מי שני, יחימוביץ' או בנט?

המאבק על המפלגה השנייה בגודלה בכנסת הבאה מביא את שלי יחימוביץ' להצהיר היום שהיא לא תצטרף לממשלת נתניהו הליכוד ממשיך לרדת, הבית היהודי ממשיך לעלות ומשתווה בגודלו לעבודה עכשיו השאלה היא מי תהיה המפלגה השנייה בגודלה

אם רה"מ וסביבתו נכנסים לפאניקה בלי סיבה, הפעם יש להם את כל הסיבות להילחץ: הליכוד ביתנו רושם הישג חסר תקדים, וצולל לשפל של 32 מנדטים - כך עולה מסקר מכון רפי סמית, שנערך עבור "גלובס". כשבתוך חודשיים הליכוד ביתנו מאבד עשרה מנדטים, לצוות הקמפיין - ארתור פינקלשטיין, גיל סמסונוב, גדעון סער וגלעד ארדן - יש את כל הסיבות להיכנס להיסטריה. לשם שינוי, הפעם היא מוצדקת.

נתניהו, על פי הסקר הזה, הוא ראש הממשלה, אבל הליכוד כבר לא ביתנו. נפתלי בנט והבית היהודי, שנוסקים ל-16 מנדטים, שותים קולות לליכוד ביתנו, לא עם קשית אלא עם צינור 4 צול של מכבי-האש. למעשה, הבית היהודי כבר נראה יותר כמו וילה. מה שהתחיל כצריף רעוע, ממשיך לצמוח בקצב של המגדלים בתל אביב.

משה פייגלין לא פחות ימני מבנט, ויריב לוין לא פחות ימני מאיילת שקד, אבל בנט נתפס כצעצוע חדש, והציבור הישראלי, שמחפש פנים חדשות להתאהב בהן, כרגע מאוהב בבנט, שלא הספיק להתלכלך, והוא זוכה לתמיכה רחבה.

האפקט החילוני של בנט

כשפוזרה הכנסת איש במערכת הפוליטית לא העריך שהמפד"ל תהיה הטרנד של בחירות 2013. קוראים לה הבית היהודי, אבל בעצם זו אותה מפד"ל החבוטה, שירדה ב-2009 ל-3 מנדטים. מי העלה אז על דעתו שלפיד, שדיבר ערב השנה החדשה על 22 מנדטים, יגרוף בסקרים פחות ממחצית מכך (10), ושלי יחימוביץ' שחשבה שהיא מדביקה את הפער עם הליכוד, תרד למספר נמוך יותר (17) מזה שהביא עמרם מצנע ועמיר פרץ כשעמדו בראשות העבודה (19). ליחימוביץ' לא נותר אלא לנסות לקבע את מעמדה כיו"ר האופוזיציה, והיום הודיעה שלא תצטרף לממשלת נתניהו. התחרות היא כרגע בינה לבין בנט על הכסף והארד. מקומות 2 ו-3.

בנט לקח קצת מכולם: מאמסלם, מש"ס, מלפיד, ובעיקר מהליכוד, שם כנראה לא למדו מטעויות השבוע החולף והבוקר יצאו בקמפיין נגטיבי נוסף נגד בנט, שעד כה הוכיח שהוא אפקטיבי. לא לליכוד, לבית היהודי. קמפיין הסבבה שבנט ואיילת שקד מנהלים ברשתות החברתיות קנה לא מעט צעירים חילוניים. במטה הבחירות של הליכוד סימנו כמה מאות מתפקדים שעשו להם לייק, ועכשיו הם מנסים להחזיר אותם הביתה. ככל שחברי הרשימה של בנט ייחשפו, מאמינים בליכוד, כך יחזרו המצביעים למפלגה, ובנט יישאר עם אנשי הפלגים הימניים הקיצוניים וההתנחלויות. אם זה יצליח, הליכוד יחזיר לעצמו כמה מנדטים. כרגע חיבוק הדוב של בנט חזק מדי.

ב-2009, כשהיה נתניהו יו"ר האופוזיציה, הוא התנהג כראש ממשלה ושיווה לעצמו תדמית של המבוגר האחראי בשכונה. היום, כשהוא ראש ממשלה, מתנהל נתניהו כיו"ר מפלגה סקטוריאלית. כשהכריז שמשרד השיכון "יהיה בידנו", הוא התרגש כאילו כבש את הר הבית. במקום לשדר ממלכתיות, הוא נגרר לתגובות ומלחמות ומצטייר כראש ממשלה תגרן שנגרר להגיב לבנט, פרס, שלי או ציפי.

במטה הליכוד תפסו את הראש והבינו שלא יצליחו להילחם בפינקלשטיין, שעם כל מה שקרה עד עכשיו לליכוד לא הספיק, הגיע לארץ כדי לקדם קמפיין נגטיבי נוסף, והכינו את האנטי-וירוס. את הקולות שיבריח הקמפיין הנגטיבי, אמור להשיב חזרה הביתה הקמפיין הפוזיטיבי שיחל מחר. עד סוף השבוע ישתלט הליכוד על כל שלט חוצות אפשרי עם המסר הלא-קליט של ראש ממשלה חזק, שגם במטה הבחירות של הליכוד לא ממש זוכרים.

ביום שלישי יחלו שידורי התעמולה, שייפתחו בפנייה של נתניהו למצביעי הימין בניסיון לחדד את המסר של מנהיגותו אל מול הסכנות והאתגרים הצפויים באזור, וינסו להחזיר את השיח הביטחוני במטרה לבלום את מגמת הירידה. זה לא שבליכוד משנים כיוון, פשוט עד עכשיו לא היה כיוון בכלל.

במסגרת הפקת הלקחים בזמן שנותר, החליטו לבטל בליכוד את כל הכנסים המסורתיים, לאחר שהבינו שב-2012 כנסי בחירות לא עובדים יותר, ושמכנס באולם חתונות שהופך לערב אחד לכנס בחירות, המרוויח היחידי הוא בעל האולם. בשבועות הקרובים יתמקד נתניהו בעיקר בסיורי שטח מתוקשרים.

בליכוד מחפשים את ראשו של מי לערוף. אף אחד לא רוצה לקחת אחריות. בולט בהעדרו גדעון סער, שכמו כולם לא רצה שהכישלון ידבק בו. כולם ברחו כל עוד נפשם בם, מותירים את גלעד ארדן בפרונט להתראיין.

שרון חוזר

קדימה מגרדת בסקר את אחוז החסימה. היא עוד יכולה להפתיע בישורת האחרונה. בסקרים פנימיים שהוזמנו במפלגה התוצאות לא היו מרנינות, אבל כשנשאלו הנסקרים כיצד היו מצביעים אם קדימה הייתה עוברת את אחוז החסימה, המנדטים מזנקים ל-6. כרגע היא על הקשקש, מגששת באפילה, אבל בשטח יש פעילות חזקה. שאול מופז לא יושב בבית ממורמר. הוא חורש את השטח ועם ארגון טוב ביום הבחירות יש סיכוי שיעשו את זה.

את קמפיין הפטריה שלהם מגדירים בקדימה כפיגוע. עלה להם מיליון שקל להרים אותו ו-200 אלף שקל להסיר. 1,700 שלטים נגרסו על רקע מבצע עמוד ענן, שהיה כמובן רק התירוץ להוריד את הקמפיין הכושל. את מעט הקולות שהיו להם היו מאבדים בגללו. קמפיין המילואימניקים שהחליף את הפטריה עבד והצליח להוסיף מנדטים. לא לקדימה, ללפיד.

מחר תעלה קדימה בקמפיין חדש: מופז חזק בביטחון, ובפרפרזה על ברק הלא סחבק, מופז יוצג כחבר. לצידו בשילוט יופיע שרון. קשה לדעת אם שרון היה מצביע לקדימה, אבל זו ספקולציה הגיונית. את לבני הוא לא העריך. הוא השתמש בה כאישה נקיה על רקע מרכז הליכוד של 2003. הקאמבק של שרון ילווה בציטוט מהעבר: "כשמופז בביטחון אני שקט". כך או כך, נראה ששרון שקט.

גם אהוד אולמרט, התגייס לעזרת מופז. הוא מופיע בכנסים, מסתער על ראשי רשויות. אם קדימה תעבור את אחוז החסימה, זו תהיה הפלטפורמה שממנה יוכל להסתער בעוד שנתיים גם על נתניהו.

התמנון

הפרסומאי והאסטרטג ראובן אדלר, שנודע בקשריו עם אריאל שרון, לא משתעמם גם במערכת הבחירות הזו. מי שחושב שהוא לא מעורב בה - טועה. האיש שעבד עם קדימה בבחירות האחרונות, מייעץ הפעם ללא פחות משלוש מפלגות שונות באמצעות שלוש חברות-בנות, שלכאורה, אין קשר ביניהן, פרט לעובדה שהבעלים של כולן הוא אדלר: בש"ס הוא מעורב בעקיפין ע"י חברת LEAD, שעושה עבור המפלגה את הקמפיין הפרסומי; חברה-בת אחרת, G.P.S, עושה את הפרסום עבור התנועה של לבני וחלק מישיבות סיעור המוחות מתקיימות בביתו של אדלר; ולקמפיין הליכוד, שם אדלר מעולם לא היה נטע זר (הל' המסתלסלת בלוגו היא שלו), מייעצת חברה-בת נוספת, TOGETHER. לאף אחת מהמפלגות זה לא מפריע. בטח לא לאדלר עצמו.

 סקר בחירות