מאבק בין עיריית רעננה לבעלי קרקע פרטיים, בעניין הקמת פרויקט לדיור בר השגה בעיר, הגיע השבוע לפתח המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שהגדירה לראשונה קריטריונים תכנוניים העונים על הגדרת דיור בר השגה.
מדובר בתוכנית להקמת 144 דירות בנות השגה, על קרקע בת 15 דונם, הממוקמת בפינת הרח' בורלא והנשיאים. הקרקע הייתה שייכת בעבר לבעלים פרטיים, אך הועברה בהסכמה לידי העירייה בשנת 1991 וייעודה הוגדר למבנה ציבור. ב-2008 החליטה העירייה לשנות את ייעודו למגורים כדי לבנות עליו פרויקט המיועד לזוגות צעירים הזכאים לדירות בנות השגה.
בינואר 2010 הפקידה הוועדה המחוזית את התוכנית להתנגדויות הציבור, ועם המתנגדים נמנו בעלי הקרקע המקוריים שטענו כי אם ייעוד הקרקע ישונה למגורים, יש להשיב את הקרקע לבעלותם.
בינואר 2012 החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לדחות את התוכנית שהגישה עיריית רעננה, מאחר שהוועדה סברה כי אם ישונה ייעוד הקרקע למגורים, יש להשיבה לבעלים המקוריים, אך במקרה כזה לא ניתן יהיה להבטיח שבעלים פרטיים יממשו את הפרויקט כדיור בר השגה שהוא מטרת התוכנית, ולכן דחתה את התוכנית. העירייה הגישה ערר על ההחלטה, שבו טענה כי ההסכם להעברת הקרקע אליה בתוקף, ועל כן דחיית התוכנית שגויה. בעלי הקרקע המקוריים דרשו את הקרקע בחזרה והבהירו כי אין חשש שהתוכנית לא תמומש על ידם. לטענתם, אם ייעוד הקרקע ישונה למגורים, הם יפעלו למימוש התוכנית.
הערר התקבל
המועצה הארצית נדרשה למעשה להכריע במצב שבו גם העירייה וגם הבעלים המקוריים טוענים כי יממשו את התוכנית אם הקרקע תהיה בבעלותם.
המועצה הארצית ציינה כי בין שהפרויקט ימומש ע"י יזם פרטי או ע"י העירייה, קידום תוכניות לדיור מוזל הוא צעד מבורך. עם זאת, ציינה המועצה הארצית, המונח דיור בר השגה טרם הוגדר בחוק, טרם נקבעו כללי המדיניות לגביו וטרם הוסמכו גופי התכנון לעסוק בו. המועצה דנה בכל זאת בשאלה כיצד יכולה תוכנית לענות על תכלית של דיור בר השגה, על בסיס הכלים התכנוניים הקיימים, הן מבחינת מאפייני הדירות והן מבחינת הגדרת האוכלוסייה שתתגורר בהן. מאחר שהמועצה הארצית אינה מוסמכת לקבוע הוראות בעלות אופי קנייני, כפי שהגדיר היועמ"ש של משרד הפנים עו"ד יהודה זמרת, המועצה אינה יכולה לקבוע סעיף בתוכנית המתייחס למחיר הדירות. התנאים היחידים שהיא יכולה להגדיר הם תכנוניים. המועצה קיבלה את הערר שהוגש על החלטת הוועדה המחוזית לדחות את התוכנית וקבעה כי ניתן להבטיח כי הפרויקט ישמש דיור בר השגה על פי קריטריונים תכנוניים בלבד. היא קבעה כי יש להגדיר שהאוכלוסייה הזכאית לרכישת הדירות היא זכאי משרד השיכון וזוגות צעירים הן ביחס לרוכשי דירות יד ראשונה והן ביחס לרוכשי דירות יד שנייה. לחלופין או בנוסף, חלק מהדירות ייועדו להשכרה. עוד קבעה כי גודל הדירות יקטן מזה שנקבע בתוכנית המקורית וינוע בין 60-90 מ"ר כולל ממ"ד. בעניין זהותו של מי שיקים את הפרויקט, השיבה המועצה הארצית את הדיון לוועדה המחוזית.
את בעלי הקרקע הפרטיים ייצגו עוה"ד אלי וילצ'יק, רווית צימנט וד"ר אתי רוזנבלום, ממשרד עורכי הדין כהן, וילצ'יק, קמחי ושות'.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.