לסמוך על סטטיסטיקה

מה קורה כאן? מסתבר שאפילו על המספרים הקרים, המשמימים-משהו, סטטיסטיקה לאומית שאמורה להיות נתוני אמת צרופה כבסיס להחלטות - אי-אפשר לסמוך. הראיון עם פרופ' שלמה יצחקי, מי שהיה הסטטיסטיקן של ממשלות ישראל עד סוף השבוע שעבר, ובמשך 12 שנים - מטלטל. ובכלל לא מדובר על הדרך המגושמת והמטומטמת שמשרד ראש הממשלה, הבוס, הודיע לו על סיום תפקידו (הודעת מייל לכוח אדם: תמסור לו שהוא כבר לא צריך לבוא מחר לעבודה).

יצחקי אגב ממש לא מתרגש או נעלב, בטח לא אחרי שראש הממשלה נגרר להתנצלות פומבית. מה שמטריד מאוד זה מה שיצחקי מספר מחוויותיו הסטטיסטיות. נתוני עוני - לא קשורים בכלל לעניים. עניים - לא כל כך חשוב, העיקר זה מי שמודיע עליהם ועושה עליהם "פרומו" תקשורתי. מניפולציות בסטטיסטיקה? ודאי ודאי, רק שלכך לא צריך לשחק במספרים, רק להתחכם עם ההגדרות. מה עושה שר, פקיד בכיר או משרד שכשל? פשוט לא מעביר נתונים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כמו שניסו לעשות במשרד החינוך, כמו שעושים, כמעט כמסורת, במשרד האוצר ורשות המיסים, למשל בעניין נתוני מס רכוש ורכישת דירות.

מה שעוד מדהים הם התירוצים הצדקניים: במשרד החינוך לפתע חייבים חתימת השר, וברשות המיסים זה הכל רק ואך ורק בגלל צנעת הפרט והסודיות. אז מה אם המידע עובר למשרד ממשלתי אחר, סופר-סודי, הלמ"ס, שאפילו משרד הבטחון, חשדן ידוע, מאמין להתחייבות הסודיות שלו. עובדה שהלמ"ס מקבל ממערכת הבטחון נתונים שהאוצר יכול רק לחלום עליהם. ושוק ההון? הוא בכלל חסום ונעול. ויש עניין גדול להותיר אותו ככזה. כשיצחקי פנה לבנק ישראל ולנגיד כדי לקבל נתונים מהם אולי יגבש את התפלגות הרכוש במדינה, הוא נדחה: אנחנו לא אוהבים שתיכנס לזה...

גם ניהול המדינה על הפנים. לפני כמעט שנתיים סיים יצחקי את תפקידו, פעמיים סטטיסטיקן ממשלתי, מאז מתברברים. פעם החבר הזה בוועדת האיתור לא מוצא חן בעיני מישהו, פעם ההוא לא נראה למישהו אחר. ואז מתקוטטים חודשים ארוכים על דרישות התפקיד, חולפת עוד חצי שנה ומתקשרים בחיפזון למועמדים מבכירי הסטטיסטיקה של הארץ: ראיון בעוד 4 ימים. אבל זה היה באמצע הקיץ ורובם כבר היו בחו"ל. אגב, אחרי הארכה ועוד הארכה עד היום לא הצליחו להחליט ולאשר את מחליפו. ובכלל, וזו הפואנטה של הרפתקאות יצחקי בממשלה - זה לא שבשירות הממשלתי יש רוע, ממש לא. זה בעיקר שילוב לא מוצלח של טיפשות, יהירות ואגו.