"עסקת הצוק עדייין אפשרית; הליכה על הסף משתלמת לכולם"

למרות שמתרבים הסימנים לנפילה מהצוק הפיננסי מחר, 1 בינואר 2013, אמרו אמש (א') אנליסטים רבים, כי מחוקקים רפובליקניים ודמוקרטיים יצליחו להגיע לנוסחת פשרה, שתמנע את הנפילה מעוררת החרדה ברגע האחרון.

הדגש מונח על "הרגע האחרון", אומרים אותם אנליסטים. כל פשרה חייבת להיות כאובה מבחינת הטהרנים האידיאולוגיים בשתי המפלגות. אנשי הימין הקיצוני במפלגה הרפובליקנית אינם מוכנים לקבל העלאת מיסים כלשהי, גם לא על עשירים, כפי שדורש ממשל אובמה. חוגים ליברליים במפלגה הדמוקרטית מתנגדים בקנאות לכל ניסיון לפגוע במקבלי קצבאות ביטוח לאומי, כפי שדורשים הרפובליקנים.

אך לפי ידיעות שזלגו בסוף השבוע מחדרי הדיונים על גבעת הקפיטול, כל הצעת פשרה תכלול את שני הרכיבים האלה: הגדלת הכנסות הממשלה באמצעות העלאות שיעורי המס על עשירים, וקיצוצי ההוצאות הממשלתיות באמצעות ריסון תקציבי ביטוח לאומי. פשרה כזו תסלול את הדרך להצבעה מזורזת על חוק חדש, שיבטל העלאת מיסים אוטומטית על כל האזרחים, עשירים כעניים, וקיצוץ רוחבי ענקי בהוצאות הממשלה, שאמורים להיכנס לתוקף ב-1 בינואר.

כדי לגבש נוסחת פשרה שהגורמים הקיצוניים בשתי המפלגות יוכלו לבלוע, צריכים מנהלי המו"מ בכל צד לעורר רושם שמתנהל מאבק עז, שבו המתדיינים מקיזים אלה את דמם של אלה ושומרים בקנאות על האינטרסים האידיאולוגיים של חברי המפלגה שלהם, אומרים האנליסטים. הליכה על הסף, דשדוש מכוון עד לרגע האחרון ממש, 11.59, משרתים את הדימוי של מלחמת דת אכזרית. כשיגישו המנהיגים הדמוקרטיים והרפובליקניים את תוצאות המו"מ לחברי הסיעות שלהם, הם יוכלו לומר: עשינו באמת מה שיכולנו.

אבל בשלב זה, מדובר עדיין בספקולציה. המציאות הקרה היא ש-24 שעות לפני 1 בינואר לא הצליחו שני הצדדים להגיע לפשרה. המערכה העיקרית מתנהלת בין ראש סיעת הרוב הדמוקרטי בסנט, הארי ריד, וראש סיעת המיעוט הרפובליקני בסנט, מיץ' מקונל.

השניים בילו את סוף השבוע במשרדיהם על הגבעה וככל הידוע הם הצליחו להגיע להבנות ראשוניות לגבי גובה רף ההכנסות שמעליו יועלו שיעורי המס. לפי ניחושים עדכניים, הרף יהיה גבוה מזה שדרש אובמה, 250 אלף דולר בשנה, ויהיה כנראה 400 אלף או 500 אלף דולר בשנה. אך הרפובליקנים דורשים לשנות את שיטת חישוב תוספת היוקר למקבלי קצבאות ביטוח לאומי, וזאת הדמוקרטים אינם מוכנים לקבל.

שעות ספורות בלבד נותרו לריד ולמקונל להגיע להסכם. לאחר הכל, צריך להקדיש שעות רבות וטובות לאישור טיוטת ההסכם ביניהם בתהליך החקיקה הפורמלי בסנט ובבית-הנבחרים ולאישורו בקולמוסו של הנשיא. פרוצדורה כזו נמשכת שבועות, אם לא חדשים. אך הפעם מועד היעד הוא חצות הלילה שבין יום ג' ליום ד' (7 בבוקר ביום ד' לפי שעון ישראל). אם אכן ימומש הנס הזה, תבוטל העלאת מיסים אוטומטית על כל האזרחים, עשירים כעניים, וקיצוץ רוחבי ענקי בהוצאות הממשלה, שאמורים להיכנס לתוקף החל ב-1 בינואר.

על רקע מצוקת הזמן, פנה אמש מקונל לסגן הנשיא, ג'ו ביידן, בבקשה שהוא "יסייע לדמוקרטים להאיץ את המו"מ". לפי כמה ידיעות, המו"מ מתנהל עתה ישירות בין ביידן למקונל. אבל, כאמור, נכון ל-7 בבוקר יום ב' בישראל - המו"מ טרם הניב פירות.

סימן מבשר רעות הוא, שסנטור רפובליקני בכיר, לינדסי גרהאם, שביום א' בבוקר אמר שהנשיא אובמה ניצח את הרפובליקנים בקרב על הצוק הפיסקלי - סנטור זה חזר בו והוא גורס עתה, בחשבון הטוויטר שלו, שארה"ב תיפול מעל הצוק הפיננסי בעוד 24 שעות. צודק? עוד כמה שעות נדע.

קודם לכן, בבוקר יום א', אמר אובמה, כי למרות האופטימיות המסוייגת שלו בסוף השבוע, עדיין לא מסתמנת באופק פשרה שתמנע את נפילת ארה"ב מהצוק הפיסקלי. הוא הטיל את האשם לקיפאון על הרפובליקנים בקונגרס והזהיר שנפילה מהצוק הפיסקלי תגרום לירידות בשווקים הפיננסיים.

בראיון בתכנית "פגוש את העיתונות", ב-NBC, אמר אובמה: "הרפובליקנים אומרים, שהקדימות הראשונה במעלה שלהם היא לוודא שנטפל בגירעון באופן אחראי. אבל הדרך שבה הם מתנהלים מראה שהקדימות היחידה שלהם היא להגן על הטבות במס לאמריקנים העשירים ביותר".

נשיא ארה"ב רמז, שהוא יהיה מוכן לבטל לפחות מחלק מהקיצוצים האוטומטיים בהוצאות הממשלה (מדובר, בין השאר, בקיצוץ 500 מיליארד דולר מתקציב הפנטגון, הקיצוץ שמכאיב ביותר לרפובליקנים), אם הרפובליקנים יאותו להעלות את שיעורי המס על בעלי הכנסות גבוהות.

"אם נעלה את רמת הכנסות הממשלה ע"י כך שהעשירים ישלמו קצת יותר מיסים, יהיה די בכך למנוע את הקיצוצים האוטומטיים בתקציבי המשרדים הממשלתיים, צעד שתהיה לו השפעה חיובית על הכלכלה בטווח הארוך", אמר אובמה.

"עד עכשיו לפחות הקונגרס לא הצליח להפיק משהו", הוסיף הנשיא. "זאת, לא מפני שהדמוקרטים בקונגרס אינם מעוניינים להתקדם ולשתף פעולה, אלא מפני שיו"ר בית-הנבחרים, ג'ון ביינר, ומנהיג סיעת המיעוט הרפבוליקני בסנט, מיץ' מקונל, מתקשים לקבל את העובדה שצריך להעלות במקצת את שיעורי המס על האמריקנים העשירים ביותר, כחלק מעסקה כללית להפחתת הגירעון התקציבי".

הוא דחה האשמות שהדמוקרטים הם סרבני פשרה בדיוק כמו הרפובליקנים. לטענתו, הדמוקרטים, על כל המגרעות שלהם, מגלים באופ עקבי נכונות לפשרות. הוא הדגיש, שהצעות הפשרה שהוא, אובמה, הניח על שולחן הרפובליקנים עוררו את זעמם של דמוקרטים רבים.

"מה שאני רוצה להשיג הוא שמירה על קיצוץ במיסיהם של 98% מהאמריקנים", הוסיף אובמה. "אינני חושב שמישהו רואה בכך אג'נדה ליברלית-שמאלנית. היו זמנים שזו היתה האג'נדה הרפובליקנית".

אם לא יופשר הקיפאון, אם הרפובליקנים יוסיפו דלחות את הדרך שמתווה הבית הלבן להפחתת הגירעון התקציבי, השווקים הפיננסיים יתחילו להידרדר, הזהיר הנשיא.

"מה שבולם אותנו הוא חוסר יכולת התפקוד כאן, בוושינגטון", אמר אובמה. "אם אנשים יתחילו לראות, ב-1 בינואר, שלא נמצא פיתרון לבעיה, שלא עלה בידינו להפחית את הגירעון בתקציב מפני שהרפבוליקנים לא מוכנים לקנות את העסקה שאני מציע להם, אם אנשים יראו שמיסיהם עולים, כלומר שהוצאות הצרכנים עומדות להתכווץ, כאשר העם יראה את כל ההתפתחויות האלה, ברור שתהיה לכך השפעה שלילית על השווקים".