האור בקצה המנהרה: איך ייראה מיזם הסיבים האופטיים?

מי שרוצה להמשיך ולגלוש באתרי חדשות, להוריד פה ושם איזה שיר, לשלוח קצת תמונות ואפילו לראות סרטי וידאו באיכות ממוצעת, ודאי יסתפק ברוחב הפס שמציעות היום חברות התקשורת בזק והוט.

אבל, העולם כולו נע לכיוון יישומים ואפליקציות שיידרשו רוחב פס גבוה הרבה יותר, וכל התחזיות צופות שמהירויות הגלישה צפויות להכפיל ואף לשלש את עצמן בכל 2 עד 4 שנים (בסלולר המגמה היא קיצונית יותר). כך שמה שנראה לנו היום כמהירות גלישה סבירה (10-12 מגה בבזק ובהוט) - בתוך זמן קצר צפוי להיות איטי להחריד.

מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל נועד להתמודד עם הבעיה הזו בדיוק. אותו סיב אופטי שמורכב מזכוכית, מאפשר להעביר כמויות עצומות של מידע ולהעלות את מהירויות הגלישה לקצב שנחשב היום לדמיוני. לשם השוואה, במדינות רבות בעולם בהן נפרסו סיבים כאלו, מקבלים האזרחים מהירות של 1 ג'יגה ביט עד הבית, כלומר 1,000 מגה.

כפי שנחשף ב"גלובס", בראש הקבוצה שמתמודדת במכרז למיזם תעמוד חברת ויה אירופה שתחזיק ב-50%, והיתר יחולקו בין השותפים - רפ"ק, האחים זיסאפל באמצעות חברת בינת, באטמ וחברת טמרס שבשליטת פויו זבלדוביץ', שיחזיקו כל אחת 12.5%.

בעת הגשת ההצעה למכרז, תידרש הקבוצה להעמיד ערבות של 14 מיליון שקל. במועד הסגירה, תצטרך להעמיד הון עצמי של 100 מיליון שקל, זאת בנוסף ל-200 מיליון שקל ערבויות. הקבוצה תחזיק ב-60% מהמיזם וחברת החשמל ב-40% הנותרים.

המכשולים שבדרך

לפי התוכניות, פריסת הסיבים אמורה להתבצע על גבי קווי המתח של חברת החשמל, כאשר המרחק האחרון לבניין או לבית ייעשה דרך חפירות או לחילופין באמצעות התשתיות הקיימות של בזק והוט, דרכן ניתן יהיה להשחיל את הסיבים. חוץ משאר הסיכונים במיזם (שעוד נגיע אליהם), הסוגיה האחרונה עשויה להוות מכשול רציני להצלחתו. אם הרגולטור לא יתערב ומשרד התקשורת לא יכפה על החברות לאפשר נגישות לתעלות התקשורת שלהן - יהיו לכך השלכות כבדות למשקיע מבחינת עלויות.

קשה עדיין להעריך במדויק את ההשקעה הכוללת במיזם. פריסת הסיבים ל-60% מהאוכלוסייה אמורה להתפרס על פני 7 שנים לפחות (כך מצוין ברישיון). גם נושא זה בעייתי, משום שסביר להניח שהזוכה במיזם לא יצליח להתמודד עם פריסה ארצית כזו בפרק זמן כה קצר. לשם השוואה, באירופה נדרשים 20 שנה לפחות כדי לכסות 50% מהאוכלוסייה בסיבים אופטיים. כך שלפי ההערכות, המשקיע ייאלץ לבקש הארכות בעניין, אבל כרגע מדובר בסוגיה חשובה פחות.

השאלה הקריטית יותר היא היקף המימון שיידרשו להעמיד הבעלים עד שהמיזם יוכל לממן את עצמו. כלומר, בתוך כמה שנים יהיו מספיק הכנסות באופן כזה שהמיזם לא יחייב את הבעלים להמשיך ולהזרים לו הון. הערכות מדברות על סכומים שנעים בין 500 ל-600 מיליון שקל שהזוכה יצטרך להשקיע כמימון ביניים, עד שיהיה רווחי.

מכשול נוסף הוא העובדה שבזק והוט כבר החלו בפריסת סיבים אופטיים לבתים. להקים חברה שמתעסקת בסיבים אופטיים והיא לא חברת תקשורת, מול שני מפעילים שכבר עובדים על כך - זו משימה שהיא לא פחות ממאתגרת.

בנוסף צריך לזכור שמדובר במיזם שנועד למכור חיבור סיבים אופטיים למפעילים ולא ללקוחות סופיים. הכוונה היא למכור שימוש בכבל לחברות שמספקות שירותים דוגמת פרטנר או סלקום. במצב כזה, המיזם נמצא בעמדת נחיתות משמעותית מול בזק והוט שמוכרות את אותו הסיב ואותה הגישה, אבל עם שירות.

למעשה, היתרון היחידי והמהותי ביותר של המיזם הוא בשימוש בתשתיות חברת החשמל. הפריסה העילית והיכולות ההנדסיות של חברת החשמל מאפשרות לפרוס סיבים בעלויות נמוכות יותר ובמהירות גבוהה הרבה יותר. סיב אופטי שפורסים על גבי קו חשמל עולה פחות כסף מחפירת מדרכות, רק חבל שלא ניתן לפרוס סיבים על כל קווי החשמל העיליים (ראו הפסקה שמתייחסת לשימוש בתשתיות בזק והוט).

המחירים יירדו?

קושי נוסף ולא פחות חשוב הוא הלקוחות. למיזם החדש שני לקוחות פוטנציאליים בלבד - פרטנר וסלקום - והוא תלוי כול כולו בהן. אם החברות לא ירכשו ממנו תשתיות, אין לו למעשה זכות קיום.

כיום, מנהלות שתי החברות מו"מ עם בזק והוט על שימוש בתשתיותיהן במסגרת השוק הסיטונאי החדש. כמה מקום יישאר למיזם תשתיות חדש - שאלה טובה. ראו מה קרה לטמרס טלקום כשהיא נאלצה להתמודד מול כבלים תת-ימיים מתחרים כמו בזק בינלאומי ומד נאוטילוס. היא נשארה כמעט ללא לקוחות.

אבל לא הכול פסימי. אם המיזם יצליח, התחרות בתחום תעלה שלב מה שיוביל בהכרח לירידת מחירים. וזה עוד לפני שדיברנו על החשיבות והמהפך שהמיזם צפוי לחולל במשק הישראלי שסובל מפיגור משמעותי אחרי המדינות המתקדמות בעולם בפריסת סיבים אופטיים לבתים.

"זו מהפכה חשובה יותר מהסלולר"

"מהפכת הסיבים חשובה יותר ממהפכת הסלולר. מדובר בהישג היסטורי". כך אמר היום (ד') ל"גלובס", יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, יפתח רון-טל. למרות הקשיים בהם נתקל המיזם, רון-טל אומר כי "כשיש חזון אז מצליחים. הצרכן ישלם פחות, והמיזם יאפשר לקרב את הפריפריה למרכז. הוא תורם את מדיניות הממשלה בכלכלה ובחברה, ואפילו ישפיע על הבריאות", הוא מעריך.

נקודה נוספת, לדבריו, היא שהמיזם מכניס את חברת החשמל לעולם העסקי התחרותי. "חברת החשמל מקימה חברה פרטית ובשיתוף פעולה עם חברות חזקות מאוד, וזו הזדמנות אדירה ואתגר גדול להוכיח את יכולותיה העסקיות בשוק החופשי".

על בזק אמר רון-טל, כי היא חוששת באופן טבעי, אך "אני חושב שיש מקום לעוד חברה ולא הגיוני שההזדמנות הזו לא תנוצל".

דחייה נוספת במכרז; סיסקו אישרה המימון למיזם

קבוצת ויה אירופה תגיש בשבוע הבא הצעה למכרז הסיבים האופטיים של חברת החשמל, זאת לאחר שאתמול (ג') פנתה החברה וביקשה דחייה נוספת במועד.

ועדת המכרזים הסכימה לדחות את המכרז עד ליום רביעי הבא, זאת לאחר שהבינה שסיסקו שאמורה לממן את הפרויקט, העמידה את הערבויות הנדרשות. ברגע שהתברר לוועדה כי 95% מההצעה למכרז כבר מוכנה למעשה, אך נדרשים כמה ימים נוספים כדי להשלים פרטים טכניים ועל מנת שחלק מהחברות יקבלו לכך אישור מהדירקטוריון, הוחלט לדחות את המועד הרשמי להגשה.

ויה אירופה אמנם עומדת בראש המיזם ואף מנהלת אותו, אבל הכוח האמיתי מאחוריה היא סיסקו, שמעניקה אשראי ספקים למיזם בתמורה להתחייבות לרכוש ממנה ציוד. נדגיש, כי לסיסקו יש ניגוד אינטרסים מובנה במיזם כזה משום שהיא מספקת ציוד לכל חברות התקשורת, ולכן היא מעדיפה שויה אירופה תעמוד בראשו.

נציגי ויה אירופה בישראל במכרז הם עו"ד עופר לוי ובנקאי ההשקעות זאב גולדברג.

הקבוצה שמתמודדת במכרז הסיבים האופטיים

טמרס - פויו זבלדוביץ'

פויו זבלדוביץ' (59), הוא אחד מאנשי העסקים היהודים העשירים בעולם. זבלדוביץ', שנולד בפינלנד אך מנהל את רוב עסקיו מאנגליה, נחשב לאחד מיזמי הנדל"ן המובילים בממלכה הבריטית, ולפי דירוג "סאנדיי טיימס" שווי הונו הוא 2.4 מיליארד דולר והוא מדורג במקום 42 ברשימת עשירי אנגליה.

זבלדוביץ' פועל דרך חברת ההשקעות שבבעלותו (Tamares Group). השקעותיו הישראליות מעטות וביניהן ניתן למצוא החזקת מיעוט בדורי מדיה, מפיקת הטלנובלות, ומספר נכסי נדל"ן מניב.

זבלדוביץ' נחשב מקורב לרה"מ בנימין נתניהו. אין לו אזרחות ישראלית והוא מתגורר באנגליה ומחזיק בבית בקיסריה ובאי פרטי בפינלנד. את עסקיו בישראל, מנהלת יודפת הראל, זוגתו של פנחס בוכריס, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר.

בינת - זוהר ויהודה זיסאפל

האחים זיסאפל הפכו למילה נרדפת לתעשיית ההיי-טק המקומית. השניים הקימו את בינת, קבוצת ציוד התקשורת, שהפכה לפס ייצור של חברות היי-טק, חלקן מאוד מצליחות וחלקן פחות. השניים השכילו למכור השנה את רדוויז'ן שפיתחה פתרונות לניהול שיחות ועידה בווידיאו, תמורת 230 מיליון דולר למתחרה Avaya.

החברות הציבוריות שבבעלותם ולא נמכרו, הן סרגון (שווה 171 מיליון דולר); רדוור (680 מיליון דולר); רדקום (15 מיליון דולר), וסיליקום (123 מיליון דולר).

יהודה (70) וזהר (63), נמנים על עשירי ישראל וההון של כל אחד מהם עומד על מאות בודדות של מיליוני דולרים. ההשכלה האקדמית שלהם זהה: שניהם מוסמכים בהנדסת חשמל.

ויה אירופה - ג'ונאס בירגרסון

ויה אירופה השבדית מתמחה בפרויקטים להנחת סיבים אופטיים ומנוהלת על ידי ג'ונאס בירגרסון, שאף מיצב את עצמו כגורו בנושא. ספק אם מישהו חוץ מהמקורבים אליו יודע מה החברה הזו באמת עושה ובאילו פרויקטים היא מעורבת. יש הרבה מאוד שמועות על פרויקטים באירופה, בדרום אמריקה, בארה"ב וכדומה, אבל מעטים באמת יודעים מה המודל של החברה.

מה שכן יודעים, זה שבירגרסון הוא כנראה איש מכירות מאוד מוצלח שיודע להשתמש בכסף של הספקים כדי לממן מיזמים כאלה. גם למיזם הנוכחי הוא הצטרף בעקבות סיסקו, איתה יש לו מערכת יחסית טובה.

בישראל, מיוצגת החברה על ידי עו"ד עופר לוי ועל ידי זאב גולדברג שמשמש כבנקאי ההשקעות שלה.

סיסקו- ג'ון ציימברס

סיסקו המנוהלת על ידי ג'ון צ'יימברס, היא יצרנית ציוד התקשורת הגדולה בעולם והיא נסחרת לפי שווי שוק של 108 מיליארד דולר. החברה, נוסדה ב-1984 בסן פרנסיסקו, והונפקה כמה שנים מאוחר יותר בנאסד"ק.

סיסקו מייצרת כמעט את כל סוגי המוצרים החיוניים לניהול רשתות תקשורת, ואף נחשבת למובילה עולמית בתחום הטלקומוניקציה. בישראל, כמו בכל העולם, פועלת החברה באמצעות מפיצים וכמעט שאין רשתות תקשורת שאין להן מוצר כזה או אחר שלה. בראש החברה בישראל עומד בועז מנור כמנכ"ל, והחברה ביצעה רכישות רבות בשוק המקומי ואף יש לה מרכז פיתוח בנתניה שנחשב לאחד מהגדולים שלה בעולם, בו מועסקים מאות עובדים, רבים מהם מהנדסים.

Batm - מרום צבי

צבי מרום (57) הוא המייסד והמנכ"ל של באטמ (Batm), אחת מחברות הטכנולוגיה הוותיקות. באטמ החלה את דרכה לפני שני עשורים כחברה שמייצרת מתגים מבוססי אינטרנט לחברות טלקום, אך בשנים האחרונות החלה לייצר ציוד דיאגנוסטיקה למעבדות קטנות ובינוניות, פעילות שהפכה למנוע צמיחה.

באטמ, שנסחרת בשוק ההון האנגלי כבר 16 שנה לפי שווי שוק של 111 מיליון דולר, היא עיקר עולמו של מרום והמקור לעיקר הונו שעומד על עשרות בודדות של מיליוני דולרים. למרות ניסיונו הרב, מרום אינו נוהג להשקיע בסטארט-אפים או להיכנס למיזמים חדשים דוגמת מכרז הסיבים האופטיים, כפי שהוא מתכנן כעת.

מרום המתגורר באבן יהודה, הוא בעל דוקטורט במדעי הרפואה ובעל תואר שני במדעי האלקטרוניקה התעשייתית.

רפ"ק - רוני אורן

רפ"ק, חברת תשתיות שמתמחה בפרויקטים בתחום החשמל, מחפשת דריסת רגל בתחום תשתיות התקשורת. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של 66 מיליון שקל, והיא מנוהלת בהצלחה על ידי רוני אורן, שאף שומר אותה, עד כמה שניתן, הרחק מאור הזרקורים.

רפ"ק, גילתה עניין במיזם הסיבים האופטיים עוד בשלב הרעיוני שלו, ואף ניסתה לעניין בו את בריטיש טלקום כשותפה. היא הייתה חלק מקבוצה בראשות רם בלינקוב, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אבל לאחר שזה החליט שהמיזם לא כלכלי ועתיר סיכונים, החליטה החברה להצטרף לקבוצה בראשות ויה אירופה, בין היתר משום שהיא רואה חשיבות בשילוב חברת-הבת שלה TNN, במיזם תקשורת.

 בעתיד נגלוש יותר מהר