המבקר על השלטון המקומי: מינוי קרובים - תופעה נרחבת

הקצאת קרקעות בניגוד לייעודן, שינוי ייעוד קרקע שלא בסמכות, מענק היתרי בנייה שלא כדין, אכיפה לקויה וקוצר ראייה תכנוני - אלה חלק מהליקויים שמצא מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, בעבודת הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה ברשויות המקומיות, ושפורסמו היום (ג') בדוח מבקר המדינה על השלטון המקומי לשנים 2011-2012.

ליקויים חמורים נמצאו בבחינת פעילות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בבית-שמש בתחומי הרישוי, הפיקוח והאכיפה. המבקר מתריע כי הבנייה המאסיבית למגורים בעיר, ששילשה את עצמה ב-15 השנים האחרונות, לא לוותה בראייה תכנונית רחבת-היקף המתייחסת לתעשייה, תעסוקה ומסחר, ולא קודמו תוכניות מספקות בתחומים אלה שיתמכו בגידול האוכלוסייה.

בנוסף, עלה בביקורת כי רשות הרישוי העניקה היתר בנייה שלא כדין וטופסי אכלוס בלי לבדוק אם הבנייה אכן נעשתה לפי היתר הבנייה. כמו כן, העניקה רשות הרישוי היתרי בנייה לשטחי שירות הגדולים מהשטח העיקרי שאליו הם נלווים וכן היתרי בנייה לאחר שהבנייה כבר הושלמה.

כך, למשל, המבקר גילה כי במקרים מסוימים ניתן טופס אכלוס למבנה 4 ימים בלבד לאחר שניתן לו היתר הבנייה. "מסמיכות הזמנים עולה לכאורה שהבתים נבנו ללא היתר בנייה, ולמעשה רשות הרישוי נתנה את היתרי הבנייה בדיעבד", נקבע בדוח.

המבקר גם מצא כי עבודת הפיקוח איננה מקיפה ואפקטיבית, מה שאפשר בנייה ללא היתרי בנייה או בחריגה מהיתרים. "בכירי העירייה והעומד בראשה ובראש הוועדה המקומית ערים לקשיים העומדים לפני מערך הפיקוח ולחוסר יכולתו למלא את ייעודו, אך הם אינם פועלים די הצורך כדי לחזקו", קבע.

המבקר ממליץ כי הוועדה המחוזית ירושלים תשקול לפעול בעצמה לאכיפת דיני התכנון והבנייה בבית-שמש.

בני-ברק: חריגה מסמכות

בעיריית בני-ברק אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תוספת זכויות בנייה בשיעור 21% במתחם גניס בפינת הרחובות כהנמן ומתתיהו, ושינתה את ייעוד הקרקע מבניין תעשייתי לבניין הכולל קומת מסחר, מוסדות חינוך, אולמות שמחות, משרדים ומרפאות. זאת, על אף שלא היה בסמכות הוועדה לכלול הוראה המשנה את ייעוד המתחם, והיה עליה להעביר את התוכנית לוועדה המחוזית.

"ההוראה המתירה שימושים שונים מאלו המותרים על-פי התוכניות החלות על מתחם גניס, אינה מופיעה בפרסום התוכנית להפקדה בעיתונים ובילקוט הפרסומים ולא בפרסום התוכנית למתן תוקף", כותב המבקר. "אי-ציון פרט מהותי של התוכנית בפרסום בעניינה מנוגד להוראות חוק התכנון והבנייה ופוגע בזכויות המתנגדים הפוטנציאלים".

עוד מצא המבקר כי הממונה על מחוז תל-אביב ויו"ר הוועדה המחוזית אפשרו לוועדה המקומית להמשיך בהליכים למתן תוקף לתוכנית על אף הפגמים. המבקר מעלה חשש כי לא נעשתה בדיקה שמטרתה לבחון אם אמנם פרטי התוכנית והליכי אישורה תואמים את דרישות החוק.

הוועדה המקומית הסבירה בתשובתה למבקר כי בתוכנית שהופקדה לא נכלל הסעיף המרחיב את השימושים, והוסיפה כי עקב תקלה טכנית שורבב לתקנון התוכנית הסעיף מההסכם האמור לגבי השימושים במתחם.

רחובות: הקצאה בניגוד לייעוד

בבדיקת המבקר בעיריית רחובות נמצא כי העירייה הקצתה קרקע לעמותה על אף שהבקשה לא תאמה את ייעוד הקרקע לפי התוכנית המפורטת. מדובר במרכז קהילתי של עמותה, הפועל במבנה נטוש השייך לעירייה, למרות שהעירייה לא חתמה על הסכם עם העמותה להסדרת השימוש במבנה.

בינואר 2008 הגישה העמותה בקשה להקצאת המבנה. ביוני 2009 דנה ועדת ההקצאות לראשונה בבקשה, ובנובמבר 2009 אישרה העירייה את פתיחת הליך ההקצאה.

אולם, רק בדיון של מועצת העירייה ביוני 2011, בעקבות הערה של אחד מחברי המועצה, התברר כי השימוש בקרקע אינו תואם את התוכנית המפורטת, המייעדת את המגרש לגן ילדים ותחנה לבריאות המשפחה ואת המבנה הקיים מייעדת להריסה.

"גם במועד קיום הביקורת, בפברואר 2012, העירייה עדיין אפשרה לעמותה להשתמש במבנה ללא הסכם ובניגוד לנוהל ההקצאות".

בתשובתה למשרד מבקר המדינה מסרה העירייה כי היא תפעל לפנות את העמותה מהמבנה.

נצרת עילית: "ליקויים מהותיים בעירייה"

"חוסר שיתוף-פעולה וחוסר אמון מוחלט בין ראש העירייה לגזבר והיועצת המשפטית" - כך כותב מבקר המדינה בדוח מיוחד שהקדיש לעיריית נצרת עילית ולעומד בראשה, שמעון גפסו.

המבקר חושף מערכת יחסים בעייתית בין גורמי מפתח בעירייה, שתפקידם לדאוג לניהול תקין ולשמירה על הסף, כפי שפורסם לפני כשבועיים ב"גלובס". המבקר מתריע כי מערכת יחסים עכורה זאת מובילה לליקויים ולאי סדרים בעבודת העירייה.

כך למשל, בהליך אישור תקציב העירייה בשנים 2010-2012 התגלה חוסר תיאום בין בעלי התפקידים. הצעת תקציב העירייה ל-2010 הועברה לאישור משרד הפנים ללא חתימת הגזבר ואת הצעת התקציב ל-2012 הכין משרד רואי חשבון חיצוני ולא גזבר העירייה, כפי שנדרש.

3 גורמים מרכזיים בעירייה - הגזבר, היועצת המשפטית והמבקר הפנימי - התלוננו בפני גפסו ובפני הממונה על המחוז בנוגע לתקציב. בין השאר הם העלו טענות לגבי רישום הכנסות מתאגיד המים בסך של כ-5 מיליון שקל ותקצוב חסר של פעולות הביקורת.

המבקר מצא כי גפסו אף ניתק את הגזבר, עופר לוי, ממערכת המחשב מרכב"ה, שנועדה לשפר את ניהול תחום ההקצבות והתמיכות לגזברי העיריות. גפסו סירב לחתום על הרשאה להנפקת הכרטיס החכם המאפשר שימוש במערכת לגזבר והעביר סמכות זו למנכ"ל העירייה.

"הסירוב לתת את כרטיס המרכב"ה לגזבר מנוגד לחוזר מנכ"ל, והדבר לא איפשר לו למלא את תפקידו וגרם לעיכוב בהעברת כספים ממשרדי הממשלה לעירייה", כתב המבקר.

עוד מעלה הדוח ביקורת קשה על שורה של מינויים לא תקינים. כך למשל, במכרז לתפקיד מנהל אגף קליטה בעירייה ב-2008 נבחרה מועמדת שלא עמדה בתנאי הסף. "ראש העירייה הודיע למנהלת משאבי אנוש כי הוא מוותר על דרישת הוועדה להגיש את המועמדת לבדיקות התאמה לנוכח ההיכרות עימה, וכי יש לקלוט אותה מיד לתפקיד", קבע המבקר.

עוד מציין המבקר כי היועצת המשפטית הזהירה את גפסו כי הוראה זו מנוגדת להוראות הדין.

הדוח מותח ביקורת גם על ריבוי העוזרים והיועצים האישיים לראש העירייה, מעבר למכסה המותרת: "משרד המבקר רואה בחומרה העסקה של 4 עד 5 עוזרים ויועצים אישיים לראש העירייה בהיקף כספי שבין כ-750 אלף שקל ל-918 אלף שקל בשנים 2009-2011, שלא על-פי חוזרי מנכ"ל המאפשרים לו למנות שני עוזרים או יועצים בלבד".

לוד: בזבזנות ומינוי מקורבים

"אף שהמדינה השקיעה רבות בניסיונות לשיקומה של לוד, טרם ניכר שיפור משמעותי במצב העיר ובאיכות חיי תושביה", כך קובע דוח מבקר המדינה.

המבקר מצביע על כישלונן של שלוש תוכניות לשיפור מצבה של לוד שהתקבלו בממשלה. על-פי הדוח, התוכניות לא חוללו מפנה במצב העיר. זאת, בשל התוכניות עצמן, שהיו כלליות מדי ולא נתנו ביטוי לבעיותיה הייחודיות של העיר, אי-העברת תקציבים מהממשלה וכן חוסר פיקוח על התוכניות מצד הממשלה. המבקר גם מצביע על ליקויים בדיווחים שנמסרו על-ידי העירייה לממשלה.

המבקר מותח גם ביקורת חריפה על "איכותו הלא מספקת" של כוח-האדם בעירייה, ובעיקר בתפקידי ניהול. לפי הדוח, בעירייה מסתמנת תופעה נרחבת של העסקת קרובי משפחה שלא כחוק. כמו כן מצביע המבקר על חוסר יציבות באיוש תפקידים ניהוליים, ובפרט באיוש משרת המנכ"ל.

על אף שהמבקר מצביע על שיפור במצבה הכלכלי הקשה של העירייה, הוא טוען כי בשנים 2006-2010 לא נקטה העירייה צעדים להבראה, לחיסכון ולהתייעלות. בבדיקתו נמצא כי העירייה לא חייבה בארנונה נכסים רבים ואף מחקה חובות ארנונה רבים שלא כדין. חובות הארנונה לעירייה נאמדו בסוף 2009 בכחצי מיליארד שקל.

הדוח מותח ביקורת חריפה על פעילות העירייה בתחומי החינוך והרווחה. עיקר הביקורת מתרכזת במחסור חמור בכוח-אדם ובניצול לקוי של תקציבים. בין היתר, הדוח מתריע מפני מחסור חמור בכוח-אדם בשירות הפסיכולוגי, במדור קציני ביקור סדיר ובמחלקה לשירותים חברתיים.

המבקר גם מתריע מפני היעדר יוזמה של העירייה בהתוויית תוכניות ארוכות-טווח, בהתעלמות מדרישות הממשלה, ממצבן החמור של התשתיות בבתי-הספר ומבזבוז מיליוני שקלים מכספי ציבור בתחומי החינוך והרווחה.

"נתוני ניצול התקציב מעדים על כישלון העירייה במינוף כספים שהקציבה המדינה לטיפול באוכלוסיות המצוקה בעיר", נכתב.

המבקר מקדיש חלק ניכר מהדוח לביטחון הציבור ולטיפול בפשיעה בעיר. בדיקת המבקר מצאה כי בלוד נרשמו "הישגים נמוכים ביותר" ביישום התוכנית, וקבע כי יישום התוכנית לקה בחסר "עד כדי הקפאה" בשל תחלופה תדירה של כוח-אדם, כינוס לא סדיר של ועדות ויישום חלקי של חלק ניכר מתוכניות הליבה של התוכנית.

גורמים פוליטיים ברשויות מעורבים בעבודת התביעה, הפיקוח והרישוי

ראש עיריית נצרת עילית, שמעון גפסו, התערב בעבודת התביעה העירונית בנוגע לפעילות אולם אירועים בעיר. גפסו ביקש מהתובעת העירונית להקפיא צו סגירה שיפוטי שהוצא לאולם האירועים, הורה לה שלא למסור לבעליו את הצו, ומאוחר יותר הנפיק לאולם רישיון עסק בעת שעמד נגדו צו סגירה שיפוטי - כך עולה מממצאי ביקורת שערך מבקר המדינה ביחידות התביעה של הרשויות המקומיות, במהלך שנת 2011, והנכללות בדוח שפרסם היום המבקר, יוסף שפירא, על הרשויות המקומיות.

מהדוח עולה עוד כי מחלקת פיקוח ורישוי עסקים בעיריית כרמיאל העבירה דוחות עבירה בתחום רישוי העסקים לגורם פוליטי - ממלאת-מקום ראש העירייה, כדי שזו תבחן את המשך הטיפול בהם, וזאת במקום להעבירם לתובע העירוני לשם קבלת החלטה אם להעמיד לדין. דוחות קנס שנתנה מחלקת הפיקוח בוטלו על-ידה בעקבות פנייה מלשכת ראש העירייה או מסגניתו, או על-פי החלטת ראש המינהל לאיכות הסביבה ולתברואה, מבלי שהועברו לתובע העירוני.

רשות החניה העירונית ביטלה בשנים 2010-2011 יותר מ-400 דוחות חניה לפי הנחיית סגן ראש העירייה שכיהן ב-2010, בלי שהבקשות לביטול הדוחות הועברו לתובע העירוני לשם קבלת החלטה.

תובעים עירוניים נטולי הסמכה

עוד מצא המבקר סחבת בלתי מוסברת בפעולת יחידות התביעה העירוניות בחלק מהרשויות המקומיות. כך, יחידת התביעות בעיריית באר-שבע הפגינה שיהוי בטיפול בתיקי חקירה שהועברו אליה מיחידת הפיקוח.

מתוך 45 תיקי חקירה ברישוי עסקים שדגם המבקר, 3 תיקים כלל לא אותרו בלשכה המשפטית, ב-6 אחרים לא הוגשו כתבי אישום אף שחלפו בין 22 ל-47 חודשים מאז הגיעו התיקים למחלקה.

ב-30 מ-36 מהתיקים שבהם הוגשו כתבי אישום, הדבר נעשה לאחר פרק זמן ממוצע של 16 חודשים ממועד העברתם לטיפול היחידה.

ליקויים נמצאו גם בהליכי האישור וההסמכה של תובעים עירוניים. עיריית טירת הכרמל העסיקה תובע פנימי שלא קיבל הסמכה כלל מהיועץ המשפטי לממשלה. היועץ המשפטי הסמיך תובעים חיצוניים ברשויות מקומיות שונות ובוועדות מקומיות לתכנון ובנייה, שלא בהתאם להנחיות, שלפיהן תובע לא ישמש בכמה רשויות במקביל, שמספר תושביהן עולה על 20 אלף, ולא ישמש תובע חיצוני לתקופה מצטברת של יותר מ-7 שנים.