25% מתלמידי ישראל חברים של המורים שלהם ברשתות חברתיות - זאת בניגוד לחוזר מנכ"ל משרד החינוך, שפורסם בדצמבר 2011, שאוסר על קשרים בין תלמידים למורים ברשתות חברתיות - כך עולה מסקר "ללמוד עם טכנולוגיה" שנערך על-ידי בית-הספר לתקשורת במסלול האקדמי של המכללה למינהל.
עוד עולה כי כ-6% מהתלמידים במגזר היהודי חברים של 3 מורים ויותר ברשתות חברתיות, לעומת כ-23% מהתלמידים במגזר הערבי.
למרות האיסור של משרד החינוך, כ-60% מהתלמידים טוענים כי החברות עם המורים בפייסבוק וברשתות חברתיות אחרות תורמת במידה רבה מאוד עד בינונית לאווירה בכיתה. מנגד, עולה מהסקר כי 70% מהתלמידים שדיווחו שאינם חברים של מוריהם, כלל אינם מעוניינים בכך.
ואם כבר פייסבוק, שיעור התלמידים הערבים שאין להם חשבון ברשת חברתית כלשהי גבוה פי שבעה בהשוואה לשיעור התלמידים היהודים.
הסקר גם בחן את שילוב הטכנולוגיה כאמצעי לימוד בבתי-הספר בארץ, ונראה כי הפערים בין מגזרים ובין אזורים גיאוגרפיים גבוה במיוחד.
כך, עולה כי שיעור התלמידים הערבים שדווח כי מוריהם לא מלמדים באמצעות שום אמצעי טכנולוגי גדול פי שניים משיעור התלמידים היהודים. כמו כן, השימוש באמצעי עזר טכנולוגיים מדווח בצורה נרחבת יותר על-ידי תלמידים שמתגוררים באזורים בהם רמת ההכנסה החציונית גבוהה יותר.
למעשה, התלמידים מעודדים שימוש באמצעים טכנולוגיים כמו הצגת סרטונים, הקרנת מצגות, שימוש בלוח אינטראקטיבי ושימוש בעבודה משותפת על מסמכים, כחלק משגרת הלימודים. הסקר מראה כי ב-74% מהכיתות בישראל יש שימוש במקרן, כשרק ב-31% מהן משתמשים בלוח אינטראקטיבי חכם.
יותר מ-70% מהתלמידים טענו כי כל אחד מהאמצעים הטכנולוגיים הללו עוזר "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד" להבנת החומר הנלמד בכיתה. אך על אף השימוש שנעשה באמצעים טכנולוגיים, כ-42% מהתלמידים טוענים כי המורים כלל לא מלמדים אותם כדי למצוא מידע באינטרנט, וכ-51% טוענים כי לא לימדו אותם כיצד לזהות אם מידע שמצאו הוא אמין ומדויק.
עוד עולה כי בכל הקשור למתן חופש יצירה ומחשבה לתלמידים בעידן טכנולוגי שכזה, 80% מהתלמידים ציינו שמוריהם "אף פעם" לא מעודדים אותם ליצור ולהעלות לאינטרנט מידע ותוכן שקשור בשיעור.
הסקר מראה כי האינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד מהלימודים של התלמידים בשעות שמחוץ לכיתה. כך, בעת הכנת שיעורי-בית, התלמידים פונים "לעתים קרובות" או "תמיד" לויקיפדיה בשיעור הגבוה ביותר בהשוואה לעזרים טכנולוגיים אחרים, וכי כאשר התלמידים מבקשים להעשיר את הידע שלהם בנושא שלא קשור למטלה בית-ספרית, לרוב הם שואלים חברים ברשתות חברתיות.
הסקר נערך בראשותו של ד"ר יובל דרור, ראש מסלול תקשורת דיגיטלית ובמימון גוגל ישראל, ובוצע על-ידי מכון המחקר "מדגם". הסקר נערך בקרב כ-600 נסקרים בגילאי 12-17 מהמגזר היהודי (הלא חרדי) ומהמגזר הערבי.
לדברי ד"ר דרור, "מערכת החינוך בישראל מכירה בחשיבות ההטמעה והשימוש בטכנולוגיות הוראה מתקדמות בבתי-הספר. אולם, ברור כי יש קושי רב בשילוב הטכנולוגיות בפועל מזה שנים. נתוני ה-OECD לשנת 2009 מלמדים כי ישראל נמצאת במקום הרביעי מהסוף בשיעור בתי-הספר המחוברים לאינטרנט, ובמקום האחרון מבין המדינות בהן מתאפשרת גישה בפועל לאינטרנט עבור התלמידים.
הסקר מלמד רבות אודות חוסר מיצוי הפוטנציאל הטכנולוגי, הפער הדיגיטלי בין יהודים וערבים, ההשקעה בהוראת מיומנויות דיגיטליות והקשר בין מורים-תלמידים ברשת החברתית".
מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל ומנהל אזורי אפריקה ויוון, הוסיף כי "תחום החינוך מהווה מפתח לשמירה על המובילות הטכנולוגית של ישראל. כחלק מההשקעה בחינוך, יש חשיבות רבה להטמעת תהליכי לימוד והוראה עדכניים המתאימים לעידן הדיגיטלי. אנו בטוחים כי מחקר זה יסייע בגיבוש תובנות ודרכי פעולה נוספות לשם השגת יעדים אלה".
הרגלי הגלישה של צעירים בישראל הבדלים בין בנים לבנות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
