משהו מוזר מתרחש בשנים האחרונות במחלקות העיצוב של יצרני הרכב הגרמנים. אחרי שנים של עיצובים מלהיבים, שהעלו על כבישי העולם רעיונות חדשים וסללו את הדרך לתעשיית הרכב העולמית כולה, נסוגו הגרמנים אל החיק החמים והבטוח של הכסף המבוגר.
אאודי A6, למשל, שהדהימה ב-1997 את תעשיית הרכב עם עיצוב אחוריים עגלגל ונועז, הפכה עשור וחצי לאחר מכן ללימוזינה שמרנית עם פנסים יוצאי דופן. המרצדס CLS עוצרת הנשימה של 2004 הפכה בגלגול המודרני לקופה עם קווים ידידותיים, שקורצים לפנסיונרים העשירים של פלורידה, ואילו עיצוב ה-A קלאס המקורית והמהפכנית הפך לעיצוב האצ'בק תקני. גם ב.מ.וו איבדה את הדרך במהלך השנים והתוצאה היא סדרות 5 ו-7 הנוכחיות, שנראות "מכובדות" ויוקרתיות ללא הכריזמה של דגמי העבר.
את העיצובים הללו עוטפות מחלקות השיווק הגרמניות בחומות של מלל מתוחכם כמו "שפת עיצוב חדשה", "עיצוב לדור ה-Y" או "מענה לטעמים משתנים". אבל מסתבר, שכאשר מחלקות העיצוב רוצות באמת, ולוחצות מספיק על המנהלים הבכירים - אותם ילידי שנות ה-50 שמקבלים כיום את ההחלטות בדירקטוריונים של מרצדס, אאודי וב.מ.וו - הן מצליחות לשחזר ולהפיק את הניצוץ היצירתי, שהפך את תעשיית הרכב הגרמנית למובילה העולמית.
סדרה 6 גראנד-קופה החדשה של ב.מ.וו היא הוכחה טובה לכך. אחרי שנים של תהיות, טעויות ותעיות, הצליחו מעצבי ב.מ.וו ליצור עיצוב שנכנס מיידית לספרי הקלאסיקה המוטורית. זהו עיצוב קופה-ארבע-דלתות הרמוני, מאוזן ומלא ביטחון, שפונה גם לרגש וגם להיגיון ומצליח לשדר לסביבה יוקרה מבלי לחטוא בראוותנות או בטעם רע, משהו בנוסח העיצובים חסרי הזמן של שעוני רולקס אויסטר וקרטייה פאשה. אמנם יהיה מי שיטען, שקל יותר להשיג אפקט חזותי כזה במכונית שנמתחת לאורך של כ-5 מטרים ולרוחב של כ-1.9 מ' - אבל עדיין, עובדה שאין כיום הרבה כאלה בשוק. האפקט שיוצר העיצוב הזה ברחוב הישראלי חוצה מעמדות וגיל. המכונית מושכת אליה נערים פעורי-עיניים, סטודנטים תפרנים, הייטקיסטים במאזדות וגם נהגים של מכוניות יוקרה בכל הגילאים. כמו במפגש עם דוגמנית על (או דוגמן על, תלוי במגדר), כולם מפגינים בקרבתה את שפת גוף המוכרת, שפירושה היחיד "גם אני רוצה".
עיצוב תא הנוסעים נצמד באדיקות לסדרות ה-5 וה-7 של ב.מ.וו. סביבת הנהג סולידית, פונקציונלית ונעימה לעין עם מערך מתגים מינימליסטי ומאורגן היטב, צג LCD צבעוני גדול, שעונים קלאסיים ומערכת תפעול תפריטים באמצעות עכבר רב כיווני. כל העסק מרגיש מהודק היטב ועטוי בחומרים איכותיים עם גימור עילי. הגג הנמוך יחסית (גובהה של המכונית 1.34 מ' בלבד) והמיקום הנמוך של המושב דורשים יותר גמישות בכניסה וביציאה בהשוואה למכוניות מנהלים מקובלות אך היושבים מאחור עדיין נהנים ממרווח ראש מכובד.
גם מרחב הרגליים נדיב, אם כי המכונית הזו מתוכננת בעיקר לשני נוסעים מאחור. הנוסע האמצעי יצטרך להשלים עם גב קשיח ותנוחת ברכיים מוזרה. בניגוד למכוניות קופה בעיצוב מסורתי, שנוטות לעיתים להקריב את נפח תא המטען לטובת העיצוב, מציעה סדרה 6 חלל אחסון מאסיבי מאחור.
תענוגות אסורים
כראוי לסדרה שמספרה 6, המכונית משלבת רכיבי שלדה שמבוססים גם על סדרה 5 וגם על סדרה 7 של החברה וזה אומר מתלים סופר-מתוחכמים, בסיס גלגלים ענק וצבא של מעבדי נתונים, בוכנות אלקטרו-הידראוליות, ממסרים ומנועי עזר, שתפקידו לספק את הטעמים של כל סוגי הנהגים. מי שחפץ בנהיגה ספורטיבית כהלכתה, נוסח ב.מ.וו "של פעם", יבחר באחד ממצבי התכנות הספורטיביים, כולל אחד ערמומי במיוחד שמקשיח את ההגה עד מאוד, מנתק חלקית את מערכת בקרת היציבות ומשחרר את זנבה של המכונית לחופשי בעת נהיגה אגרסיבית. מי שחפץ בשיוט שלו למרחקים ארוכים מוזמן לבחור במצבי הנוחות וליהנות מהיגוי נינוח, בידוד זעזועים מושלם ותחושת ריחוף נוסח סדרה 7.
בכל המצבים מומלץ מאד לנהגי ישראל לשמור עין תורנית על מד המהירות או להשתמש במגביל המהירות המובנה. כמו הרבה מכוניות בטריטוריית העל הזו, גם ה-640 גראנד-קופה מגיעה למהירויות גבוהות עם מעט מאוד תחושה של אינרציה. זה טוב לחובבי חשיפה, שרוצים לראות את המכונית שלהם מצולמת במצגת הבאה לעיתונות של משטרת התנועה. זה פחות טוב למי שרוצה לשמור על הרישיון.
כאשר מוצאים כביש פתוח ופנוי ממצלמות (משימה לא קלה בימינו) אפשר להפיק מהמכונית הזו תענוגות אסורים. 330 כוחות סוס ומומנט של 45 קג"מ, שזמין כבר ב-1,300 סל"ד, מאפשרים לייצר תאוצות נוסח "דראג" ולהשאיר פסים שחורים של גומי יקר מאד על האספלט. מנגד, אותה תיבה אוטומטית בת שמונה מהירויות, שתחת לחץ "יורה" הילוכים בקצב של מכונית מרוץ, יודעת גם למתן ולרסן את העברת הכוח בנהיגה יום-יומית רגועה ולהחזיר צריכת דלק (תיאורטית) של יותר מ-10 קילומטר לליטר.
ב.מ.וו 640 גראנד-קופה, עם ארבע דלתות, עולה בישראל 676 אלף שקל. המתחרה הישירה והיחידה כרגע בפלח הקופה-ארבע-דלתות, מרצדס CLS350, עולה כיום 620 אלף שקל. לכל אחת מהמכוניות הללו יש חסידים אדוקים משלה, וקרוב לוודאי שלא הפרש "זניח" של כמה עשרות אלפי שקלים יכריע בסוגיה. בשורה התחתונה אפשר לראות בגראנד-קופה ודומותיה צעצוע לעשירים. אבל אנחנו מעדיפים לאמץ דווקא את הגישה החינוכית: כבר מזמן לא פגשנו מכונית שמספקת מוטיבציה כה חזקה להצליח בחיים.
חלק מהמתחרות
מרצדס CLS350
ב-620 אלף שקל מציעה מרצדס את הדור האחרון של ה-CLS בגרסת ה-350. למכונית יש מנוע שמייצר 306 כ"ס ומסוגל להאיץ אותה מאפס ל-100 קמ"ש ב-6.1 שניות. בסיס הגלגלים קצר מעט מזה של הב.מ.וו אבל מספק שפע מרחב לרגליים לשני נוסעים מאחור
פורשה פנמרה 3.6
גרסת הבסיס של הפנמרה קופה-ארבע-דלתות המחוצנת של פורשה מתחילה בישראל במחיר של 785 אלף שקל. במחיר כזה מקבלים עיצוב שלא ניתן להתעלם ממנו ומנוע 3.6 ליטר בהספק 300 כ"ס שמאיץ את המכונית מאפס ל-100 קמ"ש ב-6.3 שניות
אאודי A7
ב-588 אלף שקל מציעה אאודי את גרסת ה-3 ליטר טורבו של ה-A7. מידותיה דומות לאלו של ה-640. מנוע הבנזין מייצר 300 כ"ס ובסיוע תיבה אוטומטית מתקדמת מאיץ את המכונית מאפס ל-100 קמ"ש ב-5.6 שניות בואכה 250 קמ"ש
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
