הציצו לסקרי התעשיינים

"ברננקי סיפק את הסחורה"- זעקו כותרות סוף השבוע ואכן ברננקי עשה מה שציפו ממנו והמשיך באספקה סדירה ואפילו מוגברת של סם הריגוש שמציף את השווקים, לשנתיים נוספות, כך לכל הפחות נראה על פי התנאים שהציב.

זה כבר נשמע פטאתי ולא אמין, אבל למי אכפת? הצבע הירוק טוב לעין הרבה יותר מהצבע האדום. ומה הפלא שבסוף שבוע כזה מפגין האירו עוצמה שכזו למול הדולר.

הספקנים ומחזיקי פוזיציות השורט על השווקים (אלו שייהנו במידה ושוקי המניות ייפלו) ממשיכים להלך אימים ולהכריז מעל כל במה אפשרית שכל הבלוף הפיננסי הזה יתפוצץ בקול רעש גדול.

לעומתם מרבית הגופים הפיננסיים ומחזיקי פוזיציות הלונג (אלו שייהנו כמובן מעליות) מציפים אותנו בהערכות אופטימיות על שיאים חדשים בשנת 2013- להזכירכם שנה שהוכרזה כשנה אבודה על ידי מרבית הכלכלנים והבנקים המרכזיים. בפועל אף אחד אינו יודע כיצד יסתיים הניסוי הגדול ביותר בהיסטוריה הכלכלית/פיננסית.

מה שברור הוא שבינתיים זה לא ממש עובד. יש שיפור בכלכלת ארה"ב אולם הוא נובע משילוב של גורמים שאינם בהכרח קשורים להזרמת הכספים של ברננקי שאינה מוצאת את דרכה לשווקים כפי שהוא מייחל. באירופה אפילו המעט הזה לא קורה. האבטלה לא מפסיקה להתגבר וב- 2013 צפויה צמיחה שלילית.על רקע חוסר ההסכמה בקרב מנהיגי הגוש אפילו על מתווה פעולה משותף נראה ניסיונם של קברניטי הגוש להפיח תקוות לקראת המחצית השנייה של 2013 עלוב למדי ודי ברור שאפילו הם לא מאמינים למה שהם אומרים.

אצלנו בישראל בכלל הכול ורוד. ככל שנתקרב למועד הבחירות נשמע יותר ויותר כמה אנחנו מוצלחים,טובים ושונים מהעולם. אכן אם נשים לרגע בצד את איראן, סוריה, חיזבאללה,מצרים והפלסטינאים. אם נשכח את המערכות הדפוקות שאפשרו לטייקונים למחוק מיליארדים על גבו של הציבור, אם נתעלם מהדאגה המוגזמת ליציבות הבנקים שבגללה משלם הציבור מחיר יקר בעיקר בנושא הנדל"ן. אם נעצום עיניים ולא נצטרך לחשוב על בור התקציב ועל הכישלון הצורב בטיפול בהון השחור, אזי נוכל בשקט לסכם ולומר שאכן הכול כאן טוב.

אולם אם נפקח את העיניים ונביט למציאות בפנים נגלה תמונה קצת שונה,אפילו מדאיגה. שכבה צרה יחסית באוכלוסיה מצליחה ליהנות באמת מכל השפע הזה. יתרה מכך כלכלת ישראל רחוקה מלהיות חסינה והיא צועדת לאחור צעד אחר צעד. צמיחה של 3% היא בגדר שאיפה בלבד,שאיפה שהולכת ומתרחקת לנוכח הנתונים. למי שעוד האמין לנתונים הוורודים על מצב המשק בא מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר והפתיע.

אם מישהו מהחזאים היה קורא קצת מן הנתונים שפורסמו בסקר הציפיות בתעשייה שמפרסמת התאחדות התעשיינים אולי הוא לא היה כל כך מופתע כי מוצגת שם תמונה ברורה של נסיגה בתפוקה שתעמיק ברבעון הנוכחי, נסיגה במכירות לשוק המקומי, נסיגה במשלוחי היצוא וחידוש הפיטורים.

מכאן הדרך למיתון קצרה במיוחד. מדדים שליליים, צמיחה יורדת והופ המיתון בפתח. כרגע אנחנו רחוקים רק אחוז אחד מהגדרה של כניסה למיתון.

מי שמסתכל על שערי המטבע מבין היטב מדוע לאחר כמעט שנה של שתיקה מופיעים לפתע שוב איתותי התערבות בשוק המט"ח מצד בנק ישראל.בנק ישראל הרגיש די נוח עם תנועה בטווח 3.8-4.1 כששאיפתו הלא מוצהרת לעניות דעתי הינה לראותו בחלק העליון של הטווח.

מאז ה-30 באוגוסט בו נרשם שיא בשער סל המטבעות צנח שער הסל המבטא את סך הביקוש וההיצע למטבע בישראל בלבד בקרוב ל- 5%, זאת בעיקר "הודות" לפעילות ערה של גופים ספקולנטים זרים וגם מקומיים. את זה לא אוהבים לראות בבנק ישראל ומה התרגום של סל ודולר כה נמוכים לנתוני הצמיחה יודעים שם היטב. על המצב העולמי אין לבנק ישראל שליטה אולם אם יגיע למסקנה שהתערבותו בשוק המט"ח המקומי שוב נחוצה,הוא לא יהסס מלפעול.

הרמז שנזרק בשבוע שעבר מראה שהוא קרוב למסקנה כזו.