ליברמן צריך להיות מבסוט

לדעתי אביגדור ליברמן צריך להיות מאוד מרוצה ממה שקורה איתו וסביבו בפרשת השגריר (אין צורך לפרט שוב, כולם יודעי מיהו השגריר ומהי הפרשה, נכון?).

על פני השטח, ובמיוחד על פני העיתונים, זה לא נראה כך. על-פי אלה מצטיירת תמונה של אדם שצריך להיות מאוד מודאג. הרי תפסו אותו, לכאורה, על חם, כמי שהיה מעורב באופן אקטיבי בפרשת קידומו של השגריר.

והרי לכם עבירה, ולא סתם משמעתית, ולא סתם פלילית, אלא "חמורה", כפי שמגדירים אותה טובי פרשנינו, שיש להם אג'נדות פוליטיות נמרצות, והם משתוקקים לראות את ליברמן אוכל אותה בדרך-כלל, אבל במיוחד כמובן ערב בחירות.

ליברמן מלמד עיתונות הוגנת

לא לאהוב את ליברמן זה לא רק לגיטימי, אלא כמעט טבעי. בין השאר כי האיש אפילו לא מנסה להתחבב על אף אחד, והפשע הכי גרוע שלו שאינו מתחנף לעיתונאים. ובתוך כך הוא אף מרביץ בהם את תורת העיתונות ההוגנת, שמשמעותה הוגנות גם כלפי יריבים לדעה.

וראו זה פלא. רוב ביקורתו של ליברמן בצדק יסודה. לא כולה, כמובן, אבל מספיק כדי לעורר סלידה מסוימת מחלק מאנשי המקצוע.

אומר זאת בצורה הברורה ביותר: ליברמן לא צריך להיות שר החוץ, בטח לא ראש הממשלה. אבל לא משום שהוא ליחשש משהו על איזה שגריר (דבר שכולם עושים), אלא משום שהוא לא מתאים לתפקיד; משום שאין לו הכישורים הנחוצים. הוא יכול להשמיע את דעותיו בצורה קצת יותר דיפלומטית, אבל הוא מעדיף לעשות זאת בצורה "פושטית".

דרך התנהלותו ודיבורו של ליברמן גורמים נזק - גם לאלה המסכימים עם כל עמדה שלו. אם להדיח את ליברמן, אז זה הדבר שעליו יש לעשות זאת. כי זו הסיבה הכי עניינית וחשובה; כי ליברמן, במרוצו אל הקלפי, רומס ברגל גסה אינטרסים של המדינה.

המטרה: וינשטיין

וליברמן מבסוט. צריך להיות. מצד אחד אין סיכוי להפילו על פרשת השגריר, אז מה אכפת לו שכולם מתעסקים בה? מצד שני - כל זמן שעוסקים בשגריר, מניחים לחשדות השוחד וההלבנות ושאר שחיתויות של ממש.

המטרה צריכה להיות היועמ"ש יהודה וינשטיין, לא ליברמן. בזה צריך הציבור להתרכז. אליו צריכה להיות מכוונת תשומת-הלב. אליו צריכה להתנקז דרישה ציבורית ללא פשרות - לבדוק מחדש את ההחלטה לסגור את התיק הכבד. לתבוע מראש התביעה לעשות את הדבר הנכון, שבו תומכים רבים וטובים, ולהביא את החשדות הכבדים להכרעת בית המשפט - ולא להכריע בהם בעצמו. לגרום לוינשטיין להבין שהוא התובע הראשי, לא השופט העליון.

הכתם המשפטי

אז הניחו כבר לשגריר. או לפחות הזיזו פרשה זו לשוליים. התרכזו בתיק שנסגר; אל תניחו עד שייפתח מחדש. כל עוד התיק סגור, הוא תקוע כגידול המכער את גופה ונשמתה של מערכת החוק והמשפט. את החרפה הזאת חייבים למחוק.