כאשר לנגד עינינו מתרחש הניסוי הפיננסי הגדול בהיסטוריה, ואף אחד אינו יכול להעריך מה יהיו תוצאותיו, כל שנותר הוא להתרווח בכסא ולנוע בשלווה על אדי הדלק שמספקים לנו נגידי הבנקים של ארה"ב, בריטניה, גוש האירו ויפן.
אולם אסור לנו לשכוח אפילו לרגע שמדובר בניסוי, שכישלונו עלול לגרום לכולנו נזק כבד. לכן בעוד אנו נהנים משיאי 2012 הבה נבחן את המוקשים הטמונים בדרך לנתיב האושר של 2013.
הראשון והגדול מכולם הוא הצוק הפיסקאלי. אומנם ביום שישי האחרון קלקלו הרפובליקנים הקיצוניים, חברי חוג מסיבת התה את אווירת החג כשדחו על הסף אפילו את הצעת הפשרה של מנהיגם. זה לא שציפינו לטיסה חלקה מעל הצוק ללא כיסי אוויר אולם הקיצוניים שחושבים רק על עצמם, אפילו בניגוד לדעת רוב בוחריהם, הגזימו לגמרי והרסו לכמה חוגגים את חגיגות חג המולד (והם עוד מעזים לקרוא לעצמם חוג מסיבת התה).
לא מעט עבודה מצפה כעת לאובמה וביינר על מנת שנשיקת הסילבסטר תהיה בטעם מתוק ולא מר. בסופו של דבר כנראה שתימצא הנוסחא הנכונה, תכנית LIGHT, או משהו זמני עד שתושג הסכמה. בדרך נהיה כמובן עדים לאיומים ואולי אף להורדות דירוג של ארה"ב על ידי חברות הדירוג.
השני הינו הבחירות באיטליה בפברואר. ראש הממשלה מריו מונטי התפטר, נער השעשועים ברלוסקוני חוזר לזירה וזה מבטיח לכולנו חורף חם בזירה האיטלקית. די להיזכר בהתבטאויותיו של ברלוסקוני שאיטליה נהיית גרמנית מדי ואת מי מעניינות תשואות האג"ח על מנת להבין שהשקט שהושג בגוש האירו בעמל כה רב עומד להיות מופר.
אם איטליה תוביל את מרד מדינות PIIGS בתכניות הצנע שאולצו ליישם, עלול להיווצר כאן כדור שלג שיסחף מחדש את המערכת הפיננסית למערבולת.
השלישי הוא המזרח התיכון. האיום האיראני לא הוסר, הוא רק נדחה בכמה חודשים וצפוי לצוץ מחדש לקראת הרבעון השני של שנת 2013. הבחירות בארה"ב ובישראל יהיו מאחורינו,האיראנים לא יתכופפו ואם נשק הסנקציות יוכח כבלתי יעיל יצטרך העולם לקבל החלטה האם לחיות עם איראן גרעינית. גם ממה שקורה בסוריה אסור להתעלם.
עם כל הרצון לראות את אסד מסתלק מהבמה כלל לא ברור אם התחליף יהיה טוב יותר. בכלל התהליך שמתרחש במזה"ת לא תורם ליציבות האזור ומכאן עלול להתפרץ המשבר העולמי הבא.
הרביעי והאחרון מתייחס ספציפית לשוק המקומי. נראה כי לבד משר האוצר שלנו שצופה צמיחה של 3.5% ברור לכולם כי שנת 2013 תהיה שנה של ירידה בצמיחה, עלייה באבטלה והתמודדות קשה לנוכח המיתון באירופה והאנטגוניזם כלפי מדיניות ישראל.
חגיגת היבוא מתמתנת, הנדל"ן כל לפחות נראה, לא יהווה גורם צמיחה משמעותי והשקל החזק יפגע עוד יותר במנוע הצמיחה העיקרי של המשק - הייצוא וגם בתעשייה המקומית.
שר האוצר שלנו מוכיח פעם נוספת שהוא מנותק מהמציאות, או לפחות מהמציאות כפי שרואים אותה אנשי משרדו שהוכו בתדהמה לנוכח דבריו, ראשי בנק ישראל,כלכלי ה-OECD ומרבית הכלכלנים הבכירים בארץ.
אני יכול רק לנחש מי סיפק לו את הנתונים הרחוקים מהמציאות אולם אני סבור שגם בתקופת בחירות יש גבול לפופוליזם זול וחסר כל מעוף. יש כאן פגיעה לא רק באינטליגנציה של הציבור אלא גם בכל הסובבים אותך. בנק ישראל יפרסם רק מאוחר יותר היום את תחזיתו, רב אנשי המקצוע הבכירים באוצר חושבים אחרת- היכן הגבול?
-
יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
-
-
-
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
-
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
