שיפוץ בבניין המרכזי בסך 177 מיליון שקל והדפסת סדרת שטרות חדשים בסך 150 מיליון שקל הקפיץ ליותר ממיליארד שקל את תקציב בנק ישראל לשנת 2013, שהוגש היום (ב') לוועדת הכספים של הכנסת.
בבנק ישראל טוענים כי ללא הדפסת כסף וללא תוכנית השיפוץ, שני אירועים חד-פעמיים שלא תוקצבו ממש אלא נרשמו כ"הרשאות להתחייב", התקציב קוצץ ביותר מ-5% ועומד על כ-731 מיליון שקל לעומת כ-740 מיליון שקל בשנת 2012. נזכיר כי ב-2011 תקציב הבנק עמד על כ-612 מיליון שקל בלבד (128 מיליון שקל פחות).
עוד טוענים בבנק ישראל כי תוכנית השיפוץ יתארך על פני 4 שנים לפחות ובשנת 2013 רק יתחילו המכרזים, כך שהביצוע בפועל יתחיל רק ב-2014. לראשונה, תקציב בנק ישראל שמוצג לציבור אינו כולל סעיף השכר בגמלאות.
לפי הנתונים שמסר הבנק, תקציב השכר ירד מ-308 מ' ש' ל-303 מ' ש', כאשר תקציב הגמלאות נותר כמעט ללא שינוי סביב 247 מ' ש'. עם זאת, כולל הרשאה להתחייב, שני התקציבים עלו ב-2013 במקצת לעומת שנת 2012. לפיכך, כחצי מיליארד שקל מיועדים לתשלום שכר וגמלאות.
עוד נמסר ל"גלובס" כי לצורך ביצוע השיפוץ, יועברו כ-800 העובדים שמועסקים בבניין הראשי בירושלים למבנה שכור בבירה לתקופה של כ-3 שנים. עלות השכירות לא נכללה בתקציב הבנק וגם לא להרשאה להתחייב. כמו כן, בכוונת הבנק לשפץ ולהרחיב את בניינו ברחוב לילנבלום בתל-אביב ולמכור את בניינו ברחוב יבנה.
פישר על הורדת הריבית: "רוצים לתת דחיפה לצמיחה"
"בעקבות חוק בנק ישראל החדש אנו עובדים היום במסגרת הרבה יותר טובה בקבלת החלטות בבנק, גם לגבי החלטות שקשורות לריבית וגם לגבי החלטות מנהליות שלא פחות חשובות, כי יש לנו את המועצה המנהלית בראשות דן פרופר", אמר הנגיד סטנלי פישר בדיון בוועדת הכספים. "אני רואה כמה זה חשוב שמישהו בודק אותנו מבחוץ ואני רואה את ההשפעה הזו עלינו".
בדיון התייחס גם פישר לראשונה להחלטת הריבית המפתיעה מאתמול בערב, אז החליט הבנק המרכזי להוריד את הריבית ב-0.25%: "אנחנו רואים האטה - לא גדולה אמנם - בצמיחת המשק, בייצור התעשייתי ובייצוא שלא צומח מהר. אנחנו לא רואים את עצמנו במיתון אבל כדי לעודד את הביקוש הורדנו את הריבית. אנחנו רוצים לתת דחיפה לצמיחה וזה מה שעשינו... אנו ממתינים לראות מה קורה עם ארה"ב והצוק הפיסקאלי. בינתיים המצב במשק העולמי בעייתי, היקף הסחר הבינלאומי ירד וזה לא טוב למשק הישראלי".
הנגיד התייחס גם לחששות שמא הריבית הנמוכה תחמם עוד יותר את שוק הדיור ואמר: "כל עוד בונים בקצב של 40 אלף יח"ד בשנה, המצב סביר. ברבעון השלישי של 2012 ירדנו לקצב של 8,000 יח"ד בלבד ובקצב שנתי זה יוצא 32 אלף דירות בלבד - וזה נמוך. אנחנו צריכים לעבוד בצד של ההיצע; זה לא שהממשלה לא ניסתה, היו רפורמות וניסיונות אבל זה עוד לא הצליח וצריך להמשיך בכך".
כידוע, הממשלה הבאה שתיבחר תצטרך להתמודד עם הגירעון בתקציב, ועל כך אמר היום פישר כי "לפי תקרת ההוצאה, אנו נהיה בערך ב-15 מיליארד שקל מעל התקרה שמותרת לממשלה. זה קשה לקצץ סכום כזה וייתכן כי יהיה צורך בהעלאת מסים גם. יש שם בעיה גדולה ולא יהיה קל. חשוב מאוד היה שהחליטו על עליית המיסים עוד קודם כי אחרת לא יכלו להעלות אותם השנה. המהלך של 2003 היה קשה מאוד, אבל על בסיסו יכולנו לצמוח בצורה מהירה עד המשבר הגדול ולעבור את המשבר הגדול בצורה טובה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
