המסחר במט"ח מתנהל היום (ה') בהתחזקות של השקל מול המטבעות המרכזיים. הדולר היציג נחלש מול השקל ב-0.56% לרמה של 3.726 שקלים, ואילו האירו ירד בכ-0.2% לרמה של 4.94 שקלים. בעולם הדולר נחלש בירידה מול האירו, סביב 1.324 דולרים לאירו.
"בהיעדר טריגרים ממשיים, עולמיים ומקומיים, הדולר-שקל ממשיך להחליק מטה, כמתוך כוח האינרציה", טוענים ב-FXCM. "הורדת הריבית של בנק ישראל לא הצליחה לאושש את המטבע האמריקני, וזאת עקב היעדרות סוחרי המט"ח הגדולים מחו"ל".
ב-FXCM מעריכים כי גם המשך התחזקות שוק המניות הישראלי תורם להיחלשות הדולר וכי הדולר-שקל צפוי לנוע בתחום של 3.70-3.75. עם זאת לגבי המגמה בטווח הארוך הם רואים התחזקות של הדולר: "הדולר-שקל עשוי לשנות כיוון כבר בתחילת השנה, לעבר 3.90".
לאחר שנגיד בנק ישראל סטנלי פישר החליט מוקדם יותר השבוע להוריד את הריבית לחודש ינואר ב-0.25% לרמה של 1.75%, אמש הוא חזר על החששות שלו לגבי הצמיחה העתידית של המשק ולגבי הגירעון התופח. בכנס שערכה חטיבת המחקר של הבנק ועסק במדיניות הפיסקלית פישר אמר כי "אם יהיה הכרח לשנות את כלל ההוצאה ולהגדיל אותו, דבר שאיננו רצוי, אני מעדיף שזה יעשה תוך עלייה במסים וקיצוץ משמעותי של הגירעון". (לסיפור המלא)
מנגד, שר האוצר יובל שטייניץ אמר אמש בראיון לגל"צ כי "אם ננהג באחריות כלכלית ותהיה מנהיגות חזקה בשנים הקרובות בראשות ממשלת נתניהו, כנראה שלא נצטרך להטיל מסים חדשים באופן משמעותי ב-2013". שר האוצר התייחס גם לתחזיות הצמיחה המעודכנות של בנק ישראל (צפי לצמיחה של 3.8% ב-2013 כולל הגז מ"תמר"), ואמר כי "הרבה מזה תלוי אם תהיה לישראל מנהיגות חזקה וממשלה חזקה.
בארה"ב, המשקיעים עדיין נושאים עיניהם לעבר וושינגטון, בציפייה כי מעצבי המדיניות יצליחו למצוא פיתרון למצוק הפיסקלי. הנשיא אובמה קיצר את חופשתו בהוואי וחזר לבית הלבן כדי להמשיך את הדיונים האינטנסיבים.
יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו התייחס לסוגיית המצוק הפיסקלי: "הדיווחים לפיהם נותרו לממשל האמריקאי ימים ספורים בטרם ימצה על פי חוק את תקרת החוב העומדת לרשותו מלמדת על הדחיפות הנדרשת באישרור הגבהת תקרת החוב הלאומי שתאפשר לבנק המרכזי להמשיך פעולות להרחבה כמותית. בין היתר באמצעות הזרמות הון כנגד רכש אג"ח בשנה הקרובה מתכנן הבנק המרכזי להגדיל את מאזנו מ-2.8 טריליון דולר לכדי 4 טריליון דולר. מהלכים אלה מחייבים את הגבהת תקרת החוב הלאומי שנסק בתוך שנים בודדות בכ-60% מכ-10 טריליון דולר לכדי 16 טריליון דולר וכעת מבקש הממשל להגדילו עוד יותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
