בשבוע שעבר ראינו עוד מהלך אגרסיבי מצד הפדרל רזרב האמריקאי. הרחבה כמותית נוספת, הרביעית במספר (QE4), אשר כלליה צעדים נועזים הרבה יותר מקודמותיה. אנסה כאן להרחיב על מהות מהלך זה, וזאת ביחס לכל מעשי ה-QE שקיבלנו ממוסד מכובד זה עד כה.
תחילה הסבר קטן על הצעדים שננקטו:
בהרחבה הנוכחית חזרנו למצב הדומה מאוד להרחבות הראשונה, והשנייה, בו הפד פשוט קונה אג"חים ולא מוכר כנגדם דבר. מדובר בסכום של 85 מיליארד דולר לחודש, מהם 40 מיליארד ד' עבור ני"ע מגובי משכנתאות ו-45 מיליארד ד' עבור אגרות חוב ממשלתיות. זאת, בניגוד ל"פעולת הטוויסט" שקדמה להרחבה הכמותית הנוכחית, בה נמכרו אג"חים קצרי טווח בתמורה זהה לסכום שבו נקנו אג"חים של הטווח הארוך. נזכור שבזמנו מעשה המכירה כנגד הקנייה נומק בחשש ליצירת אינפלציה.
בנוסף לחזרה לתהליך של קניות חשופות, בא צעד נוסף, והוא המהפכני כאן. את משך ההזרמה הזו, של כ-85 מיליארד דולר לחודש הפד קישר לנתוני מקרו-כלכלה: שיעור האבטלה והאינפלציה. הוא ציין שימשיך ב-QE כל עוד רמת האבטלה לא תרד "לפחות" מתחת ל-6.5%, או כל עוד האינפלציה לא תעבור את רמת ה-2.5% בתחזית שוק של שנתיים.
למופתעים מן המהלך אפנה את תשומת הלב שוב ל"נאום ההליקופטר" של בן ברננקי מ-2002 בו הציג לנו בפירוט את הצעדים שהוא ינקוט במקרה של סכנה דפלאציונית גדולה. שם קיימים כל סוגי הצעדים שראינו ממנו, כולל ה-Economic Targeting שננקט הפעם.
חיוב ושלילה
על קיומו הקרוב של QE4 ידענו זמן מה, אבל התזמון היה קצת מפתיע. התוכנית הגיעה לפני שראינו את סיום הסאגה של הצוק הפיסקאלי. מבחינות רבות, זו הבעת אי אמון מצד הפד לגבי יכולתם של הפוליטיקאים להתקדם בנושא זה, ואין ספק ש-85 מיליארד דולר לחודש, זמינים למערכת הבנקאית, יכולים להוות משקל נגד למצב בו אכן ארה"ב צוללת מן הצוק, למיתון חדש.
כמו כן, ניתן לציין את 40 המיליארד ד' של הרכישות המכוונות לנדל"ן כעוזרות בהורדת הריבית ללוקחי משכנתאות. אם ענף הנדל"ן אכן משתפר, אין להמעיט מהשפעתו החיובית על כל פרמטרי המקרו.
אבל כאן נעצר בערך החיוב. כל המחלות של ההרחבות הכמותיות מתקיימות כאן וביתר שאת: שוד החוסכים לכיוון הבנקים, והפעילות הספקולטיבית, כאשר יש חשש חוזר לאינפלציה של חומרי גלם, וזאת עקב אי-הסטריליזציה של רכישות האג"ח.
כמו כן, היעד הלא-סביר של 6.5% מייצר ציפיות עצומות לגבי המשך ריבית אפסית לתקופה ארוכה מאוד ולהמשך עיוותים של הקצאת משאבים פיננסיים במשק. אצטט כאן את ביל גרוס, מנכ"ל פימקו, אשר ציין שיהיו דרושות כ-200 אלף משרות חדשות אמיתיות (ולא שיפור באבטלה כתוצאה מנשירת מובטלים למאגר המיואשים) כל חודש עד 2017 כדי לעמוד ביעד אבטלה כזה.
לגבי יעד האינפלציה, לא ארחיב יותר מאשר להפנות אתכם לאתר ShadowStats המודד את האינפלציה, כפי שהייתה נמדדת לפני הנשיא קלינטון, כדי שתראו כמה המספרים מעוותים, ותחת מניפולציה כבדה של הממשל.
השפעת ההרחבות על הכלכלה
אחת מן ההגדרות של חוסר שפיות היא בעשיית אותו מעשה, בתקווה לתוצאות שונות. אין ספק שכאשר אנו מדברים על ההרחבה הכמותית הראשונה (QE1), ניתן בהחלט לומר שהיא הניבה תוצאה חיובית, ומהירה, אחת: מניעת קריסת המערכת הבנקאית האמריקאית.
אבל, האם ניתן לראות בצעדים שננקטו מאז, השפעה חיובית דומה, עבור המעצמה הגדולה בעולם? לפניכם שני גרפים מעניינים במיוחד, בהקשר זה (שניהם מאתר הפד מסנט לואיס):
משה שלום ולוסיטי
משה שלום תמג ראלי
הראשון מראה את קצב תחלופת הכסף במשק (Velocity), כמדד לפעילות הכלכלית בו, והשני מראה את התוצר הלאומי הראלי (המנוכה השפעות אינפלציות). משני הגרפים ניתן לראות בבירור שלא הייתה השפעה משמעותית של צעדי הפד מאז 2010, ועד היום. זאת אומרת שגם QE2, Twist ו-QE3 לא הניבו את התוצאה המקווה, דהיינו האצת הצמיחה במשק.
אז מדוע הם ממשיכים במדיניות דומה? לדעתי, פשוט אין להם ברירה. הפוליטיקאים משותקים (כמו שניתן לראות מסיפורי הצוק הפיסקאלי), וממשיכים לצפות מן הפד להיות המציל הלאומי. וככזה, אין לפד אלא מעשים מוניטאריים באמתחתו.
שנית, כנגד כל כישלון מועלה הטיעון הפשטני, אבל האפקטיבי ביותר, ש"לא עשינו זאת בעוצמה מספיקה". וכך, אנו מתקדמים בסולם הצעדים של נאומו של בן ברננקי, אבל באינטנסיביות גדלה והולכת.
שתי האפשרויות בעתיד
ידוע לכולנו למי ניתנה הנבואה. אבל, אנו יכולים עדיין לנסות, ולנתח, כמיטב יכולתנו, את הנובע ממעשים כאלו:
• במקרה הראשון, והוא הטוב לכאורה, המשק אכן מתאושש ומגיע, לאחר זמן רב, לנתוני המקרו המצוטטים. האם הפד יתחיל אז לשאוב חזרה את כמויות הכסף האדירות שהוא הזרים עד אז? נראה לכם שבן ברננקי, או נגיד אחר, הדומה לו בתפיסתו, יעלה מהר ריבית, ויתחיל למכור אג"חים בשוק החופשי? בוודאי שלא. הפד לא ירצה, ולא יוכל, להגיב בזמן למנוע את תחילתה של היפר-אינפלציה אדירה, וזאת מן החשש המובן להחזיר את הגלגל אחורה לכיוון מיתון, ואף שפל, כלכלי.
• במקרה הפחות טוב, המשק לא יגיע לנתונים המצוטטים, בחודשים, או בשנים הקרובות. מה אז? כמה זמן הוא יוכל להמשיך לנסות את הניסוי הכלכלי הגדול הזה, להרוס את החוסכים, לגרום לאנשים שאינם מותאמים לכך ללכת, ולהמר, בשווקים של נכסי הסיכון על מנת לקבל קצת יותר תשואה, וכל זאת תחת גידול מתמיד של מאזנו בנכסי זבל? כמה זמן הוא יקנה בין 60%-70% מן ההנפקות הממשלתיות. ובכך ימשיך את גידול החוב הלאומי?
השינוי הדמוגרפי והאתני של החברה האמריקאית אפשר את בחירתו מחדש של הנשיא אובמה. בחירה שאפשרה גם את המשך קיומו של בן ברננקי ודומיו האידיאולוגיים בפד. אבל יש לשער שלא רחוק היום בו אפילו הציבור הזה יתחיל להתעורר ויבין שכל מה שנעשה הוא גזילת הדורות הבאים למטרות פיננסיות מיידיות. או אז הוא יבוא לדרוש מן הפד את אותו ריסון, שהוא גם ידרוש מן הנשיא בתקציב. הבחירות הבאות לזרוע המחוקקת יכולות בהחלט להטות את הכף לכיוון זה.
זה זמן טוב להזכיר כאן, שלפד אין כלל מגבלות על מעשיו, ושהוא יכול, תיאורטית לרכוש כל דבר שיחפוץ: מניות, סחורות, ואף נדל"ן, אם הוא רוצה בכך. כגוף פרטי, הוא חייב לתת דין וחשבון אמיתי רק למחזיקי המניות שלו - המערכת הבנקאית - ולא לעם. מול הקונגרס, והנשיא, המייצגים את אותו עם, קיימת בעיניהם החובה המינימלית להציג רק את הצד הגלוי של מעשיהם. ואת זה ראינו בחשיפה בבלומברג של חלוקת הכספים שנעשתה במסגרת ה-QE1.
שבוע טוב והשקעות מניבות לכולם.
משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).
ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.
מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
