איגוד החברות הציבוריות ומשרד עוה"ד גולדפרב זליגמן ערכו היום כנס בנושא שכר בכירים בחסות פירמת רואי החשבון סומך חייקין KPMG .
פרופ' שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך, אמר כי "הבעיה העיקרית שאנו מדברים עליה שהיא בעצם בעיית הבעיות מבחינתי גם ככלכלן, היא העדר מתאם בין התרומה של המנהל והצלחותיה העסקיות של החברה לבין גובה התגמול. אני לא חושב שהבעיה היא מגבלה על גובה התגמול. אני מסכים עם השר נאמן כי ההצעה שעמדה בזמנו על השולחן להטיל מגבלה כזו לא נכונה הייתה. אני לא חושב שהבעיה היא גובה השכר אבל אני כן חושב שיש העדר מתאם שאותו צריך לפתור".
"יש עלייה מונוטונית בשכר המנהלים בשנים האחרונות גם אם החברה מצליחה וגם אם לא - גם אם הערך שלה בשוק יורד המנהל מתוגמל יותר. יש בעיה שגם חברות שהרווחיות של מניותיהן ירדה, שכר הבכירים וההטבות הנלוות להן עלה. בנוסף, בכירים בעלי שליטה מקבלים יותר תגמול ממנהלים שאינם בעלי שליטה. בשנים האחרונות הפער הזה הצטמצם וזה לטובה".
עוד אמר האוזר: "התפקיד שלנו, הרשות, הוא שכולם ידעו מה מצפים מהם ולדאוג שבידי המשקיעים יהיה מידע מלא. אנו מתכוונים לפעול בכלים שעומדים לרשותנו כדי לדאוג שלציבור יהיה גילוי מלא בהקשר לתיקון 20. במקרים מסוימים אנחנו גם נתמוך בתובענות ייצוגיות ותובענות נגזרות - התפקיד שלנו זה גילוי, ואנו נקפיד על כך. המגמה שלנו היא להגביר את כוחם של בעלי המניות מהציבור בנושא ממשל תאגידי. אחד הפתרונות שהצענו בכדי להמשיך את המגמה הזו, במיוחד לאור המבנה הריכוזי של השוק הישראלי הוא יצירת נגישות נוחה לאסיפות הכלליות באמצעות מערכת הצבעות אינטרנטית. המערכת שלנו מוכנה ואנו רק צריכים לעשות כמה שינויים שקשורים לענייני החקיקה כיצד ליישם את זה. אני מקווה שבשנה הקרובה נגיע לכך שכל משקיע יוכל להצביע מביתו כולל המוסדיים".
עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אמר כי "המסר שאני מבקש להעביר הוא שמבחינתו החוק הזה הוא הזדמנות, קריאת השכמה לנושאי המשרה בחברות ולדירקטורים, שמבקשת מהם לקחת את החוק הזה כהזדמנות להשיב את אמון הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות בחברה ובמודל האישיות המשפטית הנפרדת. החוק מבקש להתמודד עם הטענות על כך שלא ניתן לתת אמון בתהליכים אלו".
"אנו מצפים למדיניות שכר שפויה ולהורדת שכר מוגזם. החשש שלנו הוא שהחברות והיועצים יראו בחוק מעין רגולציה, ויחפשו להוריד את החוק בתרגילים חשבונאים. אם זו תהיה התוצאה זה יהיה פספוס שיזיק לחברות הציבוריות עצמם וזה יביא לכך שלא ניתן יהיה לסמוך על החברות".
"אין כוונה בחוק לצמצם את הפערים במשק ובחברה. הפתרונות לבעיה הזו נמצאים במקומות אחרים. התיקון מתמקד רק בחברות הציבוריות. הוא בא להתמודד עם שתי בעיות עיקריות: קפיצת שכר בלתי מוסברת בשנים 2003-2009 ומעבר משכר קבוע לדומיננטיות של שכר משתנה כמו בונוסים אופציות ופיצויים למרות שלא נמצאה תאימות בין ביצועי החברה לשכר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.