נשיא (לא) לכל עת

ברגע שנשיא המדינה, ולא משנה מיהו, משחרר הצהרה מדינית או מעין מדינית, נאספים כל החשודים בכיכר העיר, גם מהימין וגם מהשמאל. זה ריטואל עוד מימי הנשיאים הקודמים לדורותיהם. אלה הטוענים היום שהנשיא אינו רשאי להתבטא בנושאים פוליטיים הם בדיוק אלה שטענו אתמול את ההיפך. הכל תלוי בסוג האמירה. אם היא נוחה לי - אני בעד חופש הביטוי של הנשיא. לא נוחה - נגד. מה שמפליא זה שהמשתתפים הקבועים בריטואל מדקלמים באותו הלהט גם את הבעד וגם את הנגד, ואפילו סומק קל לא נשמע בקולם העסקני.

הבעירה בעצמות

מאוד קשה, אולי בלתי אפשרי, לאתר פוליטיקאי שמסכים עם אמירה פוליטית של הנשיא, ולמרות זאת מתכחשים על זכותו לומר אותה. זה נכון גם להיפך, כמובן. שמעתי הבוקר (ב') ברדיו את בתו של הנשיא, צביה ולדן, טוענת כי לאביה יש את זכות ההתבטאות הפוליטית, בין השאר בגלל שזה בוער בעצמותיו. מה תאמר ולדן אם מחר יהיה נשיא ימני שמאותם טעמים יאמר, למשל, שיש לספח את הגדה? היא תסכים לזכותו לומר זאת מטעמים של בערה בעצמות?

איפה פה הקונצנזוס, יחימוביץ'?

מי שאכזבה אותי בעניין זה היא שלי יחימוביץ'. חלק מהצלחתה הפוליטית נזקף למה שנתפס כיושר אישי, כנות וחשיבה מחוץ לקופסה, בעיקר מחוץ למחנה. אתמול היא זייפה את האקורד הזה. הנשיא ביטא את הקונצנזוס, היא אמרה. שזה פשוט לא נכון. הרי אם זה היה נכון, הנשיא לא היה צריך להתבטא, לא כן? הנשיא מצא לנכון להתבטא דווקא מכיוון שהנושא הפלסטיני בכלל, ואבו מאזן בפרט, נתון במחלוקת קשה וקוטבית. והנשיא, הרי זה ברור, ביקש להשפיע לטובת אחת הדעות, ולא לבטא דעה המקובלת על הכל, או על הרוב.

מתווכחים על המחיר

יש המבקרים את הנשיא לא על האמירה ולא על המהות, אלא על העיתוי. שבועיים לפני בחירות. אני אומר שברגע שמתחילים לשאול איפה, מותר, מתי מותר וכמה מותר - הופכים את הנשיא לאדם פוליטי. כי עכשיו כבר מתווכחים על המחיר, וזה אומר שקיבלנו את העיקרון שלנשיא מותר להתבטא פוליטית. מכאן נותר רק פסע לנשיא פוליטי, שזה בדיוק מה שלא צריך להיות, ומה שלא התכוונו שיהיה.

להיות צודק - בשקט

כדי לסבר את האוזן: אני מסכים עם כל מילה שאמר הנשיא בנושא הפלסטיני. אומר יותר: הייתי מאושר אם שמעון פרס היה יכול להיות ראש הממשלה שלנו. אין בשטח מוכשר וכשיר ממנו. אבל הוא לא. אני יכול להצטער על כך, אבל אני לא יכול ולא רוצה שהנשיאות תקבל זכויות השמורות לנבחרים. מדובר בפרס או בכל אחד אחר. אני חושב שכל מי שמוסד הנשיאות חשוב ויקר לו צריך לאמץ עמדה זו.