מלוא כל הארץ עורכי דין

שביעות-הרצון הכללית של עורכי הדין מעבודתם הולכת ויורדת - כך גילה סקר "קודקס" שפורסם ב"גלובס". עבור עשרות אלפי עורכי הדין בישראל, ועבור מי שעובד בצמוד לקהילה המשפטית, לא מדובר בחדשה מרעישה. תחום עריכת הדין כמשלח-יד הולך ומידרדר בקביעות משנה לשנה, וגם האמירות שלפיהן הרצון האימהי הנושן שהבן יהיה עורך דין או רופא כבר אינן בתוקף - והן נדמות כמיושנות משהו ולא רלבנטיות.

לכאורה, נראית שביעות-הרצון הפוחתת של עורכי הדין מתנאי עבודתם, כסותרת את התגברות נוכחותם בחיי הכלל. היה זה נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, שטען בזמנו כי "מלוא כל הארץ משפט". אמירתו פורשה אז כאילו התכוון ש"הכול שפיט", אבל ברק התכוון ש"הכול משפט". כלומר, שאין עניין בחיי האדם או בחיי הציבור שאיננו נשלט או מושפע באופן כלשהו מנורמות משפטיות. אם היה ברק צריך לעדכן את אמירתו היום, בוודאי היה אומר כי "מלוא כל הארץ עורכי דין".

אז מה הבעיה אם כן? אם עורכי דין נמצאים בכל תחום אפשרי, ועוסקים בכל נושא אפשרי, מדוע מצבם הכללי הולך ומידרדר? התשובה נעוצה ככל הנראה בתקרת הזכוכית המפרידה את אליטת עורכי הדין הבולטים, החזקים, העשירים, המקושרים, המתוקשרים והמשפיעים מכל היתר, שכמה שלא יתאמצו - רובם לא יצליחו להיכנס לתוך המעגל המצומצם העליון.

נוכחותם של עורכי דין כמעט בכל נושא העולה לדיון ציבורי - משחיתות אנשי ציבור, ענייני הון ושלטון, עולם שוק ההון והתאגידים באופן כללי, מיסוי, ועד לנושאים של עבריינות, סכסוכים אזרחיים, התארגנות עובדים וזכויות אדם ואזרח - איננה מחולקת שווה בשווה בין עורכי הדין. החזקים והבולטים נהנים ממרב החשיפה ומכל התיקים החשובים, שעליהם כל היתר יכולים רק לחלום.

אלפי פרחי משפט חדשים

כך, בעוד ציבור עורכי הדין מתבונן בערגה בטייקונים של עולם המשפט, הזוכים לעוד ועוד חשיפה תקשורתית, לעוד ועוד תיקים שמנים ולעוד ועוד השפעה ציבורית ופוליטית, ממשיך המעמד הכללי של מקצוע עריכת הדין להידרדר.

יש לכך כמה וכמה סיבות: האחת היא כניסתם של אלפי פרחי משפט חדשים מדי שנה לשוק עורכי הדין. מספר החברים בלשכת עורכי הדין עבר כבר את ה-50 אלף, והמשמעות היא שלא מדובר עוד בקבוצה מצומצמת מורמת מעם, אלא במגזר ענק ומגוון שיש בו מצטיינים, בינוניים וגם עלובים. בדומה לתורתם של וודי אלן וגראוצ'ו מארקס - כבר לא בטוח שכולם רוצים להשתייך למועדון הזה, המוכן לקבל אותם לשורותיו.

הסיבה השנייה היא האופק המצטמצם של ההתקדמות הכלכלית לאורך הקריירה, דבר שהיה כמעט מובטח לעורכי דין בשנים עברו. ההאטה הכלכלית שסימניה הולכים ומתגברים, פירושה לעתים גם קיצוצים בשכר ובתנאים לעורכי דין, בעיקר למאסה הגדולה של שכבת עורכי הדין הצעירים, המהווים מנוע העבודה העיקרי בכל המגזרים - במשרדים הפרטיים הגדולים והבינוניים, במחלקות המשפטיות בתאגידים וברשויות השלטון.

הסיבה השלישית היא מעמדה הצונח של לשכת עורכי הדין, שהייתה פעם פניו הגאים של המקצוע - והופכת במהירות לפארסה מביכה.

אם המגמות הללו יימשכו, גם הסקר הבא בקרב עורכי הדין יגלה המשך בהידרדרות בשביעות-הרצון הכללית מהמקצוע.