"הזהרתי שהחרדים יקבלו דירות ומעמד הביניים ישלם"

פרופ' עומר מואב / האוניברסיטה העברית, לשעבר יועץ כלכלי לשר האוצר

"המשק הישראלי חי בלה-לה-לנד"

"הציבור בישראל משלם היום על החולשה והפופוליזם של ממשלת ישראל, שבחרה בעיתוי הכי לא טוב כדי להגדיל את ההוצאה הממשלתית. התוצאה היא שכאשר יש יותר הוצאות ויש ירידה בגביית המסים, חייבים לשלם יותר מסים. מי שחשב שניתן להגדיל את תקציב הביטחון, להפנות משאבים לדיור, לספק חינוך חינם לגיל הרך ולהעלות את שכרם של המורים, הרופאים, המתמחים והעובדים הסוציאליים, ושהחשבון לא יוגש בסופו של יום לציבור - חי באשליה.

"ישנה במשק הישראלי אווירה של לה-לה-לנד: החל בדרישות המוחים בקיץ 2011, שכבר אז התרעתי בפניהם שכל הרחבה של השירותים החברתיים תיפול על כיסם. אמרתי לפני שנה וחצי, ישירות למוחים, כי החרדים יקבלו את הדירות ומעמד הביניים ישלם את המחיר. צדקתי, לא כי יש לי יכולות נבואה, אלא משום שזו המציאות הפוליטית-כלכלית שבה אנו חיים. מי שתרם לאווירת הלה-לה-לנד היה צוות המומחים האלטרנטיבי, בראשות 'ספיבק את יונה', וכיום ממשיכה את דרכם מפלגת העבודה שמשדרת לציבור עולם של הזיות, עם מצע כלכלי שהקשר בינו לתפיסה סוציאל-דמוקרטית מודרנית אקראי לחלוטין".

רו''ח שחר זיו / שותף-מנהל BDO זיו האפט

"צעד הכרחי אך לא מספק"

"העלאת מס הכנסה הינה צעד הכרחי, שיעזור למדינה להתמודד עם הגירעון התקציבי הגדל מחד גיסא, אך מאידך גיסא לא יפגע דרמטית בתמריצי העבודה של המועסקים, מכיוון שמדובר בעלייה מתונה יחסית. ואולם מהלך זה איננו מספק, כי ההכנסות מהעלאת מס ההכנסה אינן קרובות להשלים את סך הגירעון התקציבי הצפוי ב-2013: כ-15 מיליארד שקל.

"לכן, הממשלה חייבת לבצע מהלכים נוספים שיסייעו בצמצום הגירעון והחוב, על מנת לשמור על דירוג האשראי גבוה ועל עלויות ריבית נמוכות, וכן לשמור על איתנות פיננסית בראי הזעזועים הפוטנציאליים. נכון יהיה לבצע העלאת מע"מ נוספת, ששיעורו בישראל נמוך מממוצע מדינות ה-OECD. זו פעולה אפקטיבית ופשוטה לביצוע.

"במקביל, על מנת למנוע פגיעה בשכבות החלשות, יש להגדיל את מס ההכנסה השלילי לבעלי משכורות נמוכות, באופן שיפצה על העלייה במע"מ ויגביר את עידוד היציאה לעבודה. עלות ה'פיצוי' הזה מאות מיליוני שקלים בודדים. כל זאת יש לבצע במקביל לקיצוץ ההוצאה הממשלתית, תוך הימנעות מפגיעה בתשתיות ארוכות טווח, בעיקר בתחומי החינוך, ההון האנושי והתשתיות הפיזיות".

פרופ' צבי אקשטיין / לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל

"נדרש שינוי מהותי בכל מערכת המס"

"מניתוח שנעשה באחרונה בבנק ישראל לגבי בסיס המס הקיים אני למד כי בשיעורי המס הנוכחיים - כולל העלאת המע''מ האחרונה - יש גירעון בסדר גודל של 4%-5% תמ''ג פרמננטי (בתנאי צמיחה של סביב 3%). לכן יש צורך להגדיל את תקבולי המס בסדר גודל של כ-1.5% תמ''ג, שהם כ-15 מיליארד שקל. זאת, כדי לעמוד ביעדי חוב תוצר יורד.

"הדבר דורש שינויים מהותיים וחשיבה מלאה על כל מערכת המס בישראל, לרבות חשיבה מחודשת על פטורי המס, בעיקר זה שניתן לקרן השתלמות ומעניק ירידה אפקטיבית של מס לעשירון העליון בלבד. ישנן הטבות מס משמעותיות נוספות בסדר גודל של 5-10 מיליארד שקל, כמו אלו שניתנות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, הן לפריפריה הן למרכז, המאפשרות לשלם שיעור מס חברות של 6%-12%. שיעורים אלו היו מתאימים למס חברות של 18%, וזה כבר לא קיים. לכן יש להתאים אותם.

"כמו כן, יש לשקול מחדש הטלת מס ירושה. לא תהיה ברירה אלא להעלות את המס הישיר ב-1% או 1.5% לכל השכירים, לפחות מהשכר החציון ומעלה. זה דבר שנראה הכרחי כדי להמשיך ולשמור על היציבות המאקרו-כלכלית".

פרופ' ערן ישיב / ראש בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב

"בכל בעיה הולכים לפתרונות הקלים"

"הפרסום מאיר את הבעייתיות בתמהיל המסים בישראל, ואת העובדה כי אין תכנון מושכל - לא של התמהיל לטווח ארוך, ולא של דרכי תגובה טובות לירידות מחזוריות בגבייה בטווח הקצר. לצורך מדיניות חכמה יותר נדרשת ממשרד האוצר תשתית של חשיבה, איסוף נתונים ומחקר שגם תלמד מהנעשה בעולם. ישנם כשלים בחיזוי ההכנסות ממסים.

"בפועל, בכל פעם שיש בעיה הולכים לפתרונות הזמינים והקלים כמו העלאת מע"מ והעלאת מס הכנסה למשקי בית. בין העיוותים הקיימים: היקף אדיר של פטורים; ניתן היה לקצץ בלפחות 15 עד 20 מיליארד שקל מתוכם; הסתמכות יתר על מע"מ, המהווה שיעור גבוה מסך המסים (שני רק לבולגריה ב-OECD); מיסוי חברות לא מתוחכם, שאינו מבחין מספיק בין חברות שיכולות 'לברוח' לחברות שאינן יכולות לעשות כן; אין גם כלים לטיפול אמיתי בכלכלה השחורה; מס הכנסה שלילי נמוך מדי (צריך להעלותו פי 2.5 לערך לפחות). במקביל יש לשלול קצבאות שאינן מעודדות עבודה".

אורי גרינפלד / מנהל תחום המאקרו בפסגות

"הממשלה החדשה תהיה במצב בעייתי"

"הממשלה החדשה שתקום תמצא עצמה במצב בעייתי, שבו מצד אחד יש צורך לקצץ סכום משמעותי מההתחייבויות ל-2013, אך מצד שני בתקציב הביטחון קשה עד בלתי אפשרי לגעת וההוצאות האזרחיות נמוכות גם כך. שלושת התרחישים האפשריים הם: 1) העלאות מסים 2) דחיית התקציב למחצית השנייה של השנה, ולאחר מכן בניית תקציב לשנה וחצי. בשיטה זו, הואיל ובחצי השנה הראשונה הממשלה תעבוד בשיטת ה-1/12 המגבילה את ההוצאות, ייתכן חיסכון מסוים על פני 2013. מצד שני, החלטה כזו תפגע בצמיחה במשק במחצית הראשונה של השנה, ובנוסף היא לא משפיעה על 2014, כך שהבעיה תחזור על עצמה ואפילו ביתר שאת;

"3) לא לעשות כלום, מה שיוביל לחריגה משמעותית בגירעון (לכיוון 5% תמ''ג) אשר עלולה לגרור גם הפחתות דירוג לישראל ועלייה בתשואות האג"ח. התרחיש הסביר ביותר הוא שילוב של כל האפשרויות המוזכרות מעלה, כלומר קיצוץ בהוצאות ככל שניתן, לצד העלאת מסים וחריגה מסוימת בגירעון".