השמועה צדקה: למסעדת "נווה צדק - מקום של בשר" יש סטייקים נפלאים

"לחיי המפלגה".

כך סיימו שלושת הגברים בשולחן מאחורינו את פגישת הצהריים הארוכה שלהם.

באופן אירוני, היו שלושתם בין הבודדים במסעדה, כולל אותנו כמובן, שלא היו לבושים בחולצות מכופתרות, עם או בלי עניבה, וחמושים בשעונים יקרים.

אבל גם בלעדיהם נראו השלושה, כמו גם רוב אורחיה האחרים של מסעדת "נווה צדק - מקום של בשר", כמו קוראים פוטנציאליים שלי, שלא לומר קוראים בפועל.

שוב נזכרתי בביקור ההוא שלי ב"סמית' אנד וולנסקי", היכל הבשר הניו-יורקי, שבו פנה אלי המלצר ושאל אותי מה אני מחפש, ורק אחרי שהשבתי לו: "שולחן", התעשת והבין שאיני נער שליח אלא סועד מן השורה, גם אם משלומפר באופן חשוד.

הם דיברו על דירקטורים ודוחות ומאזנים ובאופן כללי נשמעו כמי שמנהלים את המדינה, לא סתם שורדים בה כמוני.

"נווה צדק - מקום של בשר" (אלוהים, מה זה השם הזה), היא ללא ספק נקודת מפגש קלאסית לחיכוך מרפקים והפגנת כוח מהסוג הגברי המוכר באזורים אלו של העיר. בורסת אחד העם השכנה ושאר מוקדי הכוח בשכונה, גורמים לך לבהות מהחלון ולתהות מי הוא זה שיצא הרגע מהמרצדס השחורה והשאיר לנהגו את מלאכת החנייה.

כבר הרבה זמן אני שומע על האומצות הנפלאות של נווה צדק מקום... השלימו את השאר בעצמכם. האמת היא שכבר ביקרתי כאן פעם בצהריים ואכלתי אנטרקוט שלא השאיר עליי רושם בל יימחה. עובדה, לא כתבתי עליה אז. החלטתי לתת עוד צ'אנס. השמועות היו עקשניות מדי והן הגיעו ממקורות טובים. השארתי את מנות העסקית לאשתי ולילדים והתנפלתי בסכין שלופה על 650 גרם של טי-בון על העצם. האנטרקוט על העצם, הבחירה המועדפת שלי, נגמר. זאת אומרת, נשארו נתחים של 850 גרם ומעלה אבל גם 650 הבהילו אותי קרדיולוגית די והותר.

גס רוח במובן החיובי

מה אומר ומה אדבר, לשם שינוי המומחים מטעם עצמם צדקו. הטי-בון, נתח המורכב מהרבה סינטה וקצת פילה וביניהם כמובן עצם בצורת טי, היה נפלא. עסיסי, מדמם כמו שביקשתי, מלא טעם ואופי. שלא כמו בפעם הקודמת, גם הסטייק של העסקית היה מצוין. הפעם הלכנו על סינטה. גם ההמבורגר של בני הבכור היה בסדר גמור.

הצ'יפס הדקיקים שדמו קצת לתפוצ'יפס עוררו בי געגועים לא רק לדבר האמיתי, טוגנים כהלכתם, אלא אפילו לתפוצ'יפס עצמו. טבעות הבצל השמנוניות היו לעומתם נפלאות. גסות רוח ובהמיות כמו שצריך. הסלט הירוק שבו ביקשתי להמתיק את גלולת הכולסטרול, היה סביר. העגבניות היו מעט קמחיות והרוטב קצת תעשייתי. אותן עגבניות קמחיות - וחורף הוא כבר לא תירוץ במקומותינו עתירי החממות והטכנולוגיה העתידנית - חזרו על עצמן גם בסלט העגבניות והשעועית הלבנה הענקית, שהיה יכול להיות מצוין אלמלא בעיית העגבניות. אליהן ואל השעועית הסתפחו בו גם פרוסות בצל סגול, פטרוזיליה וטבעות פלפל אדום חריף. יופי של מנה, אם לא העגבניות, כאמור.

טעמנו גם מנת שרימפס קריספי שהייתה אף היא גסת רוח במובן החיובי של המילה, אם כי זערורית משהו.

קינחנו במוס שוקולד מושחת שלווה בריבת תפוזים ודף שוקולד בלגי משובץ אף הוא בקליפות תפוזים מסוכרות ובמנת דפי פילו ממולאים בתפוחי עץ, שטרודל בעברית שלי, שהייתה אף היא טובה מאוד.

כיוון שהייתה זו שעת צהריים, הסתפקנו בבירות קטנות מהחבית, גולדסטאר במקרה הזה, אבל תפריט היין כאן הוא מצוין, אם אתם יכולים להרשות לעצמכם.

אני עדיין לא מזדרז לעדכן שוב את מפת מסעדות הסטייקים המועדפות עליי, אבל אין ספק שמישהו כאן יודע את המלאכה. אם הרופא יאשר, או לחלופין, לא יידע מזה, אחזור שוב ואכריע סופית. עושה רושם שיש על מה לדבר.

כשחזרתי למשרד, סיפר לי איש המחשבים את פרטי התחקיר בכלבוטק על בית המטבחיים של "אדום אדום". נדמה לי שבשבוע הבא תקראו כאן על "קפה בירנבאום", הקפה הצמחוני השכן.

נווה צדק - מקום של בשר: שבזי 64, תל-אביב 03-5104020. ב'-ש 12:00-00:00. עסקיות - ב'-ה' 12:00-16:00

מחירים:

קריפסי שרימפס - 48 שקל

סינטה עסקית (עם תוספת צ'יפס) - 89 שקל

המבורגר עסקי (טבעות בצל) - 63 שקל

650 גרם טי-בון (29 שקל למאה גרם והמשקלים נקבעים מראש) - 188.50 שקל

אצבעות פילו - 33 שקל

מוס שוקולד - 33 שקל