אמנות האופנה: תערוכות מעצבים יוצגו במוזיאון תל אביב

כריסטובל בלנסיאגה היה נער ספרדי ממעמד נמוך שהתלווה לאמו התופרת ועזר לה בביקוריה אצל הקונטסה. הלקוחה העשירה התלהבה מכישרונו של הנער ופרסה עליו את חסותה, וכך בא לעולם אחד המעצבים פורצי הדרך שהגדירו את אופנת המאה ה-20.

תערוכת בלנסיאגה נפתחה במוזיאון תל-אביב בסוף השבוע האחרון, בניצוחה של אוצרת העיצוב והאדריכלות במוזיאון, מאירה יגיד-חיימוביץ. לצידה, "גוף הדברים", מקבץ תערוכות הנוגעות לעולם האופנה העכשווי, מזווית חתרנית דווקא.

בלנסיאגה, שנולד ב-1895, עבר לפריז עם פרוץ מלחמת האזרחים בספרד ועלייתו של הרודן פרנקו. ב-1937 ייסד את בית האופנה שנשא את שמו. הוא נחשב לאמן התפירה העילית, חקר את תכונות האריג והתאים את הבד לגמישות התנועה שביקש לקבל על הגוף. הוא יצר חיתוכים גיאומטריים שמחמיאים גם לגוף הלא מושלם. בנוסף, הוא פיתח את הקו ה"הדוק למחצה", שחלקו הקדמי צמוד וחלקו האחורי משוחרר, והציג לראשונה את גזרת הטרפז בשנות ה-50. כאשר הצהיר כי מאס באופנה המהירה ופרש ב-1968, היו שאמרו שיחד עמו הסתיים עידן האלגנטיות.

האלגנטיות עלולה להתפרש בתערוכה כקפואה ומרוחקת, כמטרוניתא חסודה. השמלות המרהיבות והבדים העשירים שמורים בתאי תצוגה שסביבם פוסעים הצופים. ניתן גם להתקרב ולהתעמק במגירות הפתוחות למחצה, שבהן מוצגים פריטים משלימים, צעיפים, רקמות ומקטורנים. הצבעוניות מאופקת כמו התצוגה, שצידה האחד שחור וצידה השני בגווני שמנת עם הבלחות מעטות של צבע.

התערוכה הגיעה ממוזיאון האופנה "גליירה" בפריז, בחסות שגרירות צרפת בישראל והמכון הצרפתי. היא כוללת לא רק את עיצוביו האיקוניים של בלנסיאגה אלא גם פריטים מאוספו הפרטי.

האוצר אוליווייה סייאר מסביר כי אופן התצוגה מזמין את הקהל לתחושת "מאחורי הקלעים של האוסף", כמו סיור נדיר בארכיון המוזיאון. "זו גם דרך להגיש אופנה לקהל. יש כאן כוונה להעביר משהו מאווירת הגילוי של אוצרות בעליית הגג, משהו מדור אחר, שאם ניגע בו, הוא עלול להתפורר. אלו חומרים מאוד רגישים ועדינים. כשאנו מציבים אותם כך בחלל - התערוכה הופכת לפסל בפני עצמה".

מותר לגעת

לעומת שמירת הדיסטנס של אופנת העלית של בלנסיאגה, שוכנות ממש למולו שלוש תערוכות של יוצרי אופנה צעירים ובועטים. ברובן יוצרות, ליתר דיוק. בתערוכה שהגיעה מהמכון לאמנות של שיקגו, שילבה האוצרת זואי ריאן שלוש סביבות אופנה, של סטודיוBless מגרמניה, בודיקה מלונדון ויוצרת הטקסטיל סנדרה בקלונד משוודיה. את בלס הקימו ב-1997 המעצבת אינס קאג, בוגרת האקדמיה לאמנות ועיצוב בהנובר, והמעצבת האוסטרית דזירה הייס, בוגרת האוניברסיטה לאמנויות שימושיות בווינה.

בעבודתן משלבות השתיים חשיבה מחודשת על חפצים שימושיים מחיי היומיום. הן יוצרות דקונסטרוקציה - פירוק וחיבור של בגדים ומוצרים חדשים ומשומשים, ומוציאות חפצים מהקשרם המקורי. "בגדים הם רק חלק מהסיפור של בלס, הפועלת כמעבדה לרעיונות", כך האוצרת.

בתערוכה של בלס הצופים מעורבים בסביבה גדושת גירויים ומוזמנים להלך בין המוצגים, לעבור מחיצות משתלשלות מחומרים שונים, למשש ולדפדף. התצוגה יוצרת אווירה מפתה ומרגשת, ומובילה לחדר הבא, שבו מוצגים פריטי לבוש שסורגת ומחברת בקלונד, תוך שימוש בחלקים מן הביגוד הישן והמוכר. היא מחברת צווארונים זה לזה ליצירת שמלה, סורגת חלקי צעיפים לחולצה העוטפת את הגוף או משבשת את הסדר הקבוע ומניחה את חלקו העליון של בגד במקום התחתון. הסביבה של בודיקה (המעצבים זואי ברואץ' ובריאן קירקבי) בנויה מייצוגי וידיאו-ארט הנעים בין מציאות לחלום, שואבים מריבוי של תחומים וביטויים של ההוויה האנושית. קשה לזהות את העושר הוויזואלי האפלולי הזה עם עיצוב אופנה במובנו הצרכני, הפשוט.

כניסת האופנה למוזיאון תל-אביב נעשית באיחור אופנתי, לאחר שהנושא כבש בסערה מוזיאונים מובילים בעולם. אך לא מדובר בתצוגת אופנה מושכת קהל בלבד, אלא בחיבור המזמין את הקהל לראות את הצדדים היותר עשירים ותרבותיים של תעשייה הנוגעת לכולנו. תערוכות אלה מצטרפות לרוח החדשה הנושבת במוזיאון תל-אביב, מאז כניסתה לתפקיד של המנכ"לית והאוצרת הראשית סוזן לנדאו.

מוזיאון ת"א: שד' שאול המלך, ב', ד' 16:00-10:00. ג', ה' 22:00-10:00, ו' 14:00-10:00. שבת 16:00-10:00 Tamuseum.com