העמלה הצולבת יורדת? חברות האשראי מייקרות עמלות אחרות

חברות כרטיסי האשראי אינן יושבות בחיבוק ידיים, אלא יוצאות במהלך לבלימת השחיקה בהכנסותיהן, כתוצאה מהירידה בעמלה הצולבת. מבדיקת "גלובס" עולה כי בשלושת החודשים האחרונים, חברות כרטיסי האשראי העלו או שינו תנאים בעמלות שהן גובות מבתי העסק, בכדי לפצות על הירידה בעמלה הצולבת.

כאשר דיויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, הוביל את המהלך להורדת העמלה הצולבת, הוא ציפה כי הדבר יביא לירידה בעמלות הנגבות מבתי עסק.

ואולם מבחינה של הצעדים האחרונים עולה כי ייתכן והדבר יביא דווקא לתוצאה ההפוכה.

לאומי קארד, בניהולו של חגי הלר, וכאל, בניהולו של ישראל דוד שצפוי לעזוב בקרוב, הודיעו על העלאת עמלת הסליקה לבתי עסק - העמלה המרכזית בשוק זה. כאל הודיעה בשבועות האחרונים על העלאת העמלה בשיעור ממוצע של 0.2%-0.5%, ואילו לאומי קארד תעלה את עמלת הסליקה החל בינואר בשיעור ממוצע מעט נמוך יותר, של 0.1%-0.45%.

בלאומי קארד לא הסתפקו בהעלאת עמלת הסליקה, וייקרו שתי עמלות נוספות.

ראשית, החברה העלתה את עמלת הניכיון לבתי עסק בשיעור של 0.4%-1.5%. עמלת הניכיון היא העמלה שמשלם בית העסק לחברת כרטיסי האשראי בתמורה לקבלת התשלום לפני מועד הפירעון.

מקורבים לחברה טוענים כי העלאת עמלת הניכיון לא הוטלה על כל בתי העסק, אלא על סקטורים מסוימים, וזאת בהתאם לעלייה ברמת הסיכון במשק. נוסף על כך העלתה החברה גם את עמלת כרטיס התייר, בשיעור של 0.6%-1%. עמלת כרטיס התייר היא עמלה הנגבית משימוש בכרטיסי אשראי זרים.

מקורות בחברה מציינים כי העלאת העמלה הזו מהווה יישור קו עם המתחרים של לאומי קארד לאותה רמת עמלות.

ישראכרט, בניהולו של דב קוטלר, לא ייקרה עמלות, ולפי הערכות בחברה אין כוונה לעשות זאת בתקופה הקרובה. עם זאת, בחברה הוציאו לפועל צעד אחר לשיפור הכנסותיהם, כשהודיעו באוקטובר כי בתי העסק ישלמו עמלת סליקה גם במקרים שבהם בוטלו עסקאות. לפי הערכות, מדובר בממוצע ב-0.5% מהעסקאות, כך שמהלך זה צפוי להגדיל את הכנסות החברה ב-5-10 מיליון שקל בשנה.

כמו כן, בישראכרט החליטו לשים דגש על קיצוץ בהוצאות בכדי להתמודד עם הירידה בעמלה הצולבת ועם חוק ישראכרט. ואכן, הוצאות החברה ירדו ברבעון השלישי ב-6% לרמה של 278 מיליון שקל.

מישראכרט, לאומי קארד וכאל לא נמסרו תגובות לכתבה.

פגיעה בהכנסות של 500 מיליון ש'

למה מעלות חברות כרטיסי האשראי את העמלות? אחד הלקוחות שהתקשר לחברת כרטיסי האשראי ושאל מדוע הועלתה לו עמלת הסליקה נענה בתשובה: "זה בגלל ההרעה במצב הכלכלי", אבל זו ככל הנראה אינה הסיבה האמיתית ברוב המקרים.

בדצמבר אשתקד הודיע הממונה על ההגבלים העסקיים על המתווה הסופי להפחתת עמלת הסליקה הצולבת שמשלמות חברות כרטיסי האשראי האחת לשנייה. לפי המתווה, תרד העמלה הצולבת מ-0.975% עד ל-0.7% ביולי 2014.

מטרת המהלך של גילה הייתה להיטיב עם בתי העסק. הציפייה הייתה שעמלת הסליקה הצולבת, המהווה את המרכיב המרכזי בעמלת הסליקה, תגרור אחריה ירידה בעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי.

לכאורה, הירידה בעמלה הצולבת זניחה, ואולם כל פרומיל מהותי, הואיל וסך היקף השימוש השנתי בכרטיסי אשראי עומד על 200 מיליארד שקל בקירוב. לכן, הפחתת עמלת הסליקה הצולבת צפויה להביא לפגיעה בהכנסות חברות כרטיסי האשראי בהיקף שנתי מוערך של חצי מיליארד שקל.

בהתחלה ההכנסות נשחקו

בחברות כרטיסי האשראי זעמו אז על הכוונה: "ההמלצות הן רעידת אדמה ולא ציפינו להן", אמר מנכ"ל כאל במאי 2011. "אם ההמלצות תתקבלנה כמו שהן, השוק לא יהיה מה שהוא היה עד היום", התריע אז מנכ"ל ישראכרט.

ואכן, בשלב הראשון הפחתת עמלת הסליקה הצולבת פגעה בהכנסות חברות כרטיסי האשראי.

הכנסות שלוש החברות מבתי עסק עמדו בתשעת החודשים הראשונים של 2012 על 1.6 מיליארד שקל, שחיקה של כ-3% לעומת התקופה המקבילה, זאת בעוד היקף השימוש בכרטיסי אשראי דווקא עלה באותה תקופה ב-7%.

הנפגעת המרכזית הייתה ישראכרט, השחקנית הגדולה בתחום הסליקה, כשהכנסותיה במגזר זה נשחקו בכ-5% בשלושת הרבעונים הראשונים.

הצפי היה כי מגמת השחיקה תימשך ואף תגבר, לאור המשך הירידה הצפויה בעמלה הצולבת, והציפייה שחברות כרטיסי האשראי יתחרו ביניהן ויורידו עמלות סליקה בכדי להגדיל נתח שוק. אלא שנראה שהתיאבון לנתח שוק כבר לא כשם שהיה בעבר, בוודאי לא אם הוא מגיע על חשבון הרווחיות.

חברות כרטיסי האשראי ראו מה התחרות עשתה לענף הסלולר; מכיוון שלא קיים חשש כמו בחברות הסלולר ממתחרה חדש שיקום, הן מרשות לעצמן פיצוי בדרך פשוטה וקלה - העלאת העמלות.

 הפחתת העמלה הצולבת