נו רמון, ככה רצים לאליפות?

חיים רמון ויתר מחזיקי המניות הרבים של הפועל ת"א עוסקים עכשיו בניתוח הטעויות שהובילו למשבר הנוכחי, שכולל ארבעה משחקי ליגה ללא ניצחון (רצף שכמוהו לא רשמה הקבוצה חמש שנים), ואובדן חמצן בדרך להמשך מאבק האליפות מול מכבי. הם שואלים את עצמם איך הפועל מאבדת נקודות בסיטונות מול קבוצות חלשות ממנה בהרבה, כולל נגד כל ארבע האחרונות בטבלה.

רמון ושות' ודאי מבכים על הסגל שנבנה לרוחב וממש לא לעומק, עם תחנת רכבת של 11 שחקנים שהצטרפו בקיץ למועדון - חלקם בינוניים (פטקוביץ', דנין), חלקם מביכים (פנטסיל, חיימוביץ'), חלקם אפילו לא קיבלו צ'אנס להוכיח את יכולותיהם העלובות (בן יוסף, קוטיניו).

רמון ושות' ודאי מצטערים גם על הכאוס שנוצר בקבוצה עם מחלתו של ניצן שירזי, והחלפתו דווקא ביוסי אבוקסיס הלחוץ והמלחיץ. אבוקסיס אמנם התחיל טוב, עם צבירת 18 נקודות מ-24 אפשריות במשחקיו הראשונים. אבל בכל פעם שנרשמו רעידות קלות בסיסמוגרף התוצאות, אבוקסיס התפרק לגורמים, עם התבטאויות נגד שופטים, אוהדים, מנהלים, שחקנים וכל דבר שזז בכדורגל הישראלי - ובכך דחף את הפועל עוד קצת למטה: מסתם קבוצת כדורגל בסחרור, לקבוצה שפועלת תחת פאניקה מוחלטת, קבוצה נטולת מנהיג מקצועי.

אבל למען האמת המצב הרבה פחות גרוע ממה שבהפועל משדרים, אם אחרי כל נזקי 16 מחזורי הליגה הראשונים הפועל נמצאת מרחק ארבע נקודות בלבד מהפסגה. כך שכל מה שהנהלת הפועל צריכה לעשות הוא להפוך דף ולחשוב על העתיד.

***

המחשבה על העתיד היא עניין מורכב בהתנהלות של מועדון כדורגל. בוודאי אצל בעלים שרק לפני יומיים ורבע לקח מועדון ורוצה להוביל אותו - לאן, בעצם? להצלחה ספורטיבית מיידית? לשפיות תקציבית שתאפשר שרידות לטווח ארוך? נכון לעכשיו בהפועל חושבים קצת עקום על העתיד. הנה הדוגמה הכי טובה לעניין: במועדון מדברים על מכירת טוטו תמוז. כבר עכשיו, בינואר, חצי שנה לפני שהוא מסיים את החוזה בקבוצה ומשתחרר ללא תמורה. זה מהלך שיש בו הכל חוץ ממחשבה לוגית. מהלך תמוה. לא צריך להגיש דוקטורט במדעי הכדורגל כדי להבין שתמוז הוא השחקן החשוב ביותר כיום בהפועל. הוא מלך השערים של הקבוצה בליגה עם שמונה שערי שדה (גם דמארי כבש שמונה, אבל שלושה מהם בפנדלים). בהתחשב במצב הבריאותי הקטסטרופלי של ורמוט בעונה הזאת, תמוז הוא השחקן היחיד בהפועל שבאמת מפחיד את הגנות היריב.

גם אם הפועל תביא חלוץ אחר במקומו, היא עדיין צפויה לספוג מכת מחץ לאספירציות האליפות שלה. הכלל הידוע בשוק ההעברות הוא שבינואר הרבה יותר קשה להביא שחקני רכש מוצלחים, קל וחומר שחקני רכש שאמורים להחליף את הכוכב הכי גדול שלך.

הטיעון הפיננסי שבהפועל מעלים כהצדקה למכירת תמוז, הוא במקרה הטוב קלוש. 500 אלף אירו מקסימום אמורים להיכנס לחשבון של הפועל מהעסקה הזאת (אין אפשרות להשיג סכום מפוצץ על שחקן שמסיים חוזה בעוד חצי שנה), כ-2 מיליון שקלים שמהם כמעט חצי מיליון שקל יעברו לגל יוסף והכח עמידר, בעלי 20% מהזכויות על השחקן. האם 1.5 מיליון שקל הם מה שמפריד בין הפועל ת"א, קבוצה שתקציב ההוצאות המקסימלי שלה העונה חצה את רף ה-50 מיליון שקל, לבין גאולה פיננסית?

***

בהפועל ת"א עדיין מלקקים את הפצעים מעידן טביב, שהרוויח ביושר רב את מסע הגירוש והסיקול הממוקד שעשו לו. אבל זה לא אומר שאין איזה שיעור או שניים שרמון ואנשיו יכולים ללמוד מהבעלים הקודם. בקיץ 2010, לאחר עונת הדאבל, שדרגה הפועל באופן משמעותי את המשכורות לשחקנים הבכירים, צירפה אליהם רכש נוצץ, ולקחה סיכון כלכלי גדול ביותר, למען סיכוי: אם הפועל לא היתה מעפילה לליגת האלופות - טביב ושותפו, מוני הראל, היו צריכים להביא עשרות מיליונים מהבית כדי לכסות את הגירעון. מספרים שבאותם ימים הראל נחרד מהסיטואציה, קיבל רגליים קרות ורצה לשחרר כמה שחקנים. טביב לא הסכים לוותר על הסיכוי, והסוף ידוע - הפועל הגיעה לצ'מפיונס ליג, הזרימה בתוך כמה חודשים סכומי עתק לחשבון הבנק שלה, וסיימה את העונה, כפי שפורסם ב"גלובספורט", ברווח תפעולי נדיר של 39 מיליון שקל.

הכדורגל האירופי השתנה מאז הפעם האחרונה שבה רמון היה מעורב בהפועל, בעשור הקודם, כחבר דירקטוריון. אבל אפשר לקוות בשבילו שהוא השלים פערים. למשל, שאפילו הדחה בפלייאוף של הצ'מפיונס ליג, משימה שגם עירוני קרית שמונה הקטנה ונטולת הניסיון האירופי עמדה בה, יכולה להעשיר את הקופה של הפועל ב-20 מיליון שקל בעונה הבאה. כמה טוטו תמוזים נכנסים ב-20 מיליון שקל?

בכדורגל לפעמים צריך להמר. אלא אם כן רמון גמר את ההימורים שלו בעצם הרכישה של המועדון.