ההצעה להאריך יום המסחר בבורסה - רעיון ממוחזר שנידון לכישלון

התייבשותה של הבורסה בת"א מדאיגה את מרבית השחקנים בזירה המקומית, מהחברות הציבוריות עצמן ועד הרגולטורים, הברוקרים והחתמים המקומיים. כל אחד מהם גם דואג להשמיע את דעתו בנושא, ואף להציע פתרונות אופרטיביים להתמודדות עם המצב.

אתמול (א') עשתה זאת אסתר לבנון, מנכ"לית הבורסה, כשבמסגרת מסיבת העיתונאים לסיכום 2012, שלפה לפתע הצעה ישנה שלא צלחה בעבר - להאריך את יום המסחר עד השעה 17:30. זאת מתוך הערכה שהדבר יביא להגדלת מחזורי המסחר.

מחזורי המסחר בבורסה המקומית אכן התכווצו מאוד - 50% בשלוש השנים האחרונות - ומספר החברות הנסחרות בה כיום הוא הקטן ביותר בשבע שנים האחרונות. יותר ויותר חברות ציבוריות מעדיפות למחוק עצמן מהמסחר, רשימת השימור תפחה והנפקות האקווטי נעלמו.

תופעת התייבשות המחזורים אינה ייחודית לבורסה המקומית - זו נחלתן של מרבית הבורסות בעולם - ועם זאת, מצבה של בבורסה התל אביבית נובע משורה ארוכה של גורמים: החל בהכבדת הרגולציה על החברות הציבוריות ובתי ההשקעות המקומיים והעלאת המס על רווחים מהבורסה, עבור במשקיעים הזרים שכבר לא רואים בשוק המקומי יעד אטרקטיבי לאחר הוצאת ישראל ממדד השווקים המתעוררים של MSCI, וכלה בחששות מפני המצב הביטחוני.

עד היום לבנון לא העלתה פתרונות קונקרטיים לטיפול בבעיה (כמו למשל מתן אפשרות לכל המשקיעים לבצע עסקאות שורט, פרקטיקה המקובלת בבורסות המפותחות בעולם המערבי), אלא הסתפקה ברעיונות שיווקיים. כך, למשל, היא פיזרה הצהרות על כך שנבחנת בניית מכשירים חדשים בתחום הנגזרים, נושא שמאז טרם פורסם בעניינו דבר. הגדיל לעשות יו"ר הבורסה, סם ברונפלד, כשבכנס החצי שנתי שהתקיים בבורסה, הסיר מעליו כל אחריות, וטען משהו בסגנון של "אנחנו בסדר, אלה הגויים שחירבו את המצב".

בתי ההשקעות ישלמו מחיר

לאור כל זאת, החלטתה של לבנון לצאת דווקא עכשיו עם רעיון הארכת יום המסחר - שכאמור לא הועיל בעבר וספק אם יועיל היום - היא תמוהה. הרעיון הזה נולד לראשונה כתוצאה ממסקנות ועדת האוזר שפורסמו באוקטובר 2005. אז הומלץ להאריך את יום המסחר בחצי שעה ל-17:30, במטרה לייצר חפיפה עם פתיחת המסחר בוול סטריט.

עם הזמן התברר כי אין בכך תועלת ממשית, מפני שהמגמה עם פתיחת המסחר בארה"ב ממילא אינה מבשרת בהכרח גם על מגמת הסגירה, ואילו המשקיעים בתל אביב מתאימים את עצמם למה שהתרחש בבורסות ארה"ב עם פתיחת המסחר למחרת. בעקבות זאת הוחזרו שעות המסחר למתכונת המקורית.

כעת מבקשת לבנון לשוב ולהאריך את יום המסחר. לה זה מן הסתם לא יעלה דבר, אך מבחינת בתי ההשקעות - אשר גם כך נאבקים בעודף עלויות בשל התגברות הדרישות הרגולטוריות - מדובר בעלויות נוספות של שכר ותפעול.

אפשר להתווכח מי אשם במצב הקטסטרופלי אליו הגיעו מחזורי המסחר בבורסה, אבל למען האמת כרגע זה פחות חשוב. בהינתן המצב הנוכחי השאלה היא מה עושים כדי להתמודד עמו. ממי שמרוויחה כ-2 מיליון שקל בשנה, שמגיעים מכספי חברי הבורסה, היינו מצפים לרעיונות יצירתיים יותר לפיתוח שוק ההון המקומי ולהחזרת הזרים לבורסה, ולא למחזור של רעיונות שלא צלחו.