האם סנטור אנטי-ישראלי ראוי להיות שר ההגנה בארה"ב?

הדלפה של הבית הלבן, שלפיה צ'אק הייגל, סנטור רפובליקני לשעבר בעל דעות מתונות, הוא המועמד המוביל למשרת שר ההגנה בעקבות פרישתו הצפויה של השר הנוכחי ליאון פאנטה, הציתה מלחמה עקובה בהשמצות בין מתנגדיו המושבעים לתומכיו הנלהבים.

יחסו של הייגל לישראל ולמה שהוא מכנה, חליפות "הלובי היהודי" או "הלובי הישראלי", הוא אחד מסלעי המחלוקת העיקריים. אין חילוקי דעות על העובדות, שכולן מתועדות, אלא רק על הפרשנויות: מבחינת המתנגדים, העובדה שהייגל התפאר בעצמאותו מ"הלובי היהודי" משייכת אותו למחנה עויני ישראל ואף מסמנת אותו כאנטישמי. תומכיו אומרים: להיפך, הייגל עצמו כתב שמחויבות אמריקנית לביטחון ישראל תעמוד תמיד ביסוד היחסים המיוחדים בין שתי המדינות.

הודעה על המינויים לתפקידי שר ההגנה, שר החוץ וראש ה-CIA צפויה בימים הקרובים, אולי כבר מחר (ו'). כולם כפופים לאישור הסנאט.

הסיכוי שהייגל, מתנגד חריף לפלישה האמריקנית השנייה לעיראק, יהיה שר ההגנה עוררה עליצות בחוגים בצד השמאלי של הסרגל הפוליטי. סטיבן וולט, מחבר הספר "הלובי הישראלי ומדיניות החוץ האמריקנית", יחד עם ג'ון מירסהיימר, כתב שמינויו האפשרי של הייגל יהיה "צעד חכם... מפני שבניגוד לכמעט כל עמיתיו לשעבר (בסנאט) הוא לא היה לגמרי סמרטוט של הלובי הישראלי". והוא מוסיף: "מינוי הייגל יהיה גמול לבנימין נתניהו על כל 'שיתוף הפעולה' שברק אובמה קיבל ממנו בתקופת כהונתו הראשונה בבית הלבן".

מתנגדי הייגל מרבים לצטט מתוך ראיון שהוא העניק לארון דייוויד מילר, דיפלומט אמריקני לשעבר, שהתמחה בסכסוך הישראלי-פלסטיני, לספרו על תהליך השלום בשם "הארץ המובטחת יותר מדי", ב-2008. בראיון דיבר הייגל על אייפ"ק ועל ארגונים אחרים שמקדמים את האינטרסים של ישראל בארה"ב, ואמר, כי "הלובי היהודי מפחיד הרבה אנשים כאן (בוושינגטון)... (אך) אני סנטור של ארה"ב. אני לא סנטור ישראלי".

"זה אכן משפט מטומטם"

בעל טור ב"וושינגטון פוסט", דנה מילבאנק, כתב על כך אתמול (ד'): "זה אכן משפט מטומטם - הרבה נוצרים הם פרו-ישראלים והרבה יהודים לא - והייגל מודה שהוא נכשל בלשונו. הוא משתמש במונח 'לובי ישראלי' בהזדמנויות אחרות במהלך הראיון. אך אני, כיהודי אמריקני שכותב על אנטישמיות ועל דו-שיח פוליטי, איני רואה בהתבטאות הזו משהו אנטישמי ואנטי יישראלי".

ובארני פרנק, ציר דמוקרטי בכיר בבית-הנבחרים, יהודי, אומר שאין לו בעיה עם המונח 'לובי יהודי'. "אני לא חושב שיש משהו רע עם לובי פורטוגלי, לובי יהודי או לובי יווני", הוא אמר אתמול ל"פוליטיקו". "אנחנו צריכים מישהו טוב, מישהו אינטיליגנטי (כמו הייגל) שיקצץ את תקציב הפנטגון".

מתנגדיו של הייגל מצביעים על רקורד ההצבעות שלו כסנטור כהוכחה שהשקפותיו חורגות שמאלה מהזרם המרכזי למרות שהוא רפובליקן. כותב ביל קריסטול, מראשי המחנה הנאו-קונסרבטיבי ועורך השבועון הפוליטי הימני "וויקלי סטאנדארד": "אין ספק שלהייגל יש רקורד אנטי-ישראלי, רקורד שמצביע על נטייה לפייסנות של איראן.

בהיותו סנטור אמר הייגל, ש'מהלומה צבאית נגד איראן, אופציה צבאית, אינה אופציה בת קיום ואחראית'. הוא היה רק אחד משני סנטורים שהצביעו ב-2001 נגד חידוש חוק הסנקציות על איראן ולוב. ב-2007 הוא הצביע נגד סיווגם של משמרות המהפכה באיראן כארגון טרור".

קריסטול מציין עוד, כי ב-2008 חתם הייגל על מכתב שקרא לנשיא אבמה לפתוח במו"מ ישיר עם חמאס. לדברי קריסטול, הייגל היה מאמין גדול במשטר אסד. הוא אמר ב-2009 בנאום: "אני מאמין שיש אפשרות של ממש לתמורה בחשיבה האסטרטגית בסוריה ובמדיניות שלה... סוריה רוצה לדבר - ברמות הגבוהות ביותר - וכל דבר מונח על השולחן".

סנטורים , לרבות סנטורים לשעבר, נהנים בדרך כלל מתמיכה כללית של עמיתיהם, משתי המפלגות, כאשר מינויים למשרת שר בקבינט מובא לאישור הסנט. אבל לא הייגל. רבים מחבריו בסיעה הרפובליקנית מתנגדים למינויו. הם אינם שוכחים את התקפותיו על המלחמה בעיראק, שנראית בעיניהם כ"בגידה" בנשיא לשעבר ג'ורג' בוש, ואת עמדותיו היוניות בסוגיות איראן, חיזבאללה וחמאס. וכמובן, הם טוענים שהייגל אינו אוהד מספיק את ישראל.

וביקורת ממקור אחר: אייב פוקסמן, מנהל הליגה היהודית נגד השמצה, שטוען כי המינוי האפשרי של הייגל הוא מקור לדאגה לקהיליה היהודית בארה"ב.

מינוי הייגל לתפקיד שר ההגנה אינו עובדה מוגמרת. יש שאומרים, כי מישל פלורנוי, תת שר ההגנה לשעבר, עשויה לזכות במינוי בגלל שאיפת ממשל אובמה לשבץ נשים בתפקידי הנהגה במשרדי ממשל מרכזיים. הפרישה הצפויה של הילארי קלינטון מתפקיד שרת-החוץ מותירה את משרדי החוץ, ההגנה והאוצר, השלישה המובילה, ללא אשה בצמרת. ובכל זאת, הכסף החכם מהמר על הייגל.