רשתות השיווק קיבלו ארכה בעליית המחיר של שבועיים עד חודשיים מהספקים ("גרייס"), אך למרות זאת, העלו מיד את המחירים לצרכן, וזאת מבלי לחשוף בפניו את המידע - כך עולה מבדיקת "גלובס".
קמעונאי בשוק אומר בשיחה עם "גלובס" כי הרשתות קיבלו את ה"גרייס" - אך הספקים דרשו כי המחיר במדף לצרכן יעלה מיד, זאת כחלק מרצונם להגיע לסיכום על עליית מחיר בכל הרשתות.
שיטת ה"גרייס" אינה חדשה, וכבר לפני כמה שנים היא הפכה לכלי לאישור עליות המחיר ברשתות השיווק. בשיטה זו נהנות הרשתות מתקופה שבה הרווח שלהן על המוצרים גדל, על חשבון הצרכן. בנוסף, עליית המחיר מעלה את הרווח הסופי של הרשתות על כל מוצר, כיוון שהרווח הוא שיעור מהמחיר.
נזכיר כי בספטמבר 2012 נפרץ הסכר לעליות המחיר, כאשר חברת יוניליוור הכריזה על עליית מחיר גורפת במוצרי החברה, ובהמשך הצטרפו אליה כמעט כל חברות המזון והצריכה.
רוב רשתות השיווק, ובראשן שופרסל ומגה, ביצעו את עליית המחיר במדפי הרשת במועד שנקבע על-ידי הספקים וללא כל שהות. כך, למשל, הכריזה קוקה-קולה ישראל כי המחירון החדש, הכולל עלייה במחיר, ייכנס לתוקפו בתחילת נובמבר. במועד זה עלו מחירי המוצרים על המדף ברשתות.
על-פי קמעונאי בכיר, בחלק מההסכמים שנסגרו באחרונה קיבלו הרשתות פיצוי כספי חד-פעמי על אישור עליית המחיר.
לדבריו, "נניח, למשל, שאם רשת קונה מספק ב-20 מיליון שקל, והיא רוצה להעלות מחיר בשיעור ממוצע של 4%, אז היא מקבלת מהספק 1.6 מיליון שקל במקום 'גרייס' לחודשיים".
רמי לוי, בעל השליטה ברשת רמי לוי שיווק השקמה, אומר "אמרתי שיש לי 'גרייס', ושאני לא מעלה את המחירים עד שאני גומר את ה'גרייס'. את כל ה'גרייס' העברתי לצרכן", אומר לוי.
ברשתות השיווק מוחים על הביקורת וטוענים כי יש להפנות אותה דווקא אל הספקים, שנהנים מרווחים גבוהים בזמן שרווחי הרשתות נשחקים כתוצאה מהתחרות. בנוסף, אומרים שם כי התשומות של הרשתות עלו ובכלל זה שכר עבודה, חשמל, ארנונה ועוד.
"שיבדקו כמה הספקים מרוויחים על כל מוצר. אנחנו רק צינור. כמה קמעונאי מרוויח על קוקה-קולה? אפס או מינוס חמש? למה הרשתות צריכות להיות המנגנון הנבדק? למה בודקים את הש.ג.?", אומר קמעונאי ל"גלובס".
- יכולתם שלא לאשר עלייה מחיר גורפת.
"ואז מה? לא ישלחו סחורה, והצרכן יבוא בטענות. בשנת המחאה הרגשנו את העוצמה של הצרכן, והיום לא. הוא רוצה רק מותגים".
לדברי קמעונאי אחר, "אף אחד לא חייב לחשוף את המשא-ומתן מול הספק, כי מדובר בסודות מסחריים. לפני המחאה, כל חצי רבעון היה מחירון חדש. עכשיו, רק אחרי שנה העלו מחירים".
אף אחד לא קם / פרשנות
לאחר פרוץ חרם הקוטג', רשתות רבות דיברו בזכותו של הצרכן לקנות במחירים שפויים. לא מעט הבטחות הופרחו לחלל האוויר, וגם קמעונאים בכירים התחייבו שיעשו כל שניתן כדי למנוע את עליות המחיר.
קצת יותר משנה לאחר מכן, הצרכן הישראלי נותר לבד במערכה על יוקר המחיה, כשהוא נטול כוח וכמעט נטול השפעה.
גם אם בחלק מהמוצרים הייתה הצדקה לעליית מחיר, הרי שעל החלק האחר אף אחד לא התווכח, ודרישת הספקים לעליות מחיר נענתה במלואה. שוב התברר כי כשיש זהות אינטרסים כלכלית בין הספקים לרשתות השיווק, אף אחד לא קם להגן על הצרכן.
הצרכן הישראלי הפך לשק החבטות של כולם: מחד - של הממשלה שממשיכה להכביד עליו את העול במסים, אינה מרסנת את העלייה במחירי התשומות ואינה עושה צעדים של ממש להגברת התחרות בשוק. מאידך - הוא הפך לשק החבטות של הספקים, שפועלים כל העת לשמר ולהגדיל את שיעורי הרווח וזוכים ללחיצת יד מהרשתות.
באופן פרדוקסלי, דווקא התחרות הקשה בין רשתות השיווק הפכה לסוג של זרז לעליות מחיר. ככל שהרווחים נשחקו - כך גבר הלחץ של הקמעונאים לעליית מחיר.
העומס הכלכלי המוטל על הכתפיים הצרות של הצרכן הישראלי הפך כבר מזמן ללא הגיוני. הגורמים הפוליטיים והכלכליים ממשיכים לא לספור את הצרכן, שכורע תחת הנטל באין מושיע.
ואם מישהו ציפה שהמחאה החברתית תביא לא רק לשינוי ברגולציה, אלא גם בשקיפות כלפי הצרכן - כדאי שיבוא ויתבדה כבר עכשיו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
