חשבון נפש בצל עצי חג-המולד

הערב, יום שלישי, 25.12.2012, יתכנסו המשפחות באירופה מתחת לעצי חג-המולד שלהם. לכבוד החג, יעשה כל עם את חשבון הנפש שלו לשנה הנוכחית ויערוך תחזיות לשנה הבאה.

עבור הגרמנים, השנה הנוכחית לא הייתה טובה במיוחד. אמנם הכלכלה הגרמנית המשיכה לצמוח גם השנה, אבל קצב הצמיחה הואט מאוד לקראת סוף השנה. בעוד שבשנים האחרונות הגרמנים התרגלו לקצב צמיחה של כ-3% לשנה, קצב הצמיחה ירד השנה לפחות מ-1%. כתוצאה מכך, שיעור האבטלה שירד מאוד בשנים האחרונות נשאר השנה יציב, כ-6.8%.

גרמניה: קצב צמיחה אפסי

התחזיות לעתיד מעודדות עוד פחות. ברבעון האחרון של 2012 היתה ירידה חדה בקצב הייצור, הקניות וההשקעות במשק הגרמני. התחזיות של מרבית העסקים והחזאים הן, שהירידה בייצור תימשך לפחות עד סוף הרבעון הראשון של 2013. לאחר מכן הגרמנים צופים התאוששות מסוימת בייצור, אבל גם אחרי ההתאוששות, קצב הצמיחה של התוצר הגרמני בשנה הבאה צפוי להיות קרוב לאפס.

החשש הגדול הוא, שהתחזיות העגומות יובילו לחשש של הצרכנים הגרמנים מפיטורים ומירידות שכר, כי כשצרכנים חוששים הם בדרך-כלל קונים פחות. אם הצרכנים הגרמנים יקנו פחות, יחול קיטון נוסף בייצור מעבר לקיטון הצפוי, ואז המשבר יהיה ארוך וחמור יותר מהמצופה. מצד שני, יש גם סיכוי שההתאוששות המסוימת בתוצר האמריקאי והסיני בתקופה האחרונה, תוביל לגידול בייצוא של גרמניה למדינות הללו, ואז היציאה מהמשבר תהיה מהירה יותר מהחזוי.

בנוסף, מכיוון שגרמניה עומדת בפני שנת בחירות, ייתכן שהאינטרס הפוליטי לשמור על שביעות הרצון של המצביעים יוביל למדיניות של הגדלת ההוצאות הממשלתית ועידוד הצריכה. ניצנים ראשונים של מדיניות כזאת החלו לפרוח לפני כחודש, כאשר הממשלה ביטלה את המס על ביקורים אצל רופאים, והורידה בכך את ההוצאות על טיפולים רפואיים במידה ניכרת.

צרפת: אין מנהיג כלכלי

לתחזית לגרמניה יש, לכן, את הטעם של ארוחת החג החביבה על קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, צלי-כבוש (Sauerbraten), כיוון שאת הצלי-כבוש מכינים עם הרבה חומץ, אבל גם עם מעט סוכר. לעומת זאת, בצרפת לתחזית יש טעם הרבה יותר מריר. צרפת סיימה את 2012 עם קצב צמיחה של אפס, עם מגמה של גידול באבטלה ועם נשיא שהפופולריות שלו נמצאת בשפל. כתוצאה מכך, חלק מסוכנויות הדירוג הורידו את דירוג האשראי של צרפת, וסוכנויות אחרות הסתפקו באזהרה שהן עשויות להוריד את התחזית ב-2013.

בינתיים, למרות הירידה בדירוג האשראי, הריבית שממשלת צרפת נדרשת לשלם על איגרות-החוב שלה נותרה יציבה ברמה של כ-2%, אבל אם צרפת לא תתחיל לנקוט מדיניות שתראה שהיא מתכוונת להוריד את החוב מרמה של 90% מהתוצר לרמה של 60% מהתוצר, שנדרשת על-ידי האיחוד האירופי, הריבית על החוב של צרפת עשויה לעלות בקרוב.

החשש שזה יקרה הוא גדול במיוחד כיוון שהנשיא הצרפתי, פרנסואה הולנד, משדר לשווקים ולבוחרים שהוא אינו יודע כיצד להנהיג את הכלכלה. כאשר הולנד נבחר, הוא התחייב לשמור על כוחם של איגודי העובדים, להקטין את המסים על האזרחים ולהגדיל את המסים על העשירים ועל העסקים. התוצאה הייתה בריחה של עסקים ועשירים מצרפת. חברות הרכב פיג'ו וסיטרואן, למשל, החלו בתוכניות להעביר קווי-ייצור לגרמניה; ושחקן הקולנוע ז'ראר דפרדייה, הודיע שהוא יעבור לבלגיה או לרוסיה בשל המיסוי הכבד.

הולנד נבהל כנראה מהלחץ שהפעילו אנשי העסקים והממון, ולכן הוא החליף את המדיניות של הטלת מסים על עסקים במדיניות של הקלות לעסקים והעלאת המסים לציבור. בנוסף, הוא קיצץ בשירותים הממשלתיים בניסיון להקטין את הגירעון הממשלתי מ-5% השנה ל-3.5% ב-2013.

שינוי המדיניות עדיין לא השפיע באופן חיובי על התעסוקה או תחזיות הצמיחה בצרפת, כיוון שבעלי העסקים מרגישים כי למרות ההקלות, הייצור בצרפת עדיין פחות כדאי ויקר מאשר במקומות אחרים. הם ימשיכו להרגיש כך כל עוד הולנד יימנע מלשנות את חוקי העבודה בצרפת. כיוון שבתנאים הנוכחיים, השכר הממוצע בצרפת גבוה ב-30% מהשכר בגרמניה, וכמעט לא ניתן לפטר עובדים. כך לא ברור אם הולנד ינסה להעביר חוקים שישנו לרעה את תנאי העבודה, זאת, כיוון שכוחו הפוליטי תלוי מאוד בארגוני העובדים.

בנוסף, גם גירעון של 3.5% הוא גדול באופן משמעותי מזה שנדרש על-ידי האיחוד האירופי. לכן, יש ציפייה שצרפת תיאלץ להטיל מסים נוספים או לבצע קיצוצים נוספים בתקציב. כל עוד הנשיא הצרפתי לא מראה כיצד הוא מתכוון לטפל בבעיות השונות, חוסר-הוודאות צפוי להוביל עוד עסקים לעזוב את צרפת. התחזית לצרפת ב-2013 היא, לפיכך, שהאבטלה תעלה, בעיקר בקרב הצעירים, שכבר כיום כרבע מהם מחוסרי תעסוקה. צרפת תצא מהמשבר רק אם הולנד חובב ההמבורגרים, יאכל מספיק קציצות כדי לקבל מנשיא ארה"ב ברק אובמה השראה, שתראה לו כיצד לזכות מחדש באמון הציבור, אמון שיאפשר לו להנהיג מדיניות של שינוי ויוזמה.

ספרד: גידול מסוים בהשקעות

מי שצריכים לכאורה להיות אפילו פחות מעודדים מהצרפתים הם הספרדים, כיוון שבספרד שיעור האבטלה הגואה כבר עבר את ה-25%, ושיעור האבטלה בקרב הצעירים ממשיך לטפס לכיוון ה-60%. אבל בספרד ישנם סימנים ראשונים שייתכן כי דברים משתנים. ראשית, נראה שהציבור הספרדי צמצם את התנגדותו לניסיון של הממשלה לשנות את תנאי השכר והפנסיה. שנית, הכלים החדשים שהבנק האירופי המרכזי קיבל כדי לתמוך במערכת הבנקאות האירופית, מסירים חלק מהחששות שבנקים בספרד יקרסו.

התוצאה היא, שיש גידול מסוים בהשקעות בספרד של חברות זרות, כמו פורד, ואם המגמה הזאת תימשך ייתכן שעד 2014 האבטלה בספרד תצטמק, והציבור בספרד יוכל אולי, כמו ראש הממשלה שלו, מריאנו ראחוי, ליהנות בחג הבא מסיגר משובח ולא רק מפאייה עם רבע עוף.

מי שלא יחגגו בחג-המולד הזה הם היוונים. היוונים הם נוצרים-אורתודוכסיים וככאלו, הם חוגגים במועד אחר. כמעט כרגיל, גם כשהנושא הוא חגיגות, היוונים לא מתואמים עם שאר אירופה.

* הכותב הוא כלכלן במכללה האקדמית נתניה