"לוקסמבורג? מה איבדת שם?", שאל ידידי הטוב תוך הרמת גבה וחיוך מזלזל. צביטה קטנה בלב הזכירה לי שזה אכן אינו טיול המתאים לפרופיל הטיולים הרגיל שלי, כמי שמעדיפה מסעות הרפתקניים יותר, אבל לפני כמה חודשים פצעתי ברך, ומסלולים קשים אינם באים בחשבון בשלב זה. "מה איבדתי שם?", אני עונה לו. "לא איבדתי דבר, אבל נחכה ונראה מה אמצא".
לוקסמבורג היא דוכסות קטנה החבויה בין בלגיה, גרמניה וצרפת. אפילו בחוברות התיירות שהיא עצמה מפיקה היא מוגדרת כ"סוד הכמוס ביותר של אירופה". מה הפלא שבקושי מצאנו מידע באינטרנט ובספרים? הופתענו לגלות שבמדינה כל-כך קטנה (2,586 קילומטרים רבועים, חצי מיליון נפש) יש כזה גיוון - לא פחות מחמישה אזורים עיקריים, בעלי אופי שונה, המציעים סוגים שונים של טיולים: עיר הבירה לוקסמבורג ופרבריה, אזור הנהר מוזל, אזור מיוער המכונה שוויצריה הקטנה, הרי הארדנים, ועוד אזור המכונה ארץ הסלעים האדומים.
המרפסת היפה של אירופה
התחלנו בעיר. מרכז העיר לוקסמבורג הוא מקבץ של מדרחובים מרוצפים באבן, ובהם כמה כיכרות, שפע של חנויות, מסעדות ובתי קפה. זה האזור שבו נמצאים לשכת התיירות, בית העירייה ושוק איכרים בסופי שבוע. מכיכר החוקה (Place de la Constitution) תצפית מרהיבה, המומלצת גם ביום וגם בלילה.
הליכה קצרה מובילה משם לטיילת קורניש Corniche)), המכונה המרפסת היפה של אירופה, ובצדק. נשקף ממנה נוף עוצר נשימה אל רובע גרונד, הטמון בעמק ציורי שבו עובר נהר האלזט וסביבו מצוק תלול מרשים המכיל בתוכו מערכת מערות באורך כולל של 23 קילומטרים, שנחצבו בסלע. שבילי הליכה מובילים מטיילת קורניש אל העמק, אם כי ניתן להגיע גם ברכב. טיול רגלי לאורך הנהר יפרוס בפניכם מבנים מרשימים, גנים יפים, חומות, גשרים ציוריים ועוד.
הרובע המודרני של העיר נקרא קירשברג Kirchberg)), ובו גורדי שחקים מודרניים. יש בו מבנים מרשימים כמו בניין התזמורת הפילהרמונית, שנחנך ב-2005, בניין אליפטי המוקף בכ-800 עמודים עגולים, המדמים את צינורות האורגן שבתוך המבנה. כדאי לראות גם את מבנה הזכוכית המרשים של המוזיאון לאמנות מודרנית, שתוכנן על-ידי האדריכל יאו מינג פאי, שאחראי בין היתר גם לתכנון הפירמידה של הלובר ולבניינים ידועים נוספים. המוזיאון נבנה על רקע שלושה מגדלים משוחזרים של הביצורים העתיקים של העיר.
טיפוסים אורבניים יותר מאיתנו ימצאו עניין בשהות ארוכה יותר בעיר - עם שפע של מוזיאונים, מבנים עתיקים, מסעדות מעוטרות במזלגות מישלן ואירועי תרבות מגוונים. אנחנו בחרנו להסתפק בסיור קצר וממצה בעיר, ולצאת אל חיק הטבע.
דרך היין שלאורך הנהר
דרך היין מתפתלת לאורך הנהר מוזל (Moselle). לאורכה פזורים כפרים קטנים וציוריים, השוכנים למרגלות גבעות המשורטטות בשורות ובמשבצות של כרמים. לאורכו פארקים וטיילות, ומכיוון שביקרנו באזור בעונת הסתיו, נהנינו מהיופי המיוחד שהוא קיבל בגוני הצהוב-כתום-אדום של השלכת.
דרך היין היא גם קו הגבול עם גרמניה. מעברו השני של הנהר כפרים גרמניים, שגם בהם מגדלים כרמים. דרך היין מסתיימת אחרי 42 קילומטרים בעיירה וסרבילינג (Wasserbilling).
הגדרנו ל-GPS כיעד את העיירה שנגן (Schengen), שבמשולש הגבולות בין לוקסמבורג, צרפת וגרמניה. שנגן, עיירה קטנה המתמחה בייצור יין, התפרסמה כשנחתם בה "הסכם שנגן" ב-14 ביוני 1985 - ההסכם נחתם על-גבי אונייה על נהר המוזל, ועיקרו פתיחת הגבולות בין 29 מדינות באירופה, ללא הצורך לעצור לביקורת דרכונים ומכס בתחנת גבול. בעיירה נמצא מוזיאון אירופה, Musee Europeen Schengen, ובו מצגות על-אודות גוש האירו, וכמובן על-אודות הסכם שנגן.
אפשר לטייל כאן בדרכים רבות - משיט בספינת פאר ועד רכיבה על אופניים בקטעים שונים של המסלול (יש כמה וכמה תחנות להשכרת אופניים בכפרים שלאורך הדרך). אנחנו בחרנו בנסיעה רגועה ברכב, עם עצירות לאורך הנהר וצפייה בברווזים.
לאורך הדרך עיירות קטנות ציוריות עם מסעדות קטנות ומזמינות, המשקיפות על הנהר. האזור נודע בקולינריה שלו, כשהדגש הוא על דגים מהנהר ועל יינות האזור. עצרנו באחת המסעדות, והתאכזבנו לראות שאין כל אופציה צמחונית. כשקמנו לצאת, שאלה אותנו המלצרית, "למה אתם הולכים?". כשהסברנו לה שאנחנו צמחונים, סימנה לנו בידה לחזור ולשבת. בתוך שניות התייצב הטבח, ובחיוך סימן שהכול בסדר. כעבור זמן קצר הגיעו לשולחננו שתי צלחות עם מנות מאוד יצירתיות, שהוכנו על-ידי הטבח במיוחד עבורנו. את הטיול בחבל היין חתמנו בעיר Grevenmacher, בירת האזור. טיילנו ברחובות הצרים ובמדרחוב של העיר העתיקה והתבוננו בשיירי מבצר ימי ביניימי. גשר על הנהר מוביל לצד הגרמני. בעיירה כמה מרתפי יין המזמינים לביקורים ולטעימות.
יערות, נחלים, מפלים
עזבנו את דרך היין והתחלנו לטפס בגבעות לכיוון יעד הלינה שלנו, העיירה אשטנך (Esternach), שבשוויצריה הקטנה. הדרך חולפת בין כפרים עם פרות רועות באחו, באשטנך בחרנו ב-Grand Hotel, מלון ארבעה כוכבים, שבו קיבלנו, במחיר של צימר בצפון (650 שקלים ללילה לזוג) מיני-סוויטה, כולל ארוחת בוקר ושימוש חופשי במתקני הספא הנפלאים, שכללו בריכת זרמים חמה מקורה ומפנקת, סאונה, ג'קוזי וחמאם.
הטמפרטורות בחוץ ירדו לנקודת הקיפאון, ולכן העדפנו להתפנק בין זרמי הבריכה החמה ומפליה, ולא לצאת לסיור לילי בעיירה. בבוקר, לאחר שגירדנו את שכבת הקרח מהמכונית, דאגנו להשלים את החסר. בכיכר המרכזית נערך יום שוק תחת שמיים כחולים, ובו דוכני סחורות יד שנייה, ובהם גם סוחר עתיקות שהתגאה בשעון ייחודי.
ייחודה של אשטנך נובע ממיקומה כשער לטיולים בשוויצריה הקטנה, וכן מ"מצעד מרקד" שמתקיים בה מדי שנה, ב-Whit Tuesday (יום שלישי הראשון שאחרי חג השבועות). מאות אנשים בחולצות לבנות שיוצרים שורות של ארבעה-חמישה אנשים, כשכל שניים אוחזים במטפחת לבנה אחת, ומקפצים לקצב התזמורת הצועדת איתם. אשטנך היא המקום היחיד באירופה שבו מתקיימים עדיין מצעדים מסורתיים אלה, והאירוע מושך כמויות אדירות של תיירים.
Mullerthal Trail הוא מסלול הליכה או רכיבה על אופניים, באורך 110 קילומטרים, שעובר בנקודות הכי יפות של שוויצריה הקטנה. אפשר לעשות קטעים נבחרים קצרים יותר. המסלול עובר ביערות בין סלעים מרשימים, נקודות תצפית מרהיבות, נחלים זורמים ומפלים קטנים. אפשר לראות גם חלק גדול מהמראות בנסיעה ברכב, לעצור במקומות המסומנים, ומשם להמשיך בגיחות קצרות אל הסלעים או אל תוך היער. מי שזקוקים לעוד מנת אדרנלין, פארק הרפתקאות וטיפוס, Adventure Island, מחכה לו על אי באגם אשטנך, וכולל מסלול הליכה על חבל בגובה עשרה מטרים ועוד מתקנים.
כשניסינו לקבל מידע לאן לנסוע בשוויצריה הקטנה, קיבלנו תשובה "בכל הדרכים". סימנו לנו כמה יישובים כיעד, ונהנינו מהדרך בתוך היער, תוך עצירות רבות במפרצי החניה. העיירה Berdorf, למשל, ממוקמת בלב שוויצריה הקטנה על רמה הנשקפת אל העמקים ואל הנחלים המתפתלים בהם. סביב העיירה יש ריכוז של סלעים בצורות מוזרות ומרשימות. העיירה Beaufort מפורסמת בגלל שרידי הטירה מהמאה ה-12. כשמתקרבים לעיירה Larochette מתרשמים ממראה הטירה מהמאה ה-11, החולשת על האזור ממרומי הצוק. כביש מוביל במעלה ההר עד פתח הטירה.
סוף טוב לגוף ולנשמה
המשולש הצפוני של לוקסמבורג הוא חלק מאזור הארדנים (Ardennes) המשתרע על-פני שלוש מדינות: בלגיה, לוקסמבורג וצרפת. הארדנים מתאפיינים בגבעות מיוערות, בעמקים חבויים בין קירות תלולים שנחצבו על-ידי נהרות זורמים וכפרים מבודדים הבולטים למרחוק הודות למצודות החולשות עליהם.
העיירה ויאנדן Vianden)) ציורית במיוחד. היא יושבת בעמק שקירותיו תלולים, ובתוכו עובר הנהר Our. במרכז העיירה צוק גבוה ועליו טירה מרשימה מהמאה התשיעית. אפשר לעלות ברכבל לגבעה שממול, לנקודת תצפית יפה על העיירה, או פשוט לעצור לצד הדרך בירידות שלפני העיירה. אם אתם מטיילים עם ילדים שעייפו מטירות, תוכלו למצוא גם כאן פארק הרפתקאות עם מתקני טיפוס ועם גלישת חבלים. לא רחוק משם נמצאת העיירה Hoscheid ולידה "מסלול הצלילים" - מסלול באורך שישה קילומטרים וחצי של הליכה ביער, עם מצגות של כלי נגינה מעץ שהרוח מנגנת בהם.
יעד הלינה שלנו לאותו יום היה sur Sure Esch, עיירה ציורית היושבת על גבעה שבראשה מצודה, והנהר Sure חובק אותה מכל עבר. העיירה היא נקודת מוצא נוחה לטיולים. בקיץ אפשר לטייל כאן בסירה המופעלת באנרגיה סולארית. נהר ה-Sure פתלתל וציורי, ומספק תצפיות נוף נעימות מאוד.השילוב של יערות ירוקים עטורים בצהוב-כתום-אדום של השלכת ליד הכחול המתפתל של נהר סור, לצד שבילי הליכה מגוונים הוא אטרקציה נפלאה למטיילים בכל רמת כושר.
משם המשכנו ליעד הצפוני של המסלול שלנו: העיירה קלרבו (Clervaux). עיירה זאת ממוקמת בעמק צר ועמוק, לצד הנהר Clerve. מדרחוב חביב עם חנויות אופנה, מסעדות ובתי קפה מוביל אל הטירה המרשימה מהמאה ה-12 הנמצאת על גבעה וחולשת על העיר.
גם בעיירה הזאת הופתעתי מהמחירים הנוחים של בתי המלון. סוויטה ענקית, מדהימה ביופייה ובה שני חדרים גדולים (סלון וחדר שינה) מעוצבים ומצוידים בטוב טעם, עם אח מבוערת ועם ג'קוזי ענק, במלון בוטיק ברמה של חמישה כוכבים בקצה המדרחוב למרגלות הטירה, עלתה לנו 750 שקלים ללילה בלבד, כולל ארוחת בוקר נהדרת, ושימוש חופשי במתקני הספא המצוין של המלון.
נשאר לנו עוד יום אחד לטיול, אך מכיוון שמזג האוויר נעשה גשום וקריר החלטנו לתת לעצמנו סיום מפנק. חצינו את לוקסמבורג מצפונה לדרומה בתוך שעות מספר, והגענו לעיירת המרפא מונדורף (Mondorf les Bains). בעיירה מעיינות מינרליים חמים, וכן קזינו הכולל לא רק אולמות הימורים, אלא גם מסעדות, מלון ואולמי מופעים.
אנחנו התמקמנו במלון שבתוך האתר התרמלי, והתמסרנו למים החמים, לזרמים המעסים והמרגיעים ולמפלים שאפשר לעמוד מתחתם לעיסוי חזק יותר. באתר ארבע בריכות, שתיים פנימיות ושתיים חיצונית. טמפרטורת המים 37 מעלות. אפשר להגיע מהחדר בחלוק אל הבריכות הפנימיות, ומשם לשחות החוצה. בערב, כשהטמפרטורה בחוץ הייתה אפס, יצאנו אל הבריכות החיצוניות. בגלל הפרשי הטמפרטורה בין המים והאוויר, כוסתה הבריכה במעטה אדים, אשר שמר גם על האוויר בטמפרטורה נעימה.
בדרכנו חזרה לשדה התעופה נזכרתי בשאלתו של ידידי, "לוקסמבורג? מה איבדת שם?". לא איבדתי דבר, אבל מצאתי דוכסות קטנה ומגניבה.
מידע מעשי
הגעה: אין טיסות ישירות. אנחנו טסנו עם סוויס, עם עצירת ביניים קצרה בציריך. אפשר
גם דרך פרנקפורט, ולנהוג משם, או דרך פריז רכבת מהירה.
מומלץ להתחיל את הטיול במרכז מידע לתיירים הנמצא בעיר לוקסמבורג, ברובע Center. הנציג האדיב צייד אותנו בחוברות עשירות באינפורמציה ושמח לענות על כל שאלה. אל תצאו משם בלי החוברות Luxembourg Sight and Attractions,
ו-Luxembourg Eat & Sleep, וכמובן מפות.
בעיר לוקסמבורג מומלץ לנסוע באוטובוס בשיטת hop on - hop off בכרטיס ל-24 שעות עם אפשרות לעלות ולרדת באתרים שונים.