בכיר בבנק ישראל: הכלל הפיסקלי החדש נכשל

‏‎‎ד''ר עדי ברנדר, מבכירי הכלכלנים בבנק ישראל, רומז כי הכלל הפיסקלי שהוביל את המדיניות הכלכלית בשלוש השנים האחרונות כשל ולא השיג את יעדיו. את הדברים כותב ברנדר במאמר שפרסם הבנק המרכזי של איטליה, לרגל כינוס מקצועי שארגן. ברנדר - שמונה באחרונה למנהל תחום המאקרו ומדיניות בחטיבת המחקר בבנק ישראל, ונחשב מומחה בינלאומי למדיניות פיסקלית - מציין כי דבריו אלה אינם משקפים את בנק ישראל.

נזכיר כי ממשלת נתניהו החמיצה את יעד הגירעון ב-2011, תחמיץ ב-2012 (כפול מהיעד), ושוררת תמימות דעים באשר להחמצה נוספת גם ב-2013. לפי חישובים של ברנדר עצמו, שאותם חשף בפני כלכלני ‏S&P‏ לפני כמה חודשים, הממשלה הבאה תצטרך לבצע קיצוץ של 12 מיליארד שקל בתקציב 2013, של 21 מיליארד שקל בתקציב 2014 ושל 26 מיליארד שקל בתקציב 2015. זאת, על מנת שלא לפרוץ את המסגרת התקציבית (כלל ההוצאה) שקבעה לעצמה בשנים הקרובות.

‎‎בלי הסכמה רחבה

‎‎ברנדר כתב כי "הכלל הפיסקלי החדש שאומץ סטה מהיעדים בכמה וכמה מובנים. הכלל משאיר לקונות רבות, ומאפשר הגדלות בהוצאות הממשלתיות, שעלולות לפגוע ביכולת של הממשלה לרסן אותן מאוחר יותר. יתרה מזו, הכלל לא היה מבוסס על הסכמה פוליטית רחבה - דבר שהופך את היכולת שלו לשרוד שינוים פוליטיים לנמוכה יותר".

ברנדר טוען כי מהניסיון הישראלי ניתן ללמוד כי "עיצוב" הכללים (הנוסחה עצמה) הוא גורם קריטי פחות לגבי הצלחתו, ביחס לרמת הקונצנזוס הלאומית הקיימת סביבו והרצון האמיתי לעמוד ולקיים אותו. "טיב העיצוב של הכלל הרבה פחות קריטי, כאשר מה שעומד ברקע הוא הרצון האמיתי לביצוע קונסולידציה (צמצום הגירעון, א.פ.)", הוא כותב.

ברנדר מייחס חלק מכישלונם של הכללים שהנחו את קובעי המדיניות לשאננות ששררה בשנים האחרונות בעקבות המצב הטוב יחסית של ישראל. "המשק הישראלי הרוויח הרבה אמינות אחרי תוכנית הייצוב של 2003, דבר שאפשר לו קונסולידציה הרבה יותר הדרגתית. הגישה הזו נתמכה גם בעובדה שהמצב הפיסקאלי היחסי של ישראל 'השתפר' יחסית, לאור הפגיעה המתונה יחסית של המשבר הכלכלי העולמי של 2008 לעומת שאר המדינות המפותחות".

ברנדר עלה לכותרות בעת האחרונה אחרי שפרסם כי ב-2013 הממשלה הבאה תצטרך להעלות מסים בשיעור של 4.5-5 מיליארד שקל נוספים, שאם לא כן הגירעון יחרוג מהיעד, ויעמוד על כ-3.5% תמ''ג. ‏‎‎‏