בימים הקרובים אמור היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, למסור את הכרעתו בפרשה משמעותית הנמצאת על שולחנו, והנוגעת לבעלי תפקידים בכירים ביותר בממשל.
לא מדובר בחקירתו הפלילית של שר החוץ המתפטר אביגדור ליברמן, אלא בשאלת מינויו של האלוף גדי אייזנקוט לסגן הרמטכ"ל.
את ההחלטה קיבל שר הביטחון אהוד ברק, בהמלצת הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ. אלא שההחלטה למנות את אייזנקוט דווקא בעיתוי הזה סותרת הנחיה שהעבירו וינשטיין עצמו והיועץ המשפטי למערכת הביטחון, אחז בן-ארי, לברק, ולפיה אין לבצע מינויים לתפקידים בכירים ורגישים בתקופת בחירות.
ביום חמישי האחרון (13.12.12), בעת שבמשרד המשפטים עסקו בהגהות אחרונות לפני פרסום החלטת היועץ בעניין ליברמן, ישבו בלשכתו של וינשטיין ברק וגנץ, כדי ללבן את השאלה מדוע החליטו למנות את אייזנקוט דווקא כעת, למרות ההנחיה המפורשת של היועץ המשפטי. בג"ץ קבע בעבר לא פעם כי הנחיות היועץ מחייבות את הממשלה, בהיותו הפרשן המוסמך של החוק כלפי הרשות המבצעת.
אפשר שדוח פרשת הרפז המתמהמה, של מבקר המדינה יוסף שפירא, אינו מאפשר לעכב עוד מינויים בצמרת הביטחונית. אבל ההנחיה שלפיה אין מבצעים מינויים בכירים בתקופת בחירות, תכליתה לא לסנדל את הממשלה הבאה, שתכהן לאחר הבחירות, במינויים שבוצעו כמחטפים בדקה ה-90.
בשבוע שעבר הודיע משרד המשפטים כי עו"ד בן-ארי אכן הנחה שאין למנות את אייזנקוט בתקופת בחירות, וזאת בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. הנחיה זו נמסרה לברק, עם העתק לוינשטיין. אולם, לדברי משרד המשפטים, ברק וגנץ "החליטו ככל הנראה להתעלם מההנחיה ולמנות בכל זאת את אייזנקוט. בעקבות זאת פנה וינשטיין לברק וביקש לקבל הבהרות, כי על המינוי הוא שמע מהתקשורת".
ביום חמישי האחרון, לאחר הפגישה המשולשת בלשכת היועץ, הודיע משרד המשפטים כי "ברק וגנץ הסבירו את חיוניות מינוי סגן הרמטכ"ל בעת הזו, והיועץ השיב להם כי הדברים יישקלו והוא יכריע בעניין בתוך ימים אחדים".
נוסחת האיזונים שבין איפוק לעשייה
בד-בבד, בשבוע שעבר עתר "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל" לבג"ץ בעניין זה, באמצעות עו"ד נפתלי ורצברגר (בג"ץ 9006/12). שופט בג"ץ, נעם סולברג, הורה לפרקליטות להשיב לעתירות עד יום שלישי הקרוב, מחר.
העתירה נסמכת על פסק דינו של בג"ץ מדצמבר 2005 (בג"ץ 8815/05) בפרשת לנדשטיין, שעסקה במינויים למועצה הדתית בקריית-אונו, בתקופת בחירות. שופטת בג"ץ דאז, אילה פרוקצ'יה, כתבה בפסק דינה: "נהיר הוא כי הליך חידוש הרכבה של מועצה דתית בשלב כהונה של ממשלת מעבר ובחירות קרבות מחייב הפעלת נוסחת האיזונים שבין איפוק לעשייה, בין כורח ונחיצות לבין ריסון מתבקש בתקופת בין השמשות"; החלטה שהפכה להיות פסק דין מנחה באשר להתנהלות גופי הרשות המבצעת בתקופת בחירות.
באותה תקופה ניטש עימות בין שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, לנשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, באשר למועמדותה של פרופ' רות גביזון לבית המשפט העליון. לבני נמנעה מלכנס במשך תקופה ארוכה את הוועדה לבחירת שופטים, כל עוד לא היה לה רוב להעברת המינוי, וכשהחליטה לבסוף לכנסה - התנגדו לכך השופטים בנימוק שמדובר בתקופת בחירות, ועל בסיס פסק הדין הטרי בפרשת לנדשטיין.
היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, אף העביר ללבני חוות-דעת שבה נקבע כי פסק דין לנדשטיין "דן בהשלכות של תקופת בחירות וכהונתה של ממשלת מעבר על הפעלת סמכויות שלטוניות בכלל, ומינויים לתפקידים ציבוריים בפרט, ומבטא לכאורה גישה מחמירה ומצמצמת יותר באשר לביצוע מינויים בתקופה זו".
לאור זאת, מזוז אסר על כינוס הוועדה לבחירת שופטים בסמוך לבחירות, ולבני נאלצה לציית לאיסור. דבר שלא ניתן לומר על כמה משרי המשפטים שבאו אחריה.
באוקטובר 2008 שוב עמד ריח של בחירות באוויר. בלשכת נשיאת העליון דאז, דורית ביניש, נשמו לרווחה: ביום בהיר כבר ניתן היה לראות את סוף כהונתו של שר המשפטים דניאל פרידמן.
אלא שפרידמן סירב להרחיב את האיסור על מינוי שופטי העליון בתקופת בחירות, גם לשופטי בתי המשפט השלום והמחוזי, תוך שסירב לראות בפסק דין לנדשטיין הלכה מחייבת. הוא אף צירף עמדה עצמאית משלו, ההפוכה לעמדת היועץ המשפטי מזוז, במסגרת תשובת המדינה לעתירה שהוגשה אז לבג"ץ (בג"ץ 9843/08).
גם שר המשפטים הנוכחי העדיף להתעלם מההנחיה שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בתקופת בחירות; ולפני 10 ימים כונסה הוועדה וביצעה שורה של מינויים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
