מצב חירום? גופים מוסדיים חייבים לחזור לפעול מהר

שעות ספורות לאחר רעידת אדמה, מלחמה או כל מצב חירום אחר כל גוף מוסדי כבר יהיה חייב להפעיל מוקד מידע טלפוני לקליטת פניות ציבור ולתת מענה לעמיתים, מבוטחים ולפרסם דרכי התקשרות עימו, וכן גם לתת מידע ושירותים באמצעות אתר האינטרנט שלו.

בנוסף, כל הגופים המוסדיים יצטרכו עד יממה לאחר תחילת מצב החירום להצליח ולשלם קצבאות מסוגים שונים (קצבאות נכות, זקנה וכו'), ולחדש פעילות מול גופים מוסדיים אחרים, גופים רלוונטיים בחו"ל, בנקים ורשויות רלבנטיות אחרות. לאחר מכן, ועד שבוע מהיקרות מצב החירום ומעבר לאופן פעילות שאינו שגרתי - ועד שבוע מהגשת תביעה על ידי מבוטח, המוסדיים יצטרכו לשלם מקדמה על חשבון תביעה בגובה סביר מהנזק המוערך.

כך עולה מטיוטת הסדרה שהוציא "המשכיות עסקית" במקרי חירום. באוצר מסבירים כי "לגופים מוסדיים תפקיד חשוב בכלכלת המדינה בכלל ובשוק ההון בפרט. משכך, גופים אלה מחויבים להבטיח את עמידותם במצבי חירום שונים, תוך המשך תפקוד רציף ותקין ומתן שירות לעמיתים ולמבוטחים", ולכן, "חוזר זה מתווה מסגרת פעולה מינימאלית לגוף מוסדי כדי לקיים המשכיות עסקית במצב חירום. אין בהוראותיו כדי למצות את כלל הפעולות האפשריות והנדרשות מכל גוף, בהתאם לתחומי פעילותו וסיכונים להם הוא חשוף, על מנת להעריך ולשפר את מוכנותו ויכולתו להמשיך לתפקד במצב חירום".

הסדרה חדשה זו מחליפה הסדרה ישנה בנושא ונובעת לדברי האוצר "לאור ההתפתחויות השונות בשוק ההון, ברגולציה ובטכנולוגיה ולאחר ביצוע ביקורות במספר גופים מוסדיים, לרבות תרגיל "נקודת מפנה 3", עלה הצורך בפירוט ההוראות והרחבתן".

בין היתר המוסדיים יידרשו לקבוע יעדי התאוששות וקדימויות על סמך ניתוח ההשלכות העסקיות של הפסקת פעילויות ולכל הפחות לקבוע מסגרת לחידוש מלא של הפעילויות העסקיות. בין הירת האוצר קובע כי המוסדיים לא יורשו לחלוק אתרים חלופיים לפעילות יחד עם מוסדיים אחרים שאינם באותה בעלות.