מצב הנדל"ן בארץ הפך לאחד הנושאים הכלכליים הבוערים בשנים האחרונות והממשלה, ביחד עם בנק ישראל נקטה בצעדים רבים כדי לנסות לצנן את המחירים ולקרר במקצת את ה"בועה". בית הספר לכלכלה ומכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן במרכז הבינתחומי עורכים היום (ג') כנס הוסק בשאלת מיליון הדולר - "איך לפוצץ את בועת הנדל"ן?"
פרופסור צבי אקשטיין, דיקן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי אמר בדברי הפתיחה של הכנס כי מחירי הנדל"ן בישראל הם אחד הנושאים החמים וכי הכנס נועד בין היתר לדון בשאלה האם עליית מחירי הדיור היא תוצאה של היצע תיכנוני נמוך?
ד"ר אפרת טולקובסקי הציגה במהלך הכנס את מדד "קייס שילר הישראלי", המראה כי מחירי הדיור באזורי הפריפריה, בדרום ובצפון, ירדו מבחינה ריאלית בשיעור של כ-50% בין השנים 2000-2011, בעוד המחירים במרכז נותרו עלו או נותרו ללא שינוי בערים מסויימות. "ניתן לראות כי עליית המחירים הייתה כמעט כולה בין ראשון לציון לנתניה", אמרה טולקובסקי והוסיפה כי המדד אינו מתייחס למחירי דירות היוקרה. "יש להפנות את השאלה מדוע קיים היצע תיכנוני נמוך באזורי הביקוש ל-3 גורמים מרכזיים, התיכנון הממשלתי (מנהל מקרקעי ישראל, התיכנון המקומי - העיריות והיזמים הפרטיים".
"אם לא ננצל לפחות 10%-20% מהשטחים הירוקים בשולי הערים במחוז מרכז, התוצאה תהיה שמחירי הדירות יעלו", כך אומרת ראש מינהל התכנון במשרד הפנים בינת שוורץ בתגובה ראשונה לפירסומים אודות כוונתה של המועצה הארצית לתכנון ובניה לאשר בניה על שטחים פתוחים במחוז מרכז.
בינת שוורץ אמרה במהלך הכנס כי בשנתיים האחרונות הנתונים מוכיחים כי המלאי התיכנוני היה גבוה יותר מאשר התחלות הבנייה. שוורץ הציעה פתרון לבעיית הדיור וטענה כי מצד אחד יש להשקיע בתשתיות באזורי הפריפריה ומצד שני ליצור מחסור מכוון באזורי הביקוש, כדי שהאנשים יעברו מרצונם לאזורי הפריפריה.
לדברי שוורץ, מדיניות התכנון בחמש השנים האחרונות היתה ליצור מחסור ביחידות דיור באזור המרכז, כדי להביא לנדידת האולכוסיה לפריפריה. אלא שבפועל, הציפיות של משרד הפנים לגבי כמות האוכלוסיה התממשו רק במחוז מרכז, בעוד בפריפריה, הגיע מספר האוכלוסיה רק למחצית מהיעדים שהציב משרד הפנים.
"הבנו שיש בעיה להקפיץ אנשים מהמרכז לפריפריה" אמרה שוורץ, "וצריך למקד את המטרות במתיחה של איזורי הביקוש. היום אזור אשקלון ואזור חדרה לא מתנהלים כמו בפריפריה ומתחילים להתנהג כמו אזורי ביקוש". הכרה נוספת אליה הגיעו במינהל התכנון במשרד הפנים לדברי שוורץ, הוא כי העתיד של האוכלוסיה מבחינה מרחבית נמצא בתוך הערים. "צריך להבין שבתוך המרקם הבנוי, אין דריסת רגל, והקרקעות הן בבעלות פרטית" אמרה שוורץ. "לכן הקושי לקדם תוכניות הוא רב. קידום של פרויקטים לפינוי בינוי או תמ"א 38 הוא משימה קשה כקריעת ים סוף בגלל שיש המון שותפים למהלך, בניגוד לקידום תוכנית על קרקע מדינה".
אקירוב: "לממשלה אינטרס שמחירי הדירות לא יירדו"
"מאשימים את מינהל מקרקעי ישראל, רשויות התכנון, משרד השיכון במחירי הדירות הגבוהים, אבל זו הממשלה שאשמה. הממשלה פשוט לא מעוניינת שהדירות בישראל יימכרו בזול". כך אמר הערב יזם הנדל"ן אלפרד אקירוב. "המדינה זקוקה לכסף, ואם לא תשחרר קרקעות לבניה, היא זו שתרוויח מכך".
לדברי אקירוב אחת הבעיות החמורות בנושא הדיור בישראל הוא התכנון. "הסיבה שבישראל כל מי שרוכש מגרש אין לו מושג מה הוא יוכל לבנות בו בסוף תהליך היא פוליטיקה. "כראש עיריית תל אביב צ'יץ אמר לי שייקח שנתיים לאשר פרויקט, לקח בסוף 14 שנה. בחו"ל אתה קונה מגרש ויודע מיד מה אתה יכול לקנות. בישראל אתה לא יודע כלום. מי צריך תכנון?" אקירוב הוסיף כי הממשלה יכולה הוזיל את מחירי הדירות אך אינה פועלת לכך". אקירוב התייחס להליכי התכנון מעבר לים המהירים יחסית, ביחס להליכים הממושכים בישראל: "כדי לבנות מה שבניתי בעשר השנים האחרונות בחו"ל, הייתי צריך בארץ 2000 שנה".
"בלונדון קניתי בניין ב-2008 ואחרי שלוש שנים כבר קם פרויקט של מלון. למה זה מצליח שם? כי כולם רוצים? הממשלה, וראש העיר וכולם. ובישראל לא. הכח משחק. גם בפרויקט ממילא עיכבו אותי עשר שנים. אני מת לבנות בארץ אבל כדי לבנות בארץ אני צריך 20 שנה ואין לי 20 שנה".
אקירוב הוסיף כי המדינה מסוגלת להוריד את מחירי הדירות אם היא מעוניינת בכך. "זו עובדה שהמדינה יכולה להפשיר קרקעות בבעלותה, כמו שעשתה בשנות ה-90 במודיעין, ולהפשיר קרקעות בין חדרה לגדרה ולהקים עוד שתי ערים כמו מודיעין, לשחרר את הקרקע בעלות של 5,000 דולר לקרקע, ליזם שיתחייב למכור את הדירות במחיר הנמוך ביותר. ככה מוזילים דירות אבל המדינה לא מעוניינת כי היא תפסיד רווחים. עובדה שהשר אריאל אטיאס יישם את התוכנית עבור ציבור הבוחרים שלו".
אקירוב הוסיף ואמר: "זה אבסורד שכל בניין שאמור לעבור תמ"א 38 צריך להגיש תוכנית ולחכות שנים לאישור. צריכה להיות תוכנית ארצית שתאפשר שכל בניין ישן ניתן יהייה להרוס אותו ולהקים חדש, כך גם הממשלה תוסיף מאות אלפי דירות וגם תמנע אסון לאומי שיכול להיגרם מרעידת אדמה. כמו שעיריית תל אביב ידעה לקדם תוכנית לשימור של 2000 בניינים כך היא יכולה להחליט שלכל הבניינים שנבנו לפני 1970 ניתן להוסיף להם שתי קומות וליישם את התוכנית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
