האוצר מתכוון לשנות הכלל להגבלת הגידול התקציבי

משרד האוצר מתכנן לשנות את כלל הוצאה, המשמש תקרה להגבלת הגידול התקציבי משנה לשנה - כך נודע ל"גלובס". היוזמה קרמה עור וגידים אחרי כישלון הביצוע של הכלל הקיים, אשר כתוצאה ממנו נוצר צורך בקיצוץ עתק של כ-15 מיליארד שקל ב-2013.

נזכיר, כי לפי כלל ההוצאה הנוכחי, תקציב המדינה יגדל בכ-2.7% ריאלית (כ-5% נומינלית) לשנה, אך הממשלה הנוכחית, בראשות בנימין נתניהו, לקחה על עצמה התחייבויות שמשקפות גידול של כ-9%. לכן התעורר הצורך בקיצוצים.

השינוי המרכזי שמתוכנן באוצר בימים אלו נועד למצוא מנגנון שיגביל את ההתחייבויות הרב-שנתיות, שבגינן נוצרה פריצה בתקרת ההוצאה לשנתיים הבאות. השינוי נובע מהתובנה באוצר, כי הכשל בכהונה הנוכחית נובע מהתחייבויות רבות, רב-שנתיות ומצטברות, ב-2009 וב-2010, לרבות הסכמי שכר, תוספות לביטחון ולחינוך, שב-2013-2014 לא ניתנות למימון ללא פריצה בתקרת ההוצאה.

ויכוח פנימי

לכן, מוצע כי ההתחייבויות שנלקחות בזמן הווה, הקשורות בתקציבים עתידיים, חייבות לעמוד בתקרת ההוצאה העתידית. כשתקרת ההוצאה העתידית עשויה להיפרץ, הממשלה חייבת להצביע על מקור בתקציב העתידי כדי לממן את ההתחייבות. כלומר כשהממשלה מתחייבת להקצות בעתיד, היא חייבת לקצץ בעת ובעונה אחת בתקציב המדינה העתידי.

היוזמה נולדה באגף התקציבים, בראשות גל הרשקוביץ, אך זוכה לתמיכה של מנכ''ל האוצר, דורון כהן, שתומך עקרונית בשינוי הכלל אחרי שלא הצליח להוות כלי לריסון תקציבי. גם החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו - שהתריעה בתחילת 2012 על הבעיות המבניות בכלל הקיים - תומכת עקרונית בשינוי.

גיבוש הכלל הפיסקאלי החדש מעורר באוצר ויכוח סביב מי אשם בעודף ההתחייבויות שנצברו בשנים אחרונות. הטענה הנפוצה הינה כי ראש הממשלה ובעיקר שר האוצר, יובל שטייניץ, נושאים באחריות, והם היו מודעים לבעיה התקציבית שהולכת וגדלה לקראת 2013.

מנגד, בכירים באוצר עצמו מאשימים את הממונה על התקציבים, ופוטרים את נתניהו מאחריות. "ראש הממשלה אינו חייב להסתובב עם מחשבון בכיס. זה היה תפקידו של אגף התקציבים לעצור את ההתחייבויות". נציין כי רוב ההתחייבויות נעשו ב-2009 וב-2010, תקופה שבה ד''ר אודי ניסן כיהן כממונה. הרשקוביץ נכנס לתפקיד בקיץ 2011, היישר לקלחת ועדת טרכטנברג, שבה היה חבר מוביל והצליח לכפות את עקרון אי-פריצת המסגרות.