חברת הביומד הישראלית שחולמת על גלולת אינסולין

בשבועות הקרובים צפויה להצטרף נציגה חדשה לחברות הביומד הישראליות שנסחרות בנאסד"ק. חברת אורמד, שמפתחת גלולת אינסולין בבליעה, הוקמה ב-2006 על בסיס מחקריה של ד"ר מרים קדרון מבית החולים הדסה, ומנהל אותה בנה, נדב קדרון. אורמד נסחרת בבורסה שמעבר לדלפק (OTC). ב-2006 היא מוזגה לשלד בורסאי, ובאחרונה גייסה 5.6 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, דבר שכנראה מעמיד אותה בכללים למעבר לבורסה הראשית. בעבר שקלה החברה להירשם גם לבורסה בתל אביב ול-AMEX, אך החליטה שהנאסד"ק הוא היעד שלה.

אורמד היא חברה קטנה ועצמאית, שעד היום גייסה כ-20 מיליון דולר. "הכול דרך הקשרים האישיים שלי", אומר קדרון, "מעולם לא השתמשנו בבנק השקעות. אמרו לי שעם התוצאות הללו, אולי אני צריך להיות בנקאי". המשקיעה הגדולה בחברה היא הקרן האוסטרלית Regals Fund, והמשקיע הפרטי הוא Leonard Sank. אורמד נסחרת לפי שווי שוק של 29 מיליון דולר, לאחר עלייה של 9% במחיר המניה בשנה האחרונה. קדרון מתגאה גם בכך שההנפקה בוצעה בפרמיה על מחירי שוק (בשכלול מחיר האופציות מדובר בדיסקאונט קל, אך פחות מהנהוג בהנפקות כאלה).

"ניסוי ביניים ישכנע חברות גדולות"

אחת היתרונות של קדרון ואורמד היא הקלות שבה מבינים משקיעים את המונח "גלולת אינסולין בבליעה". בעולם יש מיליוני חולי סוכרת שתלויים באינסולין, ושצריכים זריקות של החומר כמה פעמים ביום. גלולת אינסולין לבליעה היא סוג של "גביע קדוש" שאמור לחסוך את הזריקות.

אלא שהמונח "גלולת אינסולין" קצת מטעה. גם החברות המתחרות באורמד - ויש לא מעט כאלה - לא חושבות שהגלולות הללו יחליפו בקרוב את הזריקות אצל חולים שתלויים באינסולין. מערכת העיכול, ששונה מאדם לאדם ומשתנה משעה לשעה, היא לא הדרך להעביר כמות חומר מדויקת בזמן מסוים, כנדרש אצל החולים הללו.

חלום גלולת האינסולין המעודכן מתבסס על מחקרים שמצאו כי בשלבים המוקדמים של המחלה, לפני התלות המוחלטת באינסולין, החולים יכולים להפיק תועלת מתוספת אינסולין ממקור חיצוני. בנוסף, הצטברו עדויות כי האינסולין החיצוני מאט את קצב ההתדרדרות של הלבלב, ודוחה את מועד הופעת סיבוכי המחלה. חולים בדרך כלל ינסו לדחות ככל האפשר את המעבר למשטר של זריקות, וייתכן שלגלולה הם יתנגדו פחות.

קדרון מאמין שהגלולה תהיה טובה יותר לחולים גם ברמה הקלינית, ביחס לזריקה: "אנחנו מעבירים את התרופה דרך הכבד, שהוא ממילא האפסנאי של האינסולין בגוף. כך, התוצאה היא הפרשת אינסולין טבעית יותר". שוק הטיפול בחולים הללו מגלגל מיליארדי דולרים, בתרופות שאינן אינסולין.

אך גם אם החלום המעודכן הזה יתגשם, אורמד עדיין עומדת בפני סיכון טכנולוגי משמעותי, שבקרוב יעמוד למבחן. החברה צפויה להתחיל השנה בניסוי שלב II מול ה-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב) בכ-150 חולים, בכמה מרכזים רפואיים בארה"ב.

החברה השלימה בעבר ניסוי שלב I/IIa (ניסיוי יעילות ראשונית), שבו נמצא כי המוצר העלה את רמות האינסולין בדם בקבוצת הטיפול, יותר מבקבוצת הביקורת.

- הניסוי המתוכנן השנה מספיק גדול כדי לתת תשובה חד משמעית לחברת תרופות גדולה שמתעניינת במוצר?

קדרון: "כן, זו בדיוק המטרה שלו. מדובר בניסוי ביניים, שלדעתנו הוא מספיק גדול כדי לשכנע את החברות להיכנס איתנו לניסוי רב-מרכזי, שייחשב לשלב IIB".

נציין כי לרוב דרושה בניסוי זה תקופת מעקב של 90 יום, ואילו אורמד תסתפק בתקופת מעקב של 28 יום. זאת על מנת להיות משכנעת, אך גם לא לפשוט את הרגל. "היתרון שלנו הוא שמדובר באינסולין", מוסיף קלדרון, "כלומר, חומר שמוכר לרפואה ושהשפעתו מיידית. אנחנו מאמינים כי הניסוי יעלה כ-4 מיליון דולר בלבד".

אך גם אם החברה תראה כי היא מצליחה להעביר אינסולין לדם, עדיין יעמדו שאלות כמו האם מועברת כמות מספקת שמצדיקה את הטיפול; האם אלה כמויות מדויקות יחסית, שמתגברות על ההבדלים בין בני אדם, ואם יש סיכון למנת יתר של אינסולין; והאם מחיר הגלולה יהיה משתלם לעומת חלופת ההזרקה.

"הנקודה החשובה היא אם הצלחנו להאריך את התקופה שבה החולה אינו תלוי באינסולין". את הנקודה הזו יהיה אפשר להוכיח רק בניסויים גדולים וארוכים יותר, אך החברה מאמינה שנתונים מניסוי הביניים שלה ישכנעו חברה גדולה לקחת איתה את ההימור.

מפתחת מוצר נוסף לשוק גנרי

מה לגבי המתחרות? באחרונה, ולאחר זמן רב שבו חיפשה שותף, חתמה חברת ביוקון ההודית על הסכם עם ענקית התרופות BMS, בסכום שלא פורסם. ביוקון מציעה מוצר דומה לזה של אורמד, ונמצאת רק מעט לפניה בניסויים הקליניים, לאחר שבעבר נכשלה בניסוי שלב III. גם חברת נובו נורדיסק, מיצרניות האינסולין המובילות בעולם, נמצאת בשלב דומה של הניסויים במוצר שלה, לאחר שנטשה מוצר קודם, ובתחרות קיימות חברות נוספות בשלבים מוקדמים יותר.

- מדוע בחרתם בתחילת הדרך בשלד בורסאי, ולא בהון סיכון?

"חשבנו שהפוטנציאל של המוצר יביא לנו שווי גבוה יותר בבורסה, וגם הזמן לגיוס יהיה קצר יותר. הבורסה הייתה אז במצב אחר מהיום, וזאב ברונפלד, שהוא בעל מניות אצלנו, תמך בגישה. אני עדיין חושב שהמהלך הוא הצלחה. לגבי רישום בתל אביב, זה יהיה תלוי בתיאבון שלה לביומד. עד לאחרונה זה נראה רעיון ממש מוצלח, היום כבר פחות".

אגב זאב ברונפלד, לאורמד יש גם מוצר לטיפול באוסטיאופורוזיס שניתן בבליעה, והוא מפותח על ידי חברת אנטרה ביו מקבוצת די.אן.איי, שאותה מובילים ברונפלד ושותפו מני מור. "רישוי הטכנולוגיה לחברות נוספות מאפשר לנו להתמקד במוצר, ועדיין להציע למשקיעים שלנו פוטנציאל לעוד אפסייד", אומר קדרון.

כמו כן מפתחת החברה מוצר נוסף בתחום הסוכרת - גרסה בבליעה של תרופות ממשפחת ה-GLP1 analog, אותה תרופה שמעודדת את הפרשת האינסולין מהלבלב. "היום היא ניתנת בזריקה וגורמת לבחילות. אנחנו מאמינים כי המתן האוראלי יפחית את התחושה הזו, ולכן יש לו ערך, על אף שלמוצר שנמכר כיום יפוג בקרוב הפטנט, מה שיוריד את המחיר שלו. זהו מוצר שגם מוריד תיאבון, ולכן אנחנו מזהים קריצה לשוק ההרזיה. האם אפשר להביא מוצר עם ערך מוסף לשוק שבו נמצא מוצר גנרי זול יותר? בסופו של דבר זה תלוי רק במשווק".