מכירת חברת מיטב תעודות סל, במסגרת המיזוג המתקדם בין בתי ההשקעות מיטב ודש איפקס, נמצאת בימים אלו בעיצומה, במה שמסתמן לפי שעה כעסקה הגדולה האחרונה בענף תעודות הסל המקומי.
מדובר בעסקה מורכבת, האמורה לצאת לפועל בפרק זמן קצר, מה שהופך אותה למאתגרת עבור המוכר, כמו גם עבור הקונים הפוטנציאליים. על פי הפרסומים, ההצעה הגבוהה ביותר היא זו של מנורה מבטחים פיננסים, הנוקבת סכום של 150 מיליון שקל (כולל הון עצמי). זאת לעומת 105 מיליון שקל (כולל ההון העצמי), המחיר שבו נרכשה חברת תעודות הסל (לשעבר מבט) מידי כלל פיננסים לפני כשנה וחצי.
אז, ביום המיזוג, ניהלה החברה כ-6.9 מיליארד שקל, ואילו כיום, שנה וחצי אחרי, עומד היקף נכסיה על יותר מ-10 מיליארד שקל, מה שהופך אותה לשחקנית השלישית בגודלה בענף, עם נתח שוק כ-15%. על פניו מדובר בצמיחה מרשימה בהיקף הנכסים, של כ-53% בטווח זמן קצר יחסית, שמצדיקה את המחיר אותו דורשת כיום מיטב מהקונים - ככל הידוע יותר מ-200 מיליון שקל (הכולל הון העצמי של כ-85 מיליון שקל) המשקף מכפיל של 1.3 על הנכסים.
אלא שמבדיקת "גלובס" עולה, כי עיקר הצמיחה הזו מיוחסת לתעודות הפיקדון | שמנהלת החברה בראשות ליאור כגן. בעוד שלפני שנה וחצי היוו תעודות הפיקדון 9% מהיקף הנכסים, עומד כיום היקפן על כ-3.14 מיליארד שקל - לא פחות מ-35% מהיקף הנכסים. כשמתרגמים זאת לצמיחה שהשיגה החברה בשנה וחצי האחרונות, צמיחה של כ-3.7 מיליארד שקל, הרי ששיעור תעודות הפיקדון מהצמיחה מהווה לא פחות מ-85%. במילים אחרות, מיטב סל צמחה בעיקר דרך תעודות פיקדון.
הצמיחה הזו של מיטב תעודות סל בתעודות פיקדון אינה יוצאת דופן בנוף מנהלי תעודות הסל המקומי, שכן נכון לסוף נובמבר גייס ענף התעודות כ-10 מיליארד שקל, 7 מיליארד שקל מהם באמצעות תעודות הפיקדון.
מחיר גבוה מידי?
הצמיחה המרשימה בהיקף הנכסים של מיטב סל, שעיקרה כאמור בשינוי דרמטי בתמהיל, המעניק משקל לתעודות פיקדון (אם תרצו המקבילות של הקרנות הכספיות בענף קרנות הנאמנות), עשויה להיתפס כצמיחה דרך מוצרים שרווחיותם נמוכה מאוד למנהלי התעודות. זאת משום שתעודות פיקדון, כמו קרנות כספיות, מוגדרות בשוק כמוצרי ניהול השקעות סולידיים.
תעודות הפיקדון עוקבות אחר מטבע מסוים, לרבות שקל, ונושאות את ריבית הבנק המרכזי של נכס בסיס זה (בניכוי שיעור מס ועמלות), ואילו הקרנות הכספיות מחזיקות בנכסים בעלי משך חיים קצר וסיכון אשראי מינימלי, כמו אג"ח קצרות מועד, ניירות ערך מסחריים לא סחירים, פיקדונות בבנקים ומזומנים.
מדובר על מוצרים שאותם מנצלים מרבית מנהלי קרנות הנאמנות ותעודות הסל, כחלק מאסטרטגיה שיווקית שמטרתה לגייס כספים ולקחת נתח שוק, גם על חשבון הרווחיות. שכן אלו הם מוצרים הגובים דמי ניהול אפסיים, ומכאן שמדובר בנכסים שאינם מניבים רווח משמעותי למנהלי ההשקעות.
עם זאת, בתוך אפיק תעודות הפיקדון יש להבדיל בין תעודות פיקדון מסוג מט"ח לבין התעודות השקליות (ג'מבו). שכן באלו הראשונות מדובר על רווחיות גבוהה יותר עבור מנהל התעודות, בהשוואה לאחרונות. למיטב, נכון לסוף נובמבר, כ-700 מיליון שקל נכסים בתעודות מט"ח, לעומת כ-3 מיליארד בתעודות שקליות.
יש שיאמרו כי המחיר שנוקבת מיטב גבוה עבור חברה ששליש מנכסיה אינם רווחיים כמעט. אבל במיטב יכולים לדרוש ואולי גם לקבל מחיר זה, שכן למחיר העסקה הנוכחית נוספה פרמיית אסטרטגיה. זוהי פרמיה הלוקחת בחשבון כי מדובר בעסקה המשמעותית האחרונה בענף, אשר עשויה לשנות את כוחות השחקנים בזירה. מי שירכוש יהפוך בבת אחת לשחקן השלישי בשוק, שבו יש יתרון אדיר לגודל וחסמי כניסה משמעותיים.
ממיטב נמסר: "מיטב תעודות סל מציעה ללקוחותיה מגוון רחב של תעודות פיקדון בשקלים ובמט"ח. תעודות אלו הניבו השנה דמי ניהול גבוהים מממוצע דמי הניהול של 70 תעודות הסל של החברה. אי לכך, הגיוסים הגבוהים של החברה בתחום תעודות הפיקדון תרמו משמעותית לרווחיות החברה. הצמיחה בתחום תעודות הפיקדון אינה ייחודית למיטב, אלא מאפיינת את ענף תעודות הסל כולו".
מיטב
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
