1. אחת הפרסומות החביבות שמופיעה בימים אלה בטלוויזיה מספרת שכשמתחילים לדבר על בנקים, האדם הממוצע מתכווץ ואוטם את האוזניים. מכיוון שבביטוחי בריאות זה לא שונה בהרבה, נסו לדמיין את שוק הסלולר עד למהפכה הצרכנית של השנה האחרונה: משקי הבית הפרטיים מסבסדים את צרכני המגזר העסקי, שמשלמים מחצית, ולעיתים חמישית, מהתעריפים של היתר.
למעשה, מצבם של צרכני הסלולר הפרטיים היה טוב יותר מזה של צרכני הבריאות בפריפריה: הראשונים אמנם שילמו יותר בכל חודש, אבל נהנו מאותם שירותים של אלה ששילמו פחות.
צרכני הבריאות בפריפריה, לעומת זאת, משלמים את אותם תעריפים - אבל זוכים לשירותים הרבה פחות טובים. תארו לעצמכם כמה מומחים נמצאים באזור דימונה שניתן לקבל מהם חוות דעת שנייה, או כמה בתי חולים פרטיים יש בקרית שמונה, בשביל לממש את האפשרות לבחור רופא מנתח.
העיקרון בביטוחי בריאות, כמו בכל ביטוח, הוא להרוויח מספיק כסף מהאדם הבריא כדי שאפשר יהיה להפסיד בשקט על האדם החולה. ומכיוון שישנם יותר אנשים בריאים מאשר חולים, תודה לאל, העיקרון הזה תמיד מנצח.
אבל במקרה הזה לא רק שהבריאים מסבסדים את החולים, שזה כאמור טבעי ואף רצוי, אלא שתושבי הפריפריה מסבסדים את תושבי המרכז. אם מעל 60% מתושבי הפריפריה משלמים לביטוחים המשלימים אבל מנצלים אותם הרבה פחות מתושבי המרכז, ואם תושב ירוחם משלם את אותה פרמיה שמשלם זה שגר מרחק פסיעה מאסותא ברמת החייל - הרי לכם כשל שוק.
2. בשנת 2011 נרשמה עלייה של 9% בהכנסות הביטוחים המשלימים, אף שבשנה הזו סל הבריאות הממלכתי המשיך להתרחב, בין היתר, באמצעות הכללת טיפולי שיניים בחינם לילדים עד גיל 12 - שירות שהיה קיים עד אז רק בביטוח המשלים. והרי לכם כשל שוק נוסף: אם לסל הממלכתי התווספו שירותים ומהביטוח המשלים נגרעו שירותים, הציבור אמור היה לשלם פחות בכל חודש לקופות החולים. זה כמובן לא קרה. אדרבא, משרד הבריאות איפשר לקופ"ח מכבי לייקר את הפרמיות שלה ואת ההשתתפויות העצמיות, בשל הגירעון התופח של הביטוח המשלים.
בקופ"ח כללית למשל, נרשם גידול דרמטי של 17% במספר המצטרפים לביטוח הפרימיום, המכונה "פלטינום". המשמעות היא עוד כסף שנכנס לקופה. הפלטינום, שאמור לסיים את השנה באיזון תקציבי כמו כל ביטוח משלים על פי חוק, סיים עם עודף של 99.5 מיליון שקל. נשמע מטורלל? בשנת 2010 עמד העודף של 128 מיליון שקל.
מה עשה משרד הבריאות? התיר לקופה להוסיף שירותי אופטיקה לילדים. זה נחמד, זה חביב, וזה בעיקר צעד שיווקי גאוני שהכניס עוד כסף לקופה. אבל אם אתה לא ילד וכל מה שביקשת זה ביטוח טוב לעת צרה - משרד הבריאות צריך היה לדאוג שתשלם פחות.
3. משרד הבריאות חייב לייצר סטנדרטיזציה מסוימת בביטוחים המשלימים. תחרות זה תמיד דבר טוב, אבל כדי שהאזרח ייהנה מהתחרות עליו לקבל כלים שיאפשרו לו להבין באמת איפה הכי משתלם לו להיות.
זה כמובן לא המצב היום: מי שיתבונן בדו"ח של משרד הבריאות יגלה שכל קופה מגדירה אחרת את קבוצות הגיל, לחישוב הפרמיה.
בכללית, למשל, יש מדרגה אחת לגילאים 19-30 (34.26 שקל בחודש בכללית מושלם), בעוד שבמכבי יש מדרגה אחת לגילאי 18-29 (21.83 שקל בחודש) ומדרגה נוספת לגילאים 30-45 (39.78 שקל בחודש). אפשר להשוות ולהגיע למסקנות, אבל מי שיציץ בטבלה הזאת עשוי להעדיף כבר לדבר על בנקים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.