פלאניניץ'? כוסות רוח למת

ההחתמה של דארקו פלאניניץ' הצעיר, המהלך היחיד שעשו הצהובים לפני הכניסה לבית הקשה בו יתמודדו, הוא בגדר כוסות רוח למת ומשמעותו ברורה: מכבי הרימה ידיים בכניעה והבינה שאין ביכולתה להוות איום של ממש על כרטיס לפיינל-פור, ופניה קדימה לעונה הבאה.

***

כמעט מדי שנה מבצעת מכבי שינוי מהותי כזה או אחר לרגל השלב השני ביורוליג שהפך העונה לקשה בהרבה. המטרה כמובן היא שדרוג הסגל הקיים ותיקון הליקויים שנחשפו כדי להתמודד כשווים עם הקבוצה החזקות ביבשת. פיני גרשון הימר על צ'ארלס גיינס ודי בראון ששיחקו בליגות חזקות כטורקיה וסין, ובלאט עצמו הנחית בעונה שעברה את קית' לנגפורד כי ידע שעם ג'ורדן פארמר או בלעדיו - הקבוצה חייבת להביא ערך מוסף לקראת ההמשך. דווקא השנה - כשניק קיינר-מדלי לא מתאקלם ולא קיים, דייויד לוגאן חסר יציבות ולא תורם בשום אספקט מלבד נקודות, ריקי היקמן עוד לומד את המערכת וגיורגי שרמאדיני הופך לאירופי התורן שכושל - מכבי החליטה שלא להילחם על פליטי NBA או אמריקאים בעלי שיעור קומה וניסיון שיכולים לעשות טוויסט בעלילה.

"הקבוצה הנוכחית חסרת זהות", מודה גורם במועדון, "אם משווים את זה לשנתיים הקודמות, מספיק לראות את דווין סמית', שהיה בעיקר מחסל הגנתי ושחקן משלים לצד סקוררים, הופך לגו-טו-גאי בעל כורחו, השחקן היחיד ממנו בלאט יודע מה יקבל בכל ערב". וסמית', שומר מופלא, שחקן סופר חכם וכזה שיודע לספק נקודות כשצריך, הוא לא זה שיביא את הצהובים ללונדון בתחילת מאי. בטח שלא פלאניניץ'.

אמת, הקרואטי המוכשר שהגיע משירוקי הוא שחקן הפנים הטוב בליגה האדריאטית, נתון למעקב רצוף מצד קבוצות יורוליג ו-NBA ובצל המו"מ שניהל מול מכבי זכה למספר הצעות יוקרתיות נוספות. אבל הוא רחוק מלהיות מוצר מוכן. "מכבי היא למבורגיני וכל השאר הן מכוניות רגילות", הסביר פלאניניץ' את בחירתו, שרובה ככולה התבססה על השם הטוב והמסורת רבת השנים של המועדון. שני חוזים גבוהים יותר הונחו בידיו אך הוא חתם בקבוצה שהיתה חייבת סטאר שייכנס מיד לרוטציה ויהפוך לחלק משמעותי. לכזה שיסחוב קבוצה חסרת קו קדמי מאסיבי ואגרסיבי על גבו.

הנהלת מכבי, ששילבה בין פנטזיית החיפוש הלא נגמר אחרי הווייצ'יץ' הבא להשקעה שתניב מזומנים בהמשך הדרך, דחפה להחתמתו, בעוד שבלאט, כדרכו, דרש אופציה אמריקאית ומנוסה ברמות הגבוהות ביותר, שמבינה את יסודות הכדורסל שלו ומדברת בשפתו המעדיפה איזון בין אתלטיות וחכמה על כוח ופוטנציאל. פדרמן ושות' הוכיחו שוב מי כאן הבוס ומה סדר העדיפויות. אותם לא עניינו העובדות היבשות שמצביעות על כישלון כל שחקן אירופי בשיטה הקיימת (מצ'באן שפורח בגלטסראיי, פאפאלוקאס שבקושי שיחק וכעת בצסק"א ושרמאדיני שהיה נפלא בקאנטו). בלאט? הוא מבחינתם כבר הוציא בעבר מים מהסלע, אז אין שום סיבה שלא יעשה זאת שוב עם הטלאים אותם הוא מנסה לחבר לקבוצה.

***

זו העונה השלישית של בלאט במכבי בקדנציה הנוכחית. בראשונה החזיר את הצביון הישראלי, השיב את הרומנטיקה להיכל, ועם קבוצה ששיחקה בצורה הגנתית ומלהיבה גם שב אמון הקהל. זה נעצר רק בגמר. עונת 2011/12 הסתיימה אמנם בהצלבה, אך מכבי הפסידה לפנאתינייקוס בסדרה פנטסטית והפכפכה כשהיא מציגה את הכדורסל הלוחם והממושמע שמאמנה מטיף לו, ופינתה את הבמה בראש מורם. העונה הנוכחית, שהחלה בחריקות עם סאגת אוחיון והחתמת רוט כנגד רצונו של בלאט, מסתמנת כמבוזבזת וכותרתה היא החתמת פלאניניץ' שמצביעה על השבר המעמיק בין תפישת המנהלים החדשים יחסית למאמן שדרכו הוכחה כנכונה לא מעט פעמים. "זה הכי קרוב למלחמת עולם", אמרו בימים האחרונים בקבוצה.

זו גם המלחמה המבשרת את סופו הקרב של עידן מטרת הזכייה ביורוליג, ואולי גם באופק את סיום עידן בלאט.