והנה אנחנו שוב הולכים לבחירות. והנה שוב הדמוקרטיה חוגגת את שעתה היפה. והנה שוב מפציצים אותנו בקמפייני בחירות.
ולי יש רק שאלה אחת קטנה: למה תמונת המועמדים מתנוססת בגאווה על שילוט החוצות שלהם? מה בעצם היא עושה שם? מה תפקידה? הרי כולנו יודעים איך הם נראים. ראינו אותם כבר אלפי פעמים בעבר. גם התספורת נשארה מינוס פלוס אותו הדבר. למה תמונה? כי ככה. כי ככה עושים את זה. כי ככה זה תמיד היה, ובקיצור, כי כולם עושים את זה בדיוק ככה.
הדבר המסוכן ביותר בשיווק ופרסום זה ללכת על בטוח. להיות כמו כולם. ערפל הבנאליות מאפשר לך להראות אולי ממלכתי ומנהיגותי, אבל הוא גם מעמעם את המסר שלך והופך אותו לשקוף ולבלתי זכיר.
ואכן, בחינה של קמפייני הבחירות מגלה כי כולם מבטאים את אותו המובן מאליו, שהפך כבר לחסר פשר. אפילו אותם אלה אשר העזו לוותר על התמונה, מסתפקים בביטוי ריק הנאמר בשפה פומפוזית ועל רקע צבעי הכחול-לבן, אבל כזה שבעצם אומר שום דבר.
המנהיגים שלנו מסתתרים מאחורי הממלכתיות הבנאלית, כמו שילדים קטנים מסתתרים מאחורי החצאית של אימם. תפקיד התמונה הוא להסתיר את היעדר המנהיגות. וכך, יש לנו אולי תמונה של מנהיג וגם סלוגן מנהיגותי, אבל מנהיגות - לא ממש. המנהיגות הוחלפה בתמונה מלוטשת, האמירה בסלוגן מהוקצע, והאידיאולוגיה במסקנות הסקר האחרון.
ברכים הבאים לעידן הקפה נטול הקפאין, שבו המטרה היחידה היא רק להאריך את תוחלת החיים גם במחיר סירוסם מכל תוכן ומהות. המטרה היא לא לנצח בנוק-אאוט אלא להפסיד כמה שפחות נקודות.
אף אחד לא מעז להגיד משהו אמיתי או חס וחלילה לגעת בנושא באמת רגיש. כולם נשמעים כאילו יועצי התקשורת שלהם עטפו אותם בקונדום ואחר-כך עוד שפכו עליהם ליתר ביטחון גם קוטל זרע.
אם אין לחם אין תורה, ואם אין מנהיגים נאכל סרטים. "ישראל הולכת לבחירות" זו במקרה הטוב הצגה שוברת-קופות ובמקרה הרע תוכנית "האח הגדול VIP", כשבבית מתגוררים כוכבי תקשורת לשעבר, אושיות פוליטיות ממוחזרות, אנשי צבא מובטלים, עבריינים מורשעים וכמה wanna be's, שיעשו הכול כדי להיות באור הזרקורים. אההה...ובתפקיד האח הגדול הדתיים, שדופקים קופה מכל העניין.
הקליפ הראשון ששודר ב-MTV היה שיר של הבגלז שהכיל מסר כמעט נבואי, Video killed the radio stars. וזה מה שקרה. הווידיאו-קליפ הרג את כוכבי הרדיו. פתאום לא היית צריך לדעת לשיר או להלחין אלא רק להראות טוב ולחייך למצלמה. הלוק ניצח את המוזיקה. האריזה את האמנות.
זה בדיוק מה שקורה עכשיו. במקום מנהיגים קיבלנו בובות על חוט. גם התוצאה ידועה מראש: שיר ערש מרדים שיוביל לאחוז הצבעה נמוך, שיוביל לכינון של ממשלה עלובה, שיוביל שוב לבחירות. כרוניקה ידועה מראש.
* הכותב הוא המשנה למנכ"ל במשרד הפרסום Y&R ישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.