איך לפתע אנחנו הילד הרע?

בסוף אנחנו הם אלה שאוכלים אותה. חמאס המטיר עלינו טילים, משעל מטיף להשמדתנו, אבל כשמדברים על הטלת סנקציות - מתכוונים אלינו. מדינות המערב נתנו לנו לאחרונה את מלוא התמיכה נגד חמאס, ופתאום אותן מדינות שוקלות להטיל סנקציות - עלינו. מה קרה?

ביבי, זה מה שקרה. לא נעים לומר זאת, בטח לא בתקופת בחירות, ואני בטוח שהזויי הימין יתנפלו על אבחנה זו. אני יכול רק לבקש שינסו פעם, לשם שינוי, שינוי גדול - לחשוב. לבדוק את העובדות. לא להגיב באופן אוטומטי, להבין שגם אם ביבי הוא גדול המנהיגים מאז ומעולם - גם הוא יכול לטעות.

בעיקרון, אין לי ויכוח עם ביבי לגבי הנכונות של אבו מאזן ואנשיו למו"מ ולשלום. אני לא דוחה על הסף את האפשרות שבאמת אין עם מי לדבר. גם למי שמוכן לוותר על הרבה מאוד בשביל שלום, ואני בהחלט מוכן, קשה לאתר מישהו שאפשר לוותר בשבילו, כלומר גוף פלסטיני שרוצה או יכול לתת שלום בתמורה ל... לכל דבר, בעצם.

האמנות שביבי לא מכיר

כך שהמרחק ביני לבין ביבי בנושא זה אינו גדול. העניין הוא שבפוליטיקה צריך לא רק לדעת לדבר, חשוב לא פחות לדעת איך לדבר, גם כשאין עם מי. כלומר, לנקוט מדיניות המבהירה לעולם, בעיקר למדינות התומכות בנו, שאם אין דיבורים זה לא בגלל שאנחנו לא רוצים. את האמנות הזאת, שלמען האמת אינה כל כך מסובכת, ביבי לא יודע. מסרב ללמוד וחוזר כל הזמן על אותן הטעויות.

מה היה קורה אם רה"מ היה מצליח לגבור על יצרו ולהימנע מהרחבת הבנייה בשטחים? האם היה נגרם לנו נזק? ברור שלא, כי השטחים לא בורחים, וגם לא האפשרות לבנות שם. לעומת זאת, אם ביבי היה יושב בשקט, לא היינו שומעים על סנקציות נגדנו. וזה ממש לא משנה אם בסוף יהיו או לא יהיו סנקציות. עצם העובדה שמדינות ידידותיות, ממשלות שלתמיכתן אנו זקוקים, מעלות על דעתן סנקציות עלינו זה תקדים. צעד כזה אינו טאבו, הוא מהווה צעד לגיטימי כמו הסנקציות על איראן.

'נתניהו הוא אדם אינטליגנטי, אבל בנושא זה הוא מתנהל, תסלחו לי, בטיפשות גמורה או בשרלטנות קלת דעת. או שאינו מבין מה הוא עושה, או שהוא מבין - ועושה למען הבחירות, כדי לחזק את אחיזתו בימין, כאילו לימין יש אלטרנטיבה לממשלה בראשותו. אני לא בעד או נגד בנייה. אני נגד צעדים בוני בנייה, שהם צעדים הורסי אמון של ידידינו. גם אתה, ביבי, כמו עדרי תומכיך - צריך להתחיל לחשוב לפני שאתה מתלהם ומתפרחח.