רכבת ההרים של המעוף
העולות של 2012
שנת 2012 בבורסות העולם
בשבועות האחרונים גבר אמנם החשש מפני המצוק הפיסקאלי בארה"ב, ומשבר החוב בגוש האירו מעיב על שוקי ההון זה תקופה ארוכה. אבל כשמסתכלים על התשואות שהניבו השנה המדדים המובילים ברחבי העולם, נראה שבסך הכול הייתה שנה טובה. בארה"ב, מדד דאו ג'ונס סוגר את השנה עם תשואה של כ-5.9%, ומדד S&P 500 רושם תשואה של כ-11.5% (כל הנתונים נכונים ל-30 בדצמבר).
המדד הבריטי FTSE 100 עלה ב-6.3%, ה-DAX הגרמני זינק ב-29.1%, ובצרפת נהנו המשקיעים מתשואה של 14.6%. מגמה דומה עולה מבורסות המזרח: מדד ניקיי 225 היפני וההנג סנג של הונג קונג עלו ב-22.9% וב-23%, בהתאמה. המדד הסיני CSI 300 אמנם נשרך מאחור, אך גם הוא מסכם שנה חיובית, עם עלייה של 5.7%, אחרי חודש דצמבר חזק בבורסות הסיניות.
"השנה החולפת תיזכר כשנה שבה הכלכלה האמריקאית החלה להראות סימני התאוששות אמיתיים ממשבר 2008, בעיקר עקב המשך הזרמת הכספים לשווקים, ומנגד נאלצו מנהיגי אירופה לנקוט צעדים ברורים כדי להבהיר למשקיעים באופן מוחלט שגוש האירו לא יתפרק", אומר אייל סגל, מנכ"ל תכלית. "כתוצאה מכך, מדדי המניות בבורסות המובילות לא נותרו אדישים, והגיבו לנתונים בהתאם", הוא מוסיף.
בעזרת תכלית סיכמנו את השנה החולפת, ואלה התשואות הבולטות שהושגו בה.
302.8% - את התשואה הפנומנלית הזאת השיג בשנת 2012 מדד המניות של ונצואלה, IBVC. המדד, שמורכב ממניות 15 החברות הגדולות והסחירות ביותר בבורסה של קראקס, התחיל את השנה ברמה של כ-117 אלף נקודות, ומסיים אותה ב-471 אלף נקודות. הנתון הזה מרשים אף יותר כשלוקחים בחשבון שהמדד היה גם המצטיין העולמי של שנת 2011, אז רשם תשואה של כ-80%.
ונצואלה, מדינה דרום אמריקאית בעלת אוכלוסייה של כ-28 מיליון איש, תלויה מאוד בתעשיית הנפט שלה, שמראה לאחרונה סימני חולשה. הנפט אחראי לכ-90%-95% מהיצוא של המדינה, ומהווה מקור ראשי להוצאות הממשלתיות.
בשנה האחרונה נבחר נשיא ונצואלה המכהן, הוגו צ'אבס, לכהונה רביעית. צ'אבס, שסובל ממחלת הסרטן, ועבר כמה ניתוחים בתקופה האחרונה, מכהן בתפקיד משנת 1998, ולפני שבועות אחדים מינה לעצמו לראשונה יורש - סגנו, ניקולאס מדורו.
צ'אבס הבטיח להעמיק את "הסוציאליזם של המאה ה-21", ובינתיים הצמיחה בכלכלת ונצואלה מתבססת בעיקר על גידול בהוצאות הממשלתיות. ברבעון השלישי של 2012 צמחה כלכלת המדינה בשיעור של 5.2%, האבטלה הגיעה לשיעור דו-ספרתי, ושיעור האינפלציה מתקרב ל-30%. אך בכל הקשור לבורסה - החגיגה, מסתבר, נמשכת.
49.6% היא התשואה שרשם ב-2012 המדד המוביל במצרים, EGX 30. ה"ריבאונד" במדד המצרי הגיע לאחר שהתחיל את השנה בשפל של שלוש שנים, על רקע אירועי האביב הערבי, שהובילו להדחת הנשיא הקודם, חוסני מובארק. השנה, נראה שלפחות חלק מהאי-ודאות התפוגגה, יחד עם זאת, המדד עדיין לא חזר לרמתו מלפני שנתיים.
מדינה נוספת שבלטה לטובה היא טורקיה, שבה המדד המוביל ISE National 100 זינק ב-53.3%, ונסחר קרוב לשיא של חמש שנים. גם אסטוניה בלטה עם עלייה של 38.2% במדד TALSE, שכולל את כל המניות שנסחרות במדד הראשי והמשני של בורסת טאלין.
מדדים מצטיינים נוספים שהשיגו למשקיעים בהם תשואות דו-ספרתיות הגיעו משווקים מתעוררים באסיה: המדד הפקיסטני זינק ב-49.3%, בתאילנד נהנו המשקיעים מתשואה של 35.9%, המדד של לאוס הניב למשקיעים בו תשואה של 35.1% ובפיליפינים התשואה הגיעה ל-33%. מי שמשקיע באפריקה, ובחר בתחילת השנה בבורסות של קניה וניגריה, סוגר את שנת 2012 עם תשואות של 39.3% ו-34.4%, בהתאמה.
60.7% היא הנפילה במדד המוביל בקפריסין, General Market Index CSE, בשנה החולפת. זו השנה השנייה ברציפות שהמדד מוביל את הירידות בשוקי ההון בעולם. בשלוש השנים האחרונות מחק המדד למשקיעים כ-93% מהשקעתם. המדד, המכיל את כל המניות הנסחרות בבורסה של קפריסין, הגיע לשפל כל הזמנים בספטמבר האחרון, אז נסחר בשער של 85 נקודות, לעומת 116 נקודות כיום. לשם השוואה, רק לפני כשלוש שנים המדד עדיין נסחר ברמות של יותר מ-2,000 נקודות.
כלכלת קפריסין (שחשופה מאוד ליוון השכנה) מקרטעת, והצפי הוא לצמיחה שלילית של 2.4% ב-2012, להתכווצות נוספת של 3.5% בכלכלה ב-2013 ולירידה נוספת גם ב-2014, בשיעור של 1.3% - כך לפי נתוני הבנק המרכזי של קפריסין, שפורסמו לאחרונה.
שיעור האבטלה באי גבוה מ-10% ונמצא במגמת עלייה; בהתאם לכך, הצריכה הפרטית של אזרחי קפריסין יורדת. המדינה הקטנה הצטרפה לרשימה המתארכת של מדינות גוש האירו שנדרשות לקבל חבילת חילוץ כלכלית מהמוסדות הפיננסיים האירופיים, והצפי הוא שהחילוץ של קפריסין ייצא לדרך במהלך 2013.
34.8% היא התשואה השלילית שרשם המדד האוקראיני המוביל, Ukrainian Equities Index. המדד, שמורכב מעשר חברות בלבד (ושארבע החברות הגדולות בו אחראיות ל-60% ממשקלו), נפל ב-67% מאז השיא שאליו הגיע בחודש מארס 2011.
מגזר השירותים אחראי לכ-56% מהתמ"ג האוקראיני, התעשייה תורמת כשליש מהתמ"ג והיתר מגיע מחקלאות. כלכלת המדינה רשמה צמיחה שלילית של 1.3% ברבעון השלישי של 2012, ואוקראינה נמצאת כיום על סף מיתון.
המדינה צריכה להתמודד עם ירידה בתעשייה, התכווצות ברזרבות המט"ח ועלייה בגירעון המסחרי שלה. אוקראינה נפגעת מהמשבר העולמי משום שכלכלת המדינה מוטת-יצוא.
מדד נוסף שבלט לרעה השנה הוא המדד המוביל של מונגוליה, MSE Top 20, שירד בשנה האחרונה ב-16.9%. מונגוליה היא מדינה אסייתית דלילת אוכלוסייה ועתירת מרבצי פחם ומתכות, ששוכנת בין רוסיה לסין. המדד המונגולי הניב ב-2010-2011 תשואות מצוינות למשקיעים, עם עלייה של 232% בתקופה של שנתיים. אך ב-2012, כאמור, המגמה הייתה של מימושים וירידות.
כלכלת מונגוליה אמנם צומחת, וצפויה לסיים את שנת 2012 עם גידול דו-ספרתי בתמ"ג, אך קצב הצמיחה במדינה הואט בהשוואה לשנים קודמות.
במקביל נרשמה השנה ירידה חדה של 39% ביצוא במהלך הרבעון השלישי, בעיקר בשל ירידה ביצוא הפחם לסין.
מדדים אחרים שבלטו לרעה ברחבי העולם מגיעים גם הם מאסיה - המדד של קזחסטן נחלש ב-12.3%, ונסחר בשפל של יותר משלוש שנים וחצי. בסרי לנקה, מדינת אי הסמוכה להודו, איבד המדד המוביל כ-8% מערכו.
שנת הנדל"ן המניב והביוטכנולוגיה
2012 הייתה שנה טובה למשקיעים בנדל"ן מניב ובביוטכנולוגיה. מדד Real Estate Management and Development זינק ב-43.5%, ומדד MSCI World Biotechnology הניב 41.7%, מהתשואות הגבוהות ביותר במדדים הסקטוריאליים של MSCI.
מדד הפיננסים העולמי, שמכיל בנקים, בתי השקעות וגופים פיננסיים, התאושש ועלה ב-31.8%, אחרי נפילה של 30% ב-2011. גם מי שרכש מניות מתחום הקמעונות באינטרנט נהנה מתשואה של כ-35%.
מדד נוסף שהתאושש בשנה האחרונה הוא מדד הרכב MSCI World Automobiles & Components, שעלה ב-2012 ב-24.6%. ב-2011 נפגע המדד מירידות בביקוש העולמי ומהשפעת אסון הטבע ביפן, וירד אז ב-22%. המדד הכללי של תחום הבריאות (MSCI World Health Care), שבשנה שעברה כיכב עם כ-32%, הסתפק ב-2012 בעלייה של 14.5%.
המדד הסקטוריאלי הגרוע ביותר ב-2012 היה MSCI Diversified Consumer Services, שמרכז בתוכו מניות מתחומים שונים שנוגעים לצרכן, החל מלימודים און-ליין ועד ציוד ספא וטיפוח אישי, והוא נפל השנה ב-18.3%.
התשואות הטובות והגרועות של 2012
הגז המריא על חשבון הנפט
2012 הייתה שנה שבה ההתאוששות הכלכלית העולמית והזרמת הכספים המאסיבית לשווקים מצד ממשלות ברחבי העולם השפיעו על מחירי הסחורות. זאת נוסף על שינויי האקלים, שהשפיעו בתורם על מחירי הסחורות החקלאיות.
בענף האנרגיה נרשמו שתי מגמות מנוגדות, מחיר הנפט מסוג WTI, הנסחר בניו יורק, ירד השנה ב-11% בצל ההאטה בסין, והגיע לשפל של עשר שנים. מנגד, מחיר הגז הטבעי, הנסחר אף הוא בניו יורק, טיפס בכ-13%, הודות לגידול בביקוש לסחורה כתחליף לפחם המזהם. נוסף על כך, לאחר האסון בכור הגרעיני ביפן נתפס הגז הטבעי כמקור אנרגיה בטוח יותר.
עליות מחירים נרשמו במרבית המתכות. הביקוש לזהב הגיע השנה בעיקר מקרנות סל, על רקע המדיניות המוניטרית המרחיבה ברחבי העולם, ששלחה את המשקיעים לחפש הגנה מהאינפלציה. הזהב עלה השנה ב-7% ל-1,680 דולר לאונקיה. מתכת הכסף מסכמת עלייה של 14% ל-32 דולר לאונקיה.
בסחורות החקלאיות נרשמה תנודתיות. מחיר הקפה העולמי צנח השנה בכ-36%. מנגד, מחירי החיטה והסויה עלו ב-25% וב-23% בהתאמה.