טיפסנו בשקט על הגבעה. ליד גדר האבן האחרונה נעצרנו בין צמחי שומר בר יבשים. ש' איזן את הטלסקופ. אחרי שהביט בו כל צרכו קרא לי ולאיתמר להציץ. נתתי לבני הצפר המושבע את זכות הבכורה ואחרי כמה דקות הוא פינה לי את מקומו.
ספארי.
בלי כרטיסי טיסה יקרים, בלי חיסונים.
באמצע רמת הגולן, 32 נשרים רוכבים על נבלת פרה, תוקעים את ראשם לתוך חלל בטנה המנוקב וזוללים.
כן, אני יודע שיש מי שנגעל עכשיו. זכותו. נשרים הם אכן ציפור בעייתית למראה, במיוחד כשאינה בשמיים. יש שיאמרו מכוערת. במובן מסוים הצדק עימם. במובן אחר - ממש לא.
אין חיות מכוערות. יש רק בני אדם המתנהגים באופן מכוער.
"הם נראים כמו זקנים בקופת חולים שמתווכחים מי היה קודם למרות שיש מספרים", צוחק ש'. ואכן, גם לנשרים יש מספרים. על הכנף. אות ועדות לכך שכבר טובעו (סומנו), בעבר. לא בעיה גדולה בהתחשב בעובדה שלא נשארו הרבה. ובכל זאת, נסו לדמיין מספור של נשרים.
קצת מפחיד. במיוחד כשאתה צופה בהם כך.
הטבע במלוא הדרו. כך לפחות זה נראה לי ואני מניח שלכל חובב טבע מתחיל כמוני.
אבל על איתמר וש', הצפר - המומחה הפרטי שלנו כבר שנים, אפילו להקה ענקית של 32 נשרים (ש' טוען שזה כנראה יותר מכל הנשרים של גמלא השכנה גם יחד), לא עושה רושם. הם כאן בשביל העוזניה השחורה, דורס ענק לא פחות אבל נדיר הרבה יותר. מישהו דיווח שיש אחת או שתיים כאלה בסביבה ולכן אנחנו ממשיכים הלאה אחרי זמן לא רב.
עד הערב אנחנו נוסעים בעוד ועוד דרכים לא דרכים, בתוך בוץ עמוק וטובעני להחריד, בשיפועים שאמורים היו להבהיל אפילו את ש' ואת הג'יפ שלו ובאורח פלא, לא מצליחים להלחיץ אפילו פולנייה היסטרית כמוני. אין עוזניה. רק עוד ועוד ציפורים "משעממות" כמו חוחיות צבעוניות להפליא, ירקונים, שלל ברווזים נדירים למדי וסליחה אם שכחתי משהו. בין ציפור אחת לאחותה, אנחנו טובלים בירוק ומוצאים אינספור כרכומים מרהיבים בלבן וכתום.
כמיטב המסורת בטיולים שלנו עם ש', יצאנו הרבה לפני האור הראשון ועד שהשמש שוקעת אנחנו לא נפסיק. מזל שחורף וב-17:00 חושך.
ב-17:30, אנחנו מתייצבים במסעדת מרינדו שבעין גב. ש' לא מרשה לי לשתות בירה, למרות שיש כאן בירה נהדרת ממבשלת בזלת השכנה. "יש סיכוי שתצטרך להחליף אותי בנהיגה בדרך חזרה", הוא אומר. מאוחר בלילה, בבית, תצחק אשתי ותגיד שהוא כנראה היה מאד נואש אם ביקש שאנהג בג'יפ שלו. אפילו אם זה רק בכביש 6.
הייתי כבר פעם במרינדו. יצור הכלאיים המוזר הזה, תערובת של מעדנייה ענקית ומשהו שמזכיר קצת חדר אוכל, לא ממש השתנה בשנים שחלפו מאז ביקרתי בו לראשונה, אם כי להערכתי אזור האכילה עבר שיפוץ כלשהו והוא עכשיו קצת יותר מזמין מבעבר. ועדיין, איך נאמר זאת בעדינות, ראיתי מסעדות יפות ממנה. את הפיצוי מקבלים בשיטוט חסר המעש לפני ואחרי האוכל בין מדפי המעדנייה העמוסה כל טוב, כולל, כמובן, מקררי בשר מתפקעים משלל נתחים ארוזים ומוכנים לבישול וצלייה בבית או בשטח, הישר מהמפעל של בעלי הבית.
אבל אנחנו כאן לא בשביל האסתטיקה. מורעבים ומותשים אנחנו מזמינים. אין לנו זמן, כוח או חשק להקדמות ואנחנו עוברים מיד לעיקר.
סטייק סינטה, סטייק אנטרקוט וצלעות וטיבון של טלה.
אפשר לסמוך
האוכל מגיע במהירות שיא. אנחנו מתנפלים. לרגע קט אנחנו נזכרים בנשרים.
הבשר מוגש על מחבתות ברזל חמות, כמעט חמות מדי. זה שומר על החום אבל מבשל אותו עוד קצת.
כל המנות סבירות ואפילו יותר מזה. לא מקום שהייתי רץ אליו לו התמקם ברחוב אחד העם בתל-אביב, אבל כאן, בהתחשב בשעה, בעייפות ובעיקר באופציות (ואני מכיר אותן היטב), מדובר במסעדת בשר ראויה ביותר. הגליל העליון ורמת הגולן מלאים במסעדות סטייקים. רובן המכריע לא מספקות את הסחורה, לפחות לא תמיד. על מרינדו אפשר כנראה לסמוך.
כל הסטייקים חתוכים אמנם דק מדי, אבל זו כנראה גם אשמתנו. לאט לאט, מתברר שכדי לאכול סטייק טוב, צריך להזמין אותו גדול. מה לעשות שזה יקר מדי וגם אין מקום בקיבה, כוח בפה ובעיקר קוטר מספיק בעורקים. 250 גרם זה לילדות, טוען ש' אבל אוכל כמו טאטלה.
הבעיה היחידה, שלי לפחות, היא שכל האומצות לא רק תובלו בפלפל בנדיבות, משהו שאני דווקא אוהב ומכבד מאוד, אלא גם הומלחו בעצבנות. לא צריך להמליח סטייק כשהוא על הגריל. זה מייבש אותו. לפי מה שקיבלנו, ההמלחה בוצעה אחרי שהבשר הורד מהאש וגם אם לא - הוא נשאר עסיסי. אבל למה כל-כך הרבה. אפשר הרי לתקן לבד אם חסר. יותר מדי אי אפשר.
אבל לא חשוב. הבשר טעים, התוספות קצת פחות - צ'יפס עבים ומעט סמרטוטיים, הפירה צבאי והסלט הירוק מלא בגזר. אבל שוב, אנחנו לא בררנים. לא כאן, לא עכשיו.
אני שוב חושב על הנשרים.
מרינדו: מול קיבוץ עין גב על כביש 92 (הצד המזרחי של הכנרת) 04-6658555. א'-ש' 09:00 עד אחרון הסועדים. המסעדה נפתחת ב-12:00
מחירים:
סינטה 250 גרם - 109 שקל
אנטרקוט 250 גרם- 99 שקל
טלה - צלעות וטיבון - 119 שקל
עוגת שוקולד חמה (סטנדרטי מינוס) - 36 שקל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
