באילו נתונים מותר לשחק

כפי שכתבנו בטור הקודם - HP רצתה צמיחה ורכישת אוטונומי סיפקה לה אותה; עכשיו, שנה אחרי שהושלמה העסקה, התברר ל-HP שהיא קנתה עטיפה בלי הרבה תוכן, ונאלצה למחוק 8.8 מיליארד דולר (מתוך עסקת רכישה בסך 11 מיליארד דולר).

הטענות של HP, שכפי שציינו צריכות להיות מופנות בעיקר כלפי עצמה, הן שדוחות אוטונומי היו מבושלים ושהנהלתה הציגה למעשה מצג שווא.

ההאשמות כלפי הנהלת אוטונומי הן בהונאות חשבונאיות בספרים שמתמקדות בשני נושאים חשבונאיים - הרווח הגולמי (הכנסות בניכוי עלות המכירות) ושיעורו (רווח גולמי מחולק בהכנסות) וסעיף ההכנסות. ב-HP מאשימים כי אוטונומי ניפחה את שיעור הרווח הגולמי לפני עסקת הרכישה, והעניין יתברר כנראה בבתי המשפט. אבל, למה בכלל כדאי לחברה נרכשת לנפח את שיעור הרווח הגולמי?

ובכן, לחברות הרוכשות חשוב מאוד לרכוש חברה עם מרווח גולמי גבוה, וזאת כדי לשפר את שיעור הרווח הגולמי שלהן, שבמקרים רבים נמצא במגמת ירידה.

בפועל, ככל שהמרווח הגולמי (שיעור הרווח הגולמי) גבוה יותר, כך זה מעיד (לרוב, לא תמיד) על שוק פחות תחרותי, שניתן להרוויח בו יותר (והחברה מצליחה להרוויח בשיעור גבוה), או על חסמי כניסה שמונעים כניסת מתחרות (לרבות חסמי כניסה טכנולוגיים). שיעור רווח גולמי גבוה (לפחות לא נמוך מזה של הרוכשת) זה תנאי כמעט הכרחי לנרכשת, כשככל שהוא גבוה יותר, כך הוא כמובן מפתה יותר את הרוכשות הפוטנציאליות.

HP סובלת מירידה בשיעור הרווח הגולמי בשנים האחרונות, בעיקר מכיוון שבשוק המרכזי שלה - שוק החומרה - חלה שחיקה במחירים במקביל להחרפת התחרות. לכן, HP כיוונה לשוק התוכנה בו המרווחים גבוהים יותר, שם היא מחפשת רכישות פוטנציאליות.

עכשיו טוענת הנהלתה כי אוטונומי אינה חברת תוכנה טהורה, וכי לצד מכירות התוכנה, בעיקר למסדי נתונים, היו גם מכירות של חומרה. ב-HP טוענים שמרכיב המכירות של אוטונומי כלל מכירות חומרה בסדר גודל של 10%-15% מסך מכירותיה, וכן כי הסכום הזה לא התבטא בסעיף המכירות וברווח הגולמי. לא ברור לחלוטין איך זה נעשה, וליתר דיוק איך HP סבורה שזה נעשה - בדרך של למכור ולא לדווח.

איך מכירים בהכנסה בשוק התוכנה

עדיין רב הנסתר על הגלוי, אך נראה שב-HP סבורים שמכירות החומרה שהניבו רווחים נמוכים לעומת התוכנה, ואפילו הפסדים, נרשמו במסגרת ההוצאות התפעוליות, וכך לא קלקלו את הרווח הגולמי הגבוה ואת שיעורו הנאה ממכירות התוכנה. כך הצליחה אוטונומי, לטענת HP, להציג רווחיות גולמית של 40%-45%, בעוד שבפועל בהינתן מכירות החומרה, הרווחיות הגולמית שלה מסתכמת ב-28% עד 30%. עם זאת, לפחות על סמך מה שנמסר בשלב זה, לרישום הזה אין השפעה על השורה התחתונה.

אוטונומי מואשמת בניפוח הרווח הגולמי, אבל את ההוצאות וההפסדים בגין החומרה היא רשמה בסעיפי ההוצאות התפעוליות (בעיקר הוצאות שיווק ומכירה), כך שהם לא נעלמו מהדוחות, רק סווגו לא נכון, ולכן הרווח התפעולי והנקי לא הושפעו.

האשמה נוספת של הנהלת HP היא בהכרה מוקדמת מדי בהכנסות, עוד לפני שנוצרו התנאים הבסיסיים על פי החשבונאות להכרה בהן. הכרה בהכנסה מתאפשרת בחשבונאות בהתקיים שני גורמים מרכזיים: שהעסקה הושלמה, כלומר שהמוכר השלים את המוצר/שירות, סיפק אותו ללקוח וזה אישר את קבלתו, כלומר שלמוכר אין עוד מחויבות כלפי הלקוח (בהסתייגות שייתכנו מחויבויות כמו אחריות, ואז הן ניתנות למדידה). התנאי הזה לא טריוויאלי כמו שהוא נשמע, כי יש עסקאות שנמשכות על פני זמן - עסקאות לביצוע פרויקטים, שירות ועוד, ואז מכירים בהכנסה חלקית (לפי שיעור ההשלמה). התנאי השני הנדרש כדי להכיר בהכנסה הוא שסביר שהלקוח ישלם, ולרוב זה נבחן לפי עסקאות קודמות שהיו לחברה מול הלקוח הספציפי.

שוק התוכנה, בו פועלת אוטונומי, עובד בשיטה של מכירת רישוי ראשונה, שלאחריה מגיעים עדכונים, שדרוגים ותוספות. בעת העסקה הראשונית מקבל הלקוח את הזכות/אופציה לקבל את העדכונים והתוספות בעתיד (על פני תקופת זמן מוגדרת מראש). במקרים כאלו עולה השאלה, איך להכיר בהכנסות מהעסקה הראשונה? התשובה החשבונאית היא - על פני זמן ו/או על פני תקופת המימוש של העדכונים. לא ניתן להכיר בהכנסה כולה מיד בעת העסקה, מכיוון שבשלב זה עוד יש התחייבות כלפי הלקוח (לשדרוגים ועדכונים). כלומר, לא סופק ללקוח כל המוצר/השירות, יש עדיין מוצרים/ שירותים/ עדכונים שהלקוח יקבל בהמשך, ומכאן בהתאמה שלא ניתן להכיר בכל ההכנסה בעסקה הראשונית.

מה שב-HP לא רצו לראות

לדוגמה, נניח שהחברה מוכרת רישיון תוכנה יחד עם שלושה שדרוגים על פני השנה ב-1,000 דולר, אזי בעת העסקה הזו יש להעריך את מרכיב הרישיון והתוכנה שנמכרו וכן את השדרוגים. ההכנסה בעת העסקה תהיה רק של רישיון התוכנה ללא השדרוגים. אם הערך של הרישיון הוא 700 דולר ושל השדרוגים 300 דולר (100 דולר לכל שדרוג), אזי החברה תכיר בהכנסה מיידית של 700 דולר, ואת ה-300 דולר היא תדחה (יירשמו בסעיף הכנסות נדחות במאזן); הדחייה הזו היא מחויבות של החברה, ורק כאשר הלקוח מממש את השדרוגים, ניתן להכיר בהכנסות אלו (כל מימוש של שדרוג יגרור הכרה בהכנסה של 100 דולר).

הטענה של הנהלת HP היא שאוטונומי הכירה בהכנסות מתוכנה מיד עם העסקה הראשונית, ולא חיכתה כמתבקש על פי החשבונאות על פני תקופת השימוש ואספקת השדרוגים/עדכונים וכו'.

מעבר לכך, בעניין ההכרה בהכנסה - במקרים רבים העסקה הראשונית כוללת תמורה משמעותית בגין הסכם רישוי לתקופה מסוימת, כשלאחר מכן כל אספקת תוכנה (עמדה נוספת לשימוש בה) היא תוספת שולית נמוכה יחסית. במצב כזה, מתעוררת שאלת ההכרה בהכנסה שמיוחסת להסכם הראשוני - האם זו הכנסה ביום העסקה או כזו שצריך להכיר בה על פני זמן. לרוב, החשבונאות דורשת הכרה על פני זמן. ב-HP סבורים שאוטונומי הכירה בהכנסות כאלו מוקדם מהצפוי.

אלו ההאשמות המרכזיות של HP, אבל צריך גם לזכור שמאות עובדים של HP, של חברות הייעוץ ומשרדי רואי החשבון בדקו את אוטונומי, לרבות בדיקת נאותות, ואיכשהו לא גילו את הכשלים החמורים האלו, או שאז הם לא היו כל כך חמורים.

העיקר שהם שירתו את הצמיחה של HP...