הסופרת שהם סמיט: "הורים, עיזבו את הפלזמה"

שהם סמיט, 46, היא סופרת ילדים ומבוגרים וכן עובדת כמתרגמת וכמבקרת ספרות. סמיט כתבה 10 ספרי ילדים. הראשון, "בארץ תיק-תק" (כתר), עלה גם כהצגת ילדים. סמיט, אם לשלושה ילדים ותושבת תל-אביב, נבחרה לכלת פרס אקו"ם לספרות ילדים לשנת התשע"א. ספרה האחרון לילדים, ה-11 במספר - "ילד עיר" יצא בהוצאת כנרת זמורה ביתן.

"'ילד עיר' הוא ילד לא מתוכנן", אומרת סמיט. "זה ספר שנולד מסיפורים קצרים שכתבתי לכתב העת 'עיניים', ואחר כך נערכו מחדש וחוברו יחדיו עם סיפורים חדשים. זה מעין רומן קדם-התבגרות בסיפורים, לילדים, שמספרו, עמוס, הוא מעין תאום בדיוני של בני.

"אפשר לומר שזה רומן מפתח על המשפחה שלנו, שגם תרמה את גופתה לאיורים (של מיכל בוננו). זה ספר על חיי היומיום של ילד עירוני בן-זמננו, ולכן זו צנצנת שבה לכדתי, אני מקווה, את רוח המקום והזמן, ומשהו מרוחו של בני המקסים, שכבר עכשיו אינו בדיוק הילד שהיה בתחילת הכתיבה. בעצם, גם בספר הוא מתבגר בין הכריכות".

- מה החידוש בספר?

"כמדומני, הופעת בכורה של המילה 'אשכים' בספרות הילדים".

- הספר הקודם שלך - "האגדות שלנו" (הוצאת "דביר", ששייכת לכנרת זמורה ביתן), מביא לילדים את סיפורי חז"ל בשפה בתדורנו ומובנת. הוא מתאים גם לדתיים וגם לחילוניים?

"כולם בני אדם. ברור שיש גם דתיים שלא יקבלו את הספר הזה ויש חילוניים שחושבים שהמנדט על הדת שייך לדתיים. היו כאלה שהכעיס אותם, מתוך בורות, שעיבדתי את האגדות. קצת שכחו שילדים לא יודעים לקרוא ארמית ורובם, למרבה הצער, לא יגיעו לתלמוד גם כשיגדלו. האגדות הן פשוט יפות וכולם צריכים ליהנות מהן".

- איזה ספר ילדים אהוב עליך במיוחד?

"ספרוני הום-מייד שאמי כתבה, איירה, צילמה, הדפיסה וכרכה במו ידיה - מתנה לבתי הקטנה".

- מה היית מציעה לעשות כדי להרחיב את הקריאה בקרב ילדים?

"מעלה באש את כל המסכים. וברצינות, מאמצת את עצתה של לאה גולדברג ומפקידה את התיווך בין ילדים לספרים בידי מבוגרים טובי טעם (ולא בידי פונקציונרים ובעלי שיקולים זרים). דה עקא, מציאת מבוגרים בעלי טעם אף היא אינה עניין של מה בכך, כי אף בהם נופלת שלהבת המסכים והריאליטי.

"מי שמעדיף לבלות עם ילדיו ערבים שלמים בצפייה בתוכניות ריאליטי למיניהן, שלא יתפלא אם זוהי העדפתם. ילדים לומדים ממה שהם רואים. בקיצור, הורים, עיזבו את הפלזמה וקראו להנאתכם ולהנאתם".

- איזה מועמד היית מציעה לתפקיד שר החינוך?

"ג'מאל זחאלקה. ושייכנס לתפקיד בדחיפות".

- למה דווקא הוא?

"כי תמיד כשאני רואה אותו, הוא אומר דברי טעם. הוא נראה לי איש חושב, מקורי ומקסים ולא מקובע. מין אובמה שכזה. יש לו גם עברית טובה. הייתי נותנת לו גם תפקידים יותר בכירים".

- מי היית רוצה שיישב בשולחן הסמוך?

"זוג קשישים עשיר, ערירי ונחמד המחפש בנרות סופרת חסרת-אמצעים לתמוך בה".