דעה: מיזם הסיבים האופטיים של חח"י - הימור גדול

פרויקט הסיבים של חברת החשמל (חח"י) - פרויקט דגל עם חשיבות לאומית עליונה, כך מכנים אותו כמעט כל הגורמים המעוניינים בהקמתו, למעט שתי חברות התשתיות הנייחות בזק והוט. האומנם?

ערן יעקובי, מנהל מחלקת המחקר של דש ברוקראז', כותב במאמר שפרסם כי המכרז על מיזם הסיבים האופטיים של חברת חשמל יוצא לדרך בהשתתפות קונסורציום אחד, כלומר מכרז של משתתף אחד - ירצה יהיה מיזם, לא ירצה, לא יהיה מיזם. הסיבה נדונה בחודשים האחרונים בהרחבה: אם יקום, יזכה המיזם של חברת חשמל וקונסורציום ויה אירופה לקבלת פנים צוננת מאד.

עוד לפני שתסתיים השקעה במיזם של כמה מיליארדי שקלים בודדים והוא יעמוד בתנאים של פריסה אוניברסאלית, הבעלים המשותפים וחברת החשמל יעמדו מול שוק סיטונאי ושתי חברות תשתית (בזק והוט) המשקיעות בשדרוג הרשתות הקיימות שלהן. שוק סיטונאי במתכונת המסתמנת (בזק והוט מוכרות תשתית נייחת לחברות תקשורת אחרות), כמעט ומחסל מראש את סיכויי ההצלחה של המיזם. הרי לא סלקום ולא פרטנר מחכות למיזם על מנת להוזיל את עלויות התמסורת ולהיכנס לבתי הלקוחות לצורך אספקת חבילת שירותים מלאה, כאשר בהווה משתוללת תחרות עזה בשוק התקשורת.

התוצאה של כניסה בתנאי שוק כאלה, תהיה חוסר בלקוחות והכנסות קטנות שלא יצליחו לספק החזר סביר על ההשקעה. אבל זו עדיין רק הבעיה הראשונה. הבעיה השניה כבר תופסת תאוצה ברחבי העולם המודרני: תחליף לתקשורת נייחת המייתר השקעות חדשות כאלה כמעט לחלוטין.

בכל העולם מתקיים זה שנים, שיח לגבי הצעת קישור אחד ללקוח וחשבונית אחת ללקוח עבור השילוב של תקשורת קווית וניידת. נכון להיום, כאשר עוד ועוד רשתות הדור הרביעי הסלולרי (LTE) נפרסות ברחבי העולם, מפעילים רבים רואים בהשקעה זו כהשקעה תחליפית לפריסה קרקעית או עילית של רשת נייחת, אף אם מדובר באזורים בהם חיבורים נייחים זמינים באופן מלא לאוכלוסיה הרלוונטית. חלק מהמפעילים הסלולריים פועלים בכיוון זה על מנת לצמצם ככל האפשר את התשלום לחברות התשתית הנייחת. התוצאה היא ירידה דרסטית במחירי התקשורת הנייחת ללקוחות.

בארה"ב לדוגמא, המפעילים הגדולים פועלים בכיוון של איחוד התקשורת הסלולרית עם הקווית, על מנת לייעל את תקציב ההשקעות שלהם. הרעיון הוא אינטגרציה מלאה בין הרשתות ולא שתי תשתיות נפרדות. בעולם תקשורת בו מרבית ההכנסות מגיעות מפס רחב סלולרי ועדיין צומח מעבר לצמיחת הכלכלה באופן מובהק, ברור להיכן יופנה תעדוף ההשקעות.

בערים הצעירות ביפן, הסיפור דומה, אומר יעקובי. המפעיל הגדול ביפן NTT, בדומה לבזק בישראל, אינו יכול לשווק חבילה של נייח ונייד משולבת ולכן כדי לא לאבד לחלוטין את ההשקעה האדירה ברשת הסיבים האופטיים, הוא חתך בחדות את המחירים הנייחים. הרי לא כדאי לחתוך את מחירי הסלולר שהוא התחום הצומח.

ובחזרה לישראל: ההבטחות שמיזם הסיבים יהיה פרויקט דגל מוצלח בישראל, לא הביאו כמות מתמודדים כפי שראינו במכרזים להקמת רשתות סלולריות חדשות. הדעה הרווחת היא כי הסיטואציה בה יוצא המיזם לדרך, היא על גבול ההיגיון הכלכלי בלבד ונושאת עמה הימור לא פשוט. אנו טוענים כי בחינת המגמות בחו"ל בנוגע לתחליפים הסלולריים, הופכת את ההימור לגדול מאד עד בלתי סביר. לא הגיוני שהולכים לשפוך כאן מיליארדים רק כדי להקים רשת תמסורת לחברות סלולר שבמילא כבר מחזיקות ברשתות סיבים משלהן ו/או רוכשות תמסורת מבזק/הוט וגם לא עבור שחקנים קטנים שיכולתם לייצר החזר על המיליארדים הנ"ל היא אפסית. ההימור הולך וגדל ודרכים אחרות לעורר תחרות בשוק הנייח היו קיימות מתחת לפנס...