לבן שלי דמי כיס. ב-500 שקל אי אפשר לגדל ספורטאי. אז כשאנחנו באנו עם הצעה לקרן מלגות ואמרנו שניתן סכום של 1,500 שקל בחודש, אז בוועד האולימפי אמרו לנו 'לא, לא. אל תתחילו עם זה, אתם הורסים לנו את כל המבנה'. זה הגיע למצב שחצי שנה לפני המשחקים הם באים לטוטו ואומרים 'יש אולימפיאדה, צריך לקנות לשטילוב מזרן לאימונים'. מה?! איפה הייתם עד עכשיו, עד עכשיו לא היה לו מזרן?! עכשיו בחצי השנה האחרונה צריך לקנות לו מזרן? אני עוד לא מכיר את כל החוליים בספורט, אבל אני יודע שככה אי אפשר לעבוד".

אז מה אתם רוצים?

"האמירה שלנו לוועד האולימפי היא זאת - תציגו תוכנית שמובילה אותנו להישגים, שמרחיבה את כמות הפעילים - ואנחנו נקציב לזה יותר כסף. אני אישית חושב שהאדם שיושב היום בראש הוועד האולימפי, כמה שנים, 600 שנה? עשה הרבה למען הספורט, אבל אני חושב שהתקופה שלו הסתיימה. הוא צריך לפנות את מקומו למישהו עם רוח מנהיגות. לכן, כשאני שומע שאולי הוא ימשיך או אולי לא - אני אומר, תהיה מכובד, תכבד את עצמך ואת הספורט, ותפנה את המקום".

***

מהוועד האולימפי בישראל נמסר בתגובה: "אין לנו עניין בהתנצחויות אישיות עם אף אחד. הטוטו הוא גוף שתפקידו לעסוק בקידום הספורט ולמען הספורט, והכספים שלו מיועדים לספורט. זהו גוף שחי בזכות הספורט ואינו חברה פרטית תומכת. מועצת ההימורים, בהיותה גוף ציבורי הממונה על ידי הממשלה, צריכה להעמיד כספים לטובת הספורט במקום להשאיר מיליוני שקלים בבנקים. עצם מהות קיומו של הטוטו היא סיוע לספורט בישראל ולספורטאים דרך הגופים המנהלים את הספורט ללא מעורבות פוליטית. חל איסור של הוועד האולימפי הבינלאומי להתערבות פוליטית באירגוני הספורט. לצערינו הרב הפוליטיקה נשמעת מגרונו של יו"ר מועצת ההימורים ללא הפסקה בשנים האחרונות. אנו מציעים לך אדוני יו"ר הטוטו להפסיק לנהל את הספורט. אתה נמצא במקום הזה בזכות קשרים אישיים ולא יותר.

"הוועד האולימפי בישראל מקבל את ספורטאי העלית של המדינה, בהמלצת איגודי הספורט שאחראים עליהם לאורך כל התקופה, ומסייע בהכנתם למשחקים האולימפיים בהיבט המקצועי הבריאותי ובתמיכה כלכלית קבועה. הוועד האוליפי בראשותו של צבי ורשביאק גייס כספים ותרומות מעבר לכספים הציבוריים וזאת כדי להיטיב את התנאים של הספורטאים האולימפיים. הוועד האולימפי תומך בספורטאים האולימפיים במשך ארבע שנים, ובשנה האחרונה יש צורך בתיגבור כלכלי. תפקידו של הטוטו הוא להעמיד את הכספים הנדרשים.

"אחת הרעות החולות של הספורט ההישגי בישראל היא העדר תשתית. תפקיד הממשלה הוא לדאוג למקסימום משאבים לפיתוח התשתית במדינת ישראל, ואנו מציעים לטוטו להתמקד ביצירת מקסימום משאבים למטרה הזאת, במקום לעסוק בפוליטיקה ובהתערבות בוטה שלא היתה כמוה מעולם בארגוני הספורט, שאינה מתפקידו. יו"ר הוועד האולימפי בישראל נבחר ויבחר גם בעתיד על ידי איגודי הספורט ולא על ידי שליח של שרת הספורט.

"הדברים הנאמרים בענין החוויה האולימפית מעידים על בורות מוחלטת של האומר אותם. אחד מהתפקידים החשובים של הוועד האולימפי בישראל, הוא הקניית ערכים חינוכיים של מצויינות והישגיות. מידי שנה מבקרים בחוויה האולימפית כ-50 אלף איש, ואנו מחזיקים את המקום בעזרת כספים שאנחנו מגייסים מספונסרים ותורמים. נדגיש, החוויה האולימפית מהווה דוגמא לוועדים אולימפיים בינלאומים רבים בעולם שמבקשים לבוא וללמוד מאתנו איך ייצרנו את המודל הערכי הזה".