כאשר שלמה רודב, ככל הנראה היו"ר הבא של פרטנר, נענה לבקשת בעל שליטה זה או אחר לתרום את כישורי הניהול שלו לחברה, הוא עושה זאת בתנאים ייחודיים משלו. "הוא מגיע לחברה כאדם שעשה את זה בגדול", מסביר בכיר בתעשייה המכיר אותו היטב. "הוא מגיע כאיש אמיד ביותר, ובעל השליטה נדרש להתייחס אליו כאל שווה בין שווים ולא כאל שכיר. זה מסביר מדוע שיטת הניהול שלו סמכותית ונטולת עוררין. ברגע שיש עוררין - הוא פשוט קם והולך".
לסיטואציה הזאת יש עוד משמעות. כיוון שרודב - בעלים משותף של אימפריית מזון שכוללת את יפאורה, את תפוגן, את פריגת ועוד - לא ממש מחפש פרנסה, הרי שכרו גבוה מאוד. כך היה כאשר ניהל את גילת לוויינים, וכך היה כאשר היה יו"ר בזק. חצי השנה שבה ניסה לנהל כיו"ר את תנובה, ולצלוח את מאבקי העובדים ואת המחלוקות עם אייפקס, אולי הותירה אותו מאוכזב, אבל גם עם 3 מיליוני שקלים בכיס.
עם הרקע הזה מאחוריו יגיע רודב לחברת פרטנר כאשר תושלם סופית העסקה שבה חיים סבן ירכוש את גרעין השליטה מאילן בן-דב. רודב ושותפו רוני גת, נזכיר, ניסו לרכוש את מניות האצ'יסון בפרטנר לפני מספר שנים, אולם ויתרו על הרעיון בשל המחיר הגבוה שנדרש בזמנו. עתה רודב מלווה את סבן מתחילת המגעים ובמקביל מקיים מגעים משלו לרכישה מסבן נתח של בין 3 ל-5 אחוזים ממניות החברה.
"בוודאי שהוא רוצה להיות מתוגמל על עבודתו", אומר מקורב, "אבל הוא בא בשביל האתגר ולא בשביל המשכורת והתענוגות. בכל המקומות שבהם עבד על בסיס משכורת הוא העביר אותה לקופה המשותפת שלו ושל רוני גת. אני משוכנע שכבר יש לו תוכנית מפורטת לפרטנר". אדם אחר המכיר אותו היטב אומר שהוא שווה כל גרוש בלי קשר לשאלה מה יהיה שכרו. "הוא מסור לחלוטין לחברה שהוא מנהל, ועושה את זה בנחרצות וביעילות. הוא העלה את שווייה של בזק בכאלה פרמטרים, שמה שלא שילמו לו זה הרבה פחות ממה שהרוויחו בעלי המניות. כמה מנהלים במשק יכלו לשלש לבעל שליטה את ההשקעה?".
אכן, תקופת כהונתו של רודב הפכה את ההשקעה של בעלי המניות של בזק באותה תקופה, קבוצת אייפקס-סבן-ארקין, לאחת ההשקעות היותר משתלמות בשנים האחרונות בישראל; המניה השיגה תשואה של כ-40%, ובמקביל חילקה החברה דיבידנדים של כ-6 מיליארד שקלים. אך גם המספרים הללו אינם מצליחים להפוך את מקורבי זהבית כהן, המנכ"לית של אייפקס בישראל ויריבה מרה של רודב מתקופתו בתנובה, למעריצים. "הוא אדם מלא מעצמו, בעל סגנון ניהול רודני", הם תוקפים. "הוא נחשב לסיפור הצלחה בבזק, אבל האמת היא שכמעט כל מי שהיו שמים שם היה מביא הצלחה, כי נקודת הפתיחה הייתה נמוכה להפליא. חוץ מזה, ובלי קשר, אם מסתכלים טוב בדוחות של בזק רואים שהוא יצא משם עם עשרות מיליוני שקלים בשכר ובאופציות, ואלה סכומים מוגזמים".
גורם שעבד מול רודב בבזק דוחה את הדברים הללו בתקיפות. "הוא עשה עבודה מדהימה. האיש הנכון במקום הנכון. מאוד פיקח וחכם. אני לא חושב שיש הרבה אנשים בבזק שאוהבים אותו, אבל זה לא משנה את ההצלחה שלו. הוא איש קשה אבל מאוד קל לעבוד איתו כי הוא מאוד ברור; הוא יודע איך לתקשר בצורה ברורה, איך להעביר את המסר. המטרות שלו מאוד ברורות, והוא לא מתפשר על שום דבר. מאוד קפדן, מאוד מפוקס. אין איתו קונצים. הוא עובד מאוד מסודר. למדתי ממנו הרבה, יחד עם זאת, להגיד לך שהיום הייתי שמח לעבוד איתו - זה לא".
מה צפוי בפרטנר?
אם לשפוט על-פי התרשמותם של אנשים שעבדו עם רודב בעבר, להנהלת פרטנר צפויה חוויה מאוד שונה בהשוואה ליו"ר ובעל הבית אילן בן-דב. שני אנשים שעבדו מול רודב ונשאלו על כך בחרו לתאר אותו ואת סגנון העבודה שלו כך: "אדם נוקשה עם סגנון ניהול צבאי", ו-"אדם מאוד יבש בגישתו, ענייני וקשוח". באותה נשימה שני הדוברים הדגישו כי הוא אינטליגנטי להפליא, ממוקד מטרה ומצליח. אדם שלישי שמכיר את רודב במשך שנים רבות, ומעריך אותו, הוסיף "הוא יקשיב לך, אבל ב-85% מהמקרים לא יקבל את דעתך".
"אני חושב שהוא איש בעל יכולות יוצאות מן הכלל", מפרגן עמיקם כהן, בעברו מנכ"ל פרטנר, "והוא הוכיח את זה בכמה מקומות בעבר. הוא אדם שבאמת ראוי להיות היו"ר של פרטנר, וגם סבן יודע את זה אחרי הניסיון שהיה לו בבזק. אדם חד כמו תער, חושב מהר, עובד מהר, מבצע מהר. הוא לא איש של גינוני נחמדות, לא מהמתחבקים. אני מכיר אותו הרבה שנים, וכשהקמתי את חברת המים (האצ'יסון ווטר) הצעתי לו להצטרף, והוא היה איתנו תקופה מסוימת, אבל כאשר סבן חיפש יו"ר לבזק המלצתי עליו לתפקיד וכך הפסדנו אותו".
אדם שעבד איתו בעבר זוכר שהחוויה הראשונה מעט מבהילה. "הוא מדבר במונחים מאוד אפוקליפטיים. כל טעות היא 'קטסטרופה', כל צעד שנראה לו שגוי הוא 'הרה אסון'. בקלות הוא יכול להגיד לך, 'עשית טעות נוראה, איומה'. אבל אם אתה מתעקש על הדברים הנכונים וקולט שזה הסגנון, אפשר להסתדר איתו".
לצד המסירות הרבה שלו לאתגר שמציבות חברות שבראשן הוא עומד, נדמה כאילו רודב בוחר להישאר מרוחק מהארגון. "לא היה לו בחדר שום דבר ששייך לו", מספר אדם שעבד בבזק. "יש אנשים שהעבודה היא הבית השני שלהם, אבל לא הוא. לא ידענו אפילו איך הילדים שלו נראים. היה נדמה לנו שהארגון היחיד שבאמת היו לו סנטימנטים כלפיו זה יפאורה; הוא מאוד הזדהה עם בזק בכל הנוגע לרצון שתצליח, אבל בשנייה הוא קם והולך". "בתנובה", מחזק אדם שעבד מולו שם, "תוך שלושים שניות מהרגע שסוכם על עזיבתו הוא כבר לא היה. לקח את התיק והלך".
רודב מגיע לפרטנר כדי להיות יו"ר אקטיבי מאוד, כזה שמעורב בניהול, משנה סדרים ונהלים. השאלה המתבקשת היא כיצד יסתדר עם חיים רומנו, מנכ"ל פרטנר, ובעצמו מנהל חזק ודעתן. "הם יהיו כמו שני כלבים שיושבים על אותה עצם", אומר אדם המכיר היטב את רודב, "בהתחלה יתגוששו ויהיה להם קשה, כמו שהיה בהתחלה למנכ"לים בקבוצת בזק (אבי גבאי, גיל שרון ורון אילון, מנכ"לי בזק, פלאפון ויס בהתאמה), אבל בסוף הם הסתדרו מצוין. רודב מעריך אנשים חזקים".
הגורם שעבד מולו בבזק דווקא זוכר תמונת מצב אחרת, עם יחסי כוחות שונים: את ארבעת המנכ"לים של בזק ושל החברות הבנות, (אבי גבאי, איציק בנבנישתי, רון איילון וגיל שרון) הוא אומר, "רודב ניהל כמו עובדים שלו. הוא היה הרבה יותר מיו"ר, הוא היה מנכ"ל של הקבוצה בפועל".
בסביבתו של רומנו סבורים שכל הדימויים מעולם החי - הכלבים והתרנגולים - אינם מתאימים למציאות, ומי שמנבא שלא יסתדרו "מנסה לייצר מהומה מכלום. חיים מסתדר נפלא עם אנשים חזקים. אילן בן-דב אדם חלש? עמיקם כהן (בעבר הבוס של רומנו בפרטנר) אדם חלש? דווקא עם יו"רים פחות חזקים, בעלי סגנון ניהול הפכפך, הייתה לו בעיה. חיים מודע לכך ששכירים צריכים להתייחס בכבוד לבעלים או לנציגיהם, ובכלל, העגלה של פרטנר מספיק כבדה והאתגרים הם די והותר גם לשניים". גורם שמכיר את שניהם מוסיף כי הם דווקא משלימים זה את זה, שכן רומנו חזק בצד התפעולי-ניהולי, ואילו רודב חזק מאוד באסטרטגיה ובממשקים הפיננסיים.
מקורבים לקבוצת סבן מדגישים כי לקבוצה יש אמון מלא בהנהלת פרטנר ובחיים רומנו, וכי רוב הסיכויים שהשניים יסתדרו. "עובדה שרודב הסתדר עם אבי גבאי (מנכ"ל בזק) והשאיר אחריו בבזק הנהלה מצוינת, ששאול אלוביץ (בעל השליטה הנוכחי בבזק) לא החליף אף אחד מחבריה".
גם עמיקם כהן סבור שהשניים יסתדרו יפה, ואפילו מצהיר שהוא מרוצה מהקומבינציה של רודב ורומנו בראשות פרטנר, שכלפיה עדיין יש לו רגשות חמים. ואילו אורן מוסט, כיום נשיא ומנהל תפעול של גולן טלקום, שמכיר את רודב עוד מהימים שבהם שניהם כיהנו בתפקיד יו"ר ומנכ"ל גילת לוויינים, כבר מודיע לו, במסווה של ברכה ידידותית, שהחיים בסלולר לא יהיו פשוטים: "אני מקבל את פניו של שלמה בברכה בשוק הסלולר", הוא אומר, "ובתור אינטרסנט בגולן טלקום, אני מבטיח לעשות את החיים כמה שיותר מאתגרים וקשים לפרטנר".
מאבקי תנובה
אז מה בעצם קרה לרודב בתנובה? כדי לתת תשובה יש לחזור אחורה לסוף קיץ 2011, כאשר באייפקס העולמית החליטו כי מנכ"לית אייפקס ישראל, זהבית כהן, צריכה לפנות את כס יו"ר תנובה, וזאת בשל דרך טיפולה במשבר הקוטג' והמחאה החברתית, והנזקים שנגרמו לחברה.
ניקו הנסן, מנהל ההשקעות של אייפקס, הגיע לארץ כדי לאתר יו"ר חדש. מקורב לרודב מספר כי בתחילה הנסן פנה אליו כדי להתייעץ על מועמדים אחרים - הרי את רודב הכירו מבזק, וסמכו על דעתו. תוך כדי השיחות, כך המקורב, שאל הנסן את רודב, אם היה רוצה את התפקיד בעצמו. "שלמה על המקום אמר כן, אבל הוסיף שלמחרת הוא טס לשלושה שבועות לנפאל לטיול בהרים, ולכן הוא לא יכול לסגור איתם". אייפקס חיכו בסבלנות לשובו של רודב, ואז מינו אותו ליו"ר.
רודב היה משוכנע שלמרות המכה שספגה תנובה מהמחאה, הוא יוכל לחזור על הצלחותיו מהעבר. אחרי הכול, עם תעשיית המזון יש לו ניסיון ארוך שנים מאגד החברות שבבעלותו, ואת אייפקס הוא חשב שהוא מכיר מהתקופה שבה ניהל את בזק. "מה שהוא לא לקח בחשבון", אומר חבר קרוב, "שזאת לא הייתה אותה אייפקס; סטיבן גרבינר, שהיה שותף בקרן העולמית ושאותו הכיר, כבר לא היה שם, וגם לא חנוך ברקת, קודמה של כהן, בראש הקרן בישראל".
רודב החל בפעולות התייעלות, כגון סגירת הפעילות ברומניה שהסבה הפסדים כבדים, ואיחוד פעילויות, מה שכרוך כמובן בפיטורים - ומהר מאוד מערכת היחסים שלו עם העובדים עלתה על שרטון גבוה. "זה לא תפוגן, תפסיק לטגן אותנו", הם כתבו לו. לטענת הוועד תכנן רודב לפטר מאות עובדים ולצמצם את מספר העובדים הקבועים לטובת זמניים או מיקור חוץ.
מקורב לוועד מתאר את סוף הסכסוך: "כשלא הצלחנו להגיע להבנות, ההנהלה חשבה שנשבות אבל הסתפקנו בעיצומים. לא הוצאנו קוטג' מהמחסנים. המהלך הזה פגע בתנובה, יצר תקשורת מדהימה תחת הכותרת 'מחאת הקוטג' של העובדים'. בהמשך, החלטנו שלא להוציא את מוצרי היופלה והשוקו. מה הסכנה במהלך כזה? שהציבור יתרגל לתחליפים. זה יצר נזק משמעותי. באותו ערב שהוא התפטר דיברו על נזק של עשרות מיליונים כתוצאה ממחאת הקוטג' של העובדים". בדברים הללו יש רמיזה כי הטריגר שגרם לעזיבת רודב היתה מחאת העובדים.
לשלוט בחברה גדולה
במשך השנים ניסו רודב וגת לרכוש את השליטה בחברות גדולות במשק בתחומים שונים. כך למשל, ניסו לרכוש את תדיראן יחד עם חברה יפנית, ניסו לחבור לדיוויד פדרמן בעת מאבק השליטה שלו עם מיכאל שטראוס על עלית, והציעו לצדיק בינו לרכוש את פז. הם היו אחת הקבוצות שהתחרו על קלאבמרקט, וניגשו (יחד עם מאיר שמיר, ועם ישעיהו לנדאו) למכרז למכירת גרנית הכרמל. ב-2006 כמעט רכשו מידי פישמן את קווי זהב (היום 012), אלא שאלוביץ, ברגע האחרון, הציע מחיר גבוה יותר.
בתקופת פריחת ההיי-טק נכנסה קרור ואספקה (כיום קרור אחזקות) למספר השקעות בתחום, שהבולטת שבהן היא חברה בשם InirU, שפיתחה טכנולוגיית פרסום מבוססת מיקום עבור הסלולר - הודעות שונות על מבצעים וכדומה מעסקים הקרובים למקום הימצאו של המנוי. רודב כל-כך התלהב מהאתגר החדש, עד שניהל אישית את המיזם, שכבר נקשר בהסכמים עם חברות הסלולר ועם אחת מחברות האשראי. אלא שלקוחות הסלולר פחות חיבבו את הרעיון, והכיוון הטכנולוגי הזה גווע. בתום ההרפתקה הזאת נאלצו רודב וגת להודות כי תאוות ההיי-טק שלהם הסבה להם הפסדים, גם אם לא מהותיים.
אולם ללא ספק, מה שהביא לרודב את שמו כמנהל בעל יכולות הוא הצלתה של חברת תקשורת הלוויינים גילת. בימי פארה הייתה גילת גאווה ישראלית בזכות הישגים מרשימים בפיתוח תקשורת לוויינית, הן בתחום הנתונים והן בתחום הקול. בשיאה נסחרה החברה על-פי שווי של 4 מיליארד דולרים, ומנייתה קישטה את תיקי ההשקעות של הרבה חוסכים קטנים. אולם שילוב של שאננות, שחצנות והתפוגגות בועת ההיי-טק פגע קשות בגילת, והיא שקעה בהפסדים שהביאו לפיטורי מאות עובדים, ולבסוף גם להקפאת הליכים בגין חובות של כחצי מיליארד דולרים לבנקים ולבעלי האג"ח.
"הוא פחות שחקן לטווח ארוך ויותר מכוון וממוקד במניה ובשווי שוק", אומר אדם המכיר אותו היטב, "אבל זה בדיוק מה שסבן רוצה בפרטנר של היום".
הכתבה המלאה - במגזין G