מספר חברות היי-טק שפועלות בישראל, יודיעו בקרוב על יוזמה משותפת "לעידוד החדשנות הטכנולוגית בישראל". הרשימה כוללת את IBM, HP, גוגל, אינטל, מיקרוסופט ואמדוקס. היוזמה תצא לדרך במסגרת כנס INNOVEX2013 שייערך בסוף החודש בישראל.
נושא החדשנות עולה בכל פעם שבו דנים בהיי-טק הישראלי, כאשר נהוג לומר שהיתרון היחסי של ההיי-טק המקומי נובע מיכולתן של החברות לספק גישה שונה לבעיות קיימות.
"המטרה היא להעלות את תשומת הלב הציבורית לנושא החדשנות ולקרוא לממשלה לטפל בנושא", מסביר שלמה גרדמן, יו"ר פורום מנכ"לי ההיי-טק בישראל, את האירוע המתוכנן, "זה נושא מהותי". אחד הנושאים שמטרידים את גרדמן ואת המשתתפים בכנס הוא הירידה במספר בקשות הפטנטים שהוגשו לרשות הפטנטים במשרד המשפטים.
מספר זה הסתכם ב-6,886 ב-2011 בהשוואה ל-7,266 בקשות ב2010-. הירידה באה לידי ביטוי גם בהשוואה, היחסית, מול מדינות אחרות. בכמות הבקשות לפטנטים ביחס לאוכלוסייה, ירדה ישראל מהמקום 14 ב2007- למקום ה-18 ב-2011. לגרדמן ברור מה הסיבה לכך: "יש ירידה בכמות הפטנטים בישראל, כי יש פחות חברות ויוזמות ומכאן גם ירידה בהיקפי החדשנות", הוא טוען.
אפשר להתווכח על המשמעות של ירידה במספר הפטנטים אומרים. האם ההיי-טק הישראלי אכן נדרש לספק יותר ויותר פטנטים, כי אחרת היכולות כאן תישחקנה? או שלמעשה פטנט אחד או יותר לא בהכרח מעידים על בעיה או הצלחה, בהתאמה, ברמת המיקרו או המקרו? בכל מקרה הדוחות הבינלאומיים אכן מעידים כי חלה שחיקה מסוימת ברמת החדשנות השוטפת שניתן למצוא במשק הישראלי.
"ישראל מידרדרת יחסית"
הדוח השנתי של ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO), במסגרתו בוחן פרופסור Soumitra Dutta מאוניברסיטת אינסייד, שעתיד להגיע לכנס, את אינדקס החדשנות העולמי, מעיד כי המיקום של ישראל על גבי סקאלת המדינות החדשניות ירד ל-16 ב-2012 לעומת המקום ה-14 בשנת 2011.
בדוח, שבחן 140 מדינות נכתב, כי "למרות שישראל שמרה על מיקומה הראשון בפרסומים מדעיים ושיפרה את מיקומה בהוצאות בתחום המחשוב, המיקום היחסי של ישראל מתדרדר במדדים אחרים".
בדוח מצוין כי מיקומה של ישראל ירד בפרמטר של "יצירת ידע" מהמקום ה-2 ב-2011 ל-6 ב-2012, וכן בנושא הפצה של הידע הטכנולוגי (Diffusion) למקום ה-12 לעומת המקום ה-8 בשנת 2011. הפצת הידע מתבצעת בדרך כלל בעזרת מרכזי הפיתוח של החברות הזרות בישראל.
חלק נרחב מהידע שנוצר בישראל בשני העשורים האחרונים הגיע ממרכזי הפיתוח הזרים, היכן שעיסוק בפיתוח פתרונות עבור ענקיות הטכנולוגיה יצר שכבה של עובדים שלאט לאט גלשו לשוק, הקימו חברות משלהם, והעבירו את הידע הלאה לעובדים חדשים ולחברות חדשות. התחומים שבהם הפכה ישראל למעצמת ידע, בזכות תהליך הדיפוזיה, הם שבבים וציוד התקשורת.
באופן טבעי, הדגש בהודעה על הכנס הקרוב נוגע בפעילות של מרכזי הפיתוח הזרים. הציטוט המוביל בהודעה טוען כי במידה וישראל לא תשמר ותפתח את החדשנות, "מרכזי פיתוח רבים יהיו בסכנת סגירה ונאבד את ההכרה העולמית לה זכינו".
המשמעות הפרקטית, מבחינת רוב המשתתפים בכנס, היא להגדיל את תקציב המדען הראשי, לשים דגש על תכנים יותר טכנולוגיים במערכת החינוך ולפחות לפי חלק מהמשתתפים, לתרום באופן ישיר או עקיף למימון חברות בתעשייה.
עד כמה מדיניות ציבורית יכולה באמת לסייע בנושא החדשנות? לשאלה הזאת אין תשובה חד משמעית. למרות שמשתתפי הכנס מצביעים בבירור על הממשלה כאחראית, המחקרים לאורך עשרות השנים האחרונות מתקשים לתת תשובה ברורה לשאלות איך וכיצד אמור להתבצע שיתוף פעולה אופטימלי סביב נושא החדשנות בין התעשייה לגופים ציבוריים (גופי מחקר ואקדמיה).
נתונים נוספים של WIPO מתייחסים לרמת שיתוף הפעולה בין ארגוניים עסקיים לבין גופי מחקר. על-פי הדוח, כ-25% מהחברות הקטנות והבינוניות בישראל משתפות פעולה עם גופים ציבוריים בתחום החדשנות, בעוד 14% מהחברות הגדולות במשק עושות כן.
ישראל שומרת
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
